קשה לתפיסה: החוקים החדשים ישנו את ה-NBA

השופטים קיבלו בפגרה דגשים ובראשם, איסור על תפיסה, מה שעלול להוביל למבול עבירות ולצ'פר את הווריירס. ערן סורוקה מסביר על השינויים ולמה לא בטוח שהם רעים

ערן סורוקה
ערן סורוקה  15.10.18 - 19:30
תחילת כתבה

"הם הולכים להוציא את כל השחקנים של הת'אנדר בעבירות עד המחצית"

כריס פישר ומייקל קייג' נשמעו משועשעים, אבל כבר הבינו שזה יהיה ערב ארוך. בינתיים, על הפרקט, דניס שרודר הניף את ידיו לצדדים בתימהון ובהה בשופט. 3:50 לסיום הרבע הראשון, במשחק קדם עונה בטולסה נגד אטלנטה, כבר הודבקה לו עבירה שלישית. זה קרה אחרי שפול ג'ורג', חברו לקבוצה, כבר הוחלף בנסיבות דומות וכך גם היריב אלכס לן מההוקס, שניסה להבין איך כן מותר לשמור על סטיבן אדאמס.

בילי דונובן, מאמן אוקלהומה סיטי, נאלץ להוריד את שרודר לספסל. רק כשבוע קודם, ביום הפתוח לתקשורת של המועדון, הוא ניסה להסביר לעיתונאים איך אחד החוקים החדשים שקבעה הליגה ישפיע. "התפיסה בשתי ידיים, ההחזקה – השופטים הולכים לשים דגש על כך ששחקנים יוכלו לנוע. ההנחיות היו די ברורות. תמיד היינו קבוצה פיזית, אנחנו מנסים עכשיו להיות פיזיים בתחום המותר מבלי לעשות עבירות, אבל צריך להיות עירני לגבי מה עושים עם הידיים".

קל להסביר, קשה ליישם. שרודר הוחלף, קצב השריקות לא השתנה. 16 עבירות נשרקו ב-10:06 הדקות הראשונות, עבירה כל 38 שניות. 37 עבירות נשרקו עד המחצית. "תודה שאתם נשארים איתנו בפוקס ספורטס אוקלהומה", הכריז השדר פישר בנימה נואשת, כשתי דקות לתוך הרבע השני. הפרשן קייג', פורוורד העבר הפיזי של סיאטל סופרסוניקס, נאלץ להסכים, ועבר לעוד אנקדוטה בניסיון להפיח חיים בסיוט הזה.

"לא מעדיפים קבוצה, מעדיפים סגנון"

ארבעה שינויי חקיקה מרכזיים נכנסים העונה ל-NBA. שעון הזריקות אחרי ריבאונד התקפה מתאפס ל-14 שניות, מה שיאפשר עוד אחזקות כדור ועוד נקודות. בנוסף, תוחמר הענישה על עבירות מגרש פתוח, כאלה שעוצרות מתפרצות, והחוק יפושט כך שהשופטים פחות יידרשו לחישובים מסובכים וצפייה במוניטור. כמו כן, מעשים שיובילו להתחממות ולקטטות יזכו לטיפול משמעתי חמור. כל החוקים האלה עוד פשוטים יחסית. אבל חוק "חופש התנועה" מסתמן כבעייתי ביותר. להבנה, וליישום.

"מגע של מישוש פשוט הוא מותר. עצם יצירת המגע אינה בהכרח עבירה מיידית. ברגע שהמגע גורם להפרעה בקצב, במהירות, באיזון או בזריזות של השחקן התוקף – זו כבר עבירה", הסביר השופט ג'ייסון פיליפס ליוסטון כרוניקל. "כולנו נצטרך להתרגל לזה. כולל אני".

יש שיגידו שהחוק מגן על קבוצות כמו גולדן סטייט ויוטה, שמקדשות תנועה ללא כדור. יש שיגידו שזה נותן לווריירס יתרון לא הוגן, ויש שיענו שהאלופה, עם כדורסל מרהיב וקבוצתי שהרים את הליגה למספרי רייטינג אדירים, הרוויחה את זה ביושר. "הכל קשור לווריירס", אמר ג'ף ואן גנדי ל-ESPN, "כל קבוצה כזו, שמנסה לשחק כך ויש לה את הכישרון, תתוגמל על כך. ה-NBA לא בהכרח מעדיפה קבוצה מסוימת, לדעתי, אלא סגנון מסוים. הם כמעט מכריחים אותך לבנות סגל שיתאים לכך".

"נראה כאילו הם חוקקו את החוקים האלה נגדנו"

ב-2004, ניצל מייק דאנטוני את שינוי החוקים שהקלו על שחקני ההתקפה כדי ליצור מפלצת שהליגה לא ראתה כמוה בעידן המודרני. האיסור על ה"האנד-צ'ק", הנחת יד מצד המגן על השחקן המתקיף, איפשר יותר חופש פעולה ומשחק זורם. פיניקס סאנס לקחה את העניין לאקסטרים והליגה כולה התחילה לשנות כיוון, לשחרר מעצורים ולהתחיל לרוץ. ב-2008, פי ג'יי טאקר הודה לפני חצי גמר הגביע שהפועל חולון שלו, אלופה לעתיד, שואבת השראה מהסגנון הכאוטי של הסאנס. ב-2018, למרבה האירוניה, טאקר ודאנטוני נמצאים באותה קבוצה – אבל ה-MVP של הליגה הישראלית דאז, הפורוורד/כנף/סנטר לעת מצוא של הרוקטס כיום, סבור ששינויי החוקה הפעם פועלים דווקא נגד הקבוצה שלו.

"החוקים שלנו לפילוסופיית החילופים בהגנה תמיד היו 'דבר על זה, תיגע בזה, תחליף לזה, תתפוס את זה", הסביר לפני כמה ימים הבולדוג טאקר לכרוניקל המקומי, "החלק של 'תפוס את זה' עכשיו נחשב לעבירה. אני חושב שזה פשוט 'אל תחזיק את זה'".

כמו ששינויי החוקה המדוברים בעבר נועדו לפתוח את השערים לחודרים מצטיינים, כדי לאפשר לגארדים ושחקני כנף להציג את מגוון הכישורים שלהם, הרי ששינוי החוקה של 2018 נועד להתמודד עם ההשלכות הפחות אסתטיות של הפילוסופיה המצליחה שאימצו ביוסטון, בבוסטון וגם בגולדן סטייט – שלוש מהקבוצות שצפויות להיות הטובות ביותר בעונת 2018/19: הגנת החילופים, או סוויצ'ינג דיפנס.

ההיגיון שעומד בבסיס הגנת ה"סוויצ'ינג דיפנס" די פשוט: ברגע שהיריבה מבצעת פיק'נ'רול או תרגיל חסימה אחר, אז במקום שהשומר ירדוף אחרי השחקן שאליו הוצמד, הוא מתחלף עם החבר לקבוצה הקרוב אליו ותופס את מקומו בזריזות. הודות לכך שבקבוצות רבות, השומרים – לפחות 2 או 3 בכל חמישייה, ואצל הקבוצות המוכשרות והחמישיות המיוחדות באמת גם 4-5 שחקנים – די דומים אחד לשני מבחינת פיזיות, גובה ויכולות, אפשר לחסוך כך אנרגיה של ריצות מיותרות בהגנה, ולהשאיר את מוביל הכדור של היריבה מול שומר ורסטילי ואיכותי בכל רגע. רק שהחילופים יצטרכו להיעשות מהעונה עם פחות חיכוך ואחיזה.

הרוקטס, שסחטו מסגל קצר את הפייט הכי טוב שאפשר היה לתת לווריירס, עשו ב-82 משחקי העונה הרגילה הקודמת, על פי הבלוג five thirty eight, לא פחות מ-1,406 סוויצ'ים כאלה. הווריורס עשו מעל ל-1,000 ואילו יתר קבוצות הליגה, 800 ומטה. לרוקטס, עם שומרים מעולים כמעט בכל עמדה בעונה שעברה, היתה יכולת להתיש את גולדן סטייט עם טאקר, טרבור אריזה, קלינט קאפלה וחבריהם. החוק החדש לא יחסל את ההגנה שלהם, אבל יחייב אותם להיות זהירים יותר ולאפשר ליריבות תנועה חלקה יותר. וזה הולך להיות אתגר.

"אי אפשר סתם להרביץ לאנשים"

ב-1999, עונת ההשבתה הראשונה, הליגה הגיעה למשבר תדמיתי ומקצועי חמור. מייקל ג'ורדן פרש והעונה המקוצרת שארכה 50 משחקים בלבד לקחה את הסיבולת של האוהדים לקצה. הבולס נטולי הכוכבים וההשראה קלעו באותה עונה בממוצע פחות מ-82 נקודות למשחק וב-35 משחקים אף אחת משתי הקבוצות לא עברה את 80 הנקודות. בשתי העונות האחרונות לעומת זאת, נרשמו שבעה מקרים של קבוצות שקלעו 80 נקודות ומעלה במחצית אחת, כולל 90 הנקודות שהמטירה יוסטון על פיניקס בנובמבר 2017. הממוצע לקבוצה עמד על 106.3 נקודות ועם אינפלציית השלשות, הכישרון והקצב שעשוי רק לגבור, היד עוד נטויה.

כמו שיקרה עכשיו, גם אז, כשהליגה החליטה להתחיל לטפל בבעיית הפיזיות עם שינויים ראשוניים (שהמשכם הגיע אחרי 5 עונות) בחוק ההאנד-צ'ק, היו מי שביכו את ההחלטה. אנתוני מייסון, שחקן מחוספס כמו נייר זכוכית, אמר אז לוושינגטון פוסט שהשינויים יהפכו את הליגה לרכרוכית יותר. "במשחקי ההכנה נראה יותר עבירות", הסביר אז סגן נשיא הליגה רוד ת'ורן, "אבל השחקנים יסתגלו".

המייסונים והצ'ארלס אוקלים, שחקנים שהרוויחו את לחמם מהגנה צמודה וכואבת, כבר אינם באיזור, וגם ההגנות הפיזיות של היום יצטרכו במידת מה להמציא את עצמן מחדש. כל עוד השופטים יתעדפו את התזוזה החופשית של שחקני ההתקפה, המשימה של למנוע מהם להגיע לבלטה האהובה עליהם תהפוך להרבה יותר קשה ומתוחכמת ותדרוש כנראה הימורים על חטיפות או התייצבות בינם לבין המוסר. יוסטון היא דוגמה אחת, אבל מיאמי היא כבר ממש מוזיאון מהלך: פט ריילי, נשיא הקבוצה, היה אחראי לכמה מהקבוצות הקשוחות של הניינטיז והנחיל את הפילוסופיה למאמן הנוכחי והמצוין שלו, אריק ספולסטרה.

"אנחנו רוצים לשחק בפיזיות, אבל עם משמעת אדירה", אמר ספולסטרה ל"סאן סנטינל" המקומי, "זה אופי, זה מאמץ, זו נוכחות, אבל חייבים להיות מאסטרים בטכניקה. אי אפשר פשוט להרביץ לאנשים. נצטרך להתאים את הדרך בה שמרנו. אי אפשר להתקיל אנשים בצבע ולפגוע בהם בפיק'נ'רולים. נצטרך להגיע לנקודות היעד שלהם ולהפריע להם".

מצד שני, לא הכל אבוד, ויש האומרים שהחוקים החדשים יאפשרו לשחקני הפנים להיות פיזיים יותר בתפיסת מקום, כל עוד הם לא תופסים גם את השומר שלהם בדרך – ולפרוח. מי שעשוי להרוויח מכך הוא מאמן כמו ספולסטרה, עם שחקן פנים חזק כמו חסן ווייטסייד. "נקווה שהחוקים החדשים לא יאפשרו לאחוז בו כאשר מציבים עליו שומר נמוך", אמר. שאלה אחרת נותרת תלויה באוויר: האם הצורך מהשחקנים לנוע עוד יותר ללא כדור, ולרוץ יותר במהלך משחקים, לא יגרום דווקא לעלייה בכמות הפציעות?

אם ירצו ואם לא, השחקנים והמאמנים יצטרכו להתרגל – וייתכן שלפנינו חודש או חודשים של הרבה שריקות, והרבה עצבים. בסופו של דבר, כפי שהראו התקדימים, הכדורסל ההתקפי יותר עשוי להרוויח. ואם כך יקרה גם הפעם, אז גם סבלם של כריס פישר ומייקל קייג', באותו ערב מעיק של תחילת אוקטובר, לא היה לשווא.

הדפס