אזור הדמדומים: 5 כוכבי ה-NBA שמתקרבים לפרישה

העונה שבפתח יכולה להיות האחרונה עבור כמה מהשמות הגדולים בליגה בשני העשורים האחרונים. האם קרטר יטביע שוב? ווייד יככב מול לברון? נוביצקי יעקוף את ג'ורדן? דירוג

עידן ויניצקי, ארה"ב
עידן ויניצקי, ארה"ב  14.10.18 - 18:00

ה-NBA נמצאת בתקופה של חילופי דורות. לפני שנתיים וקצת פרשו בבת אחת שני ענקים בדמות קובי בראיינט וטים דאנקן. מאז נפרדה הליגה מעוד כמה שמות מרגשים, כולל מאנו ג'ינובילי בקיץ הנוכחי. אפילו הקריירה של לברון, רחמנא ליצלן, מתקרבת לסיומה.

העונה הקרובה נראית כמו התחנה האחרונה עבור לפחות עוד שלושה כוכבים גדולים, אם לא יותר. בחרנו חמישה שמות בסך הכל וניסינו לדרג אותם לפי מדד ה"אל תורידו את העיניים אם זו באמת העונה האחרונה שלהם" האמפירי מאוד. בואו נקווה שאנחנו טועים, ושהחבר'ה יצליחו לסחוב לפחות עוד שנה אחת מעבר לנוכחית. ואז עוד אחת, ועוד אחת, ועוד.

5) פאו גאסול

הספרדי הענק בסוף הרשימה הזו מהסיבה הפשוטה שיש לו חוזה גם לעונה הבאה, 2019/20. יחד עם זאת, מתוך 16 מיליון הדולרים שהוא אמור להרוויח בעונה הבאה, רק 6.7 מיליון מובטחים ויכול מאוד להיות שלגאסול, שחגג לאחרונה את יום הולדתו ה-38, ייגמרו אדי הדלק האחרונים במהלך העונה הקרובה, שלא צפויה להיות פשוטה במיוחד עבור הספרס המתפרקים מנכסיהם.

השנים הגדולות של פאו, שנים בהן היה הסייד קיק של קובי בשתי אליפויות ושלט בכדורסל האירופי עם נבחרת ספרד, כבר הרחק מאחוריו. היורובאסקט ב-2015 היה הפיק האחרון שלו וסידר לו יופי של חוזה פרישה אצל פופ, אבל 10.1 נקודות בלבד בעונה שעברה, משמעותית הנתון הכי נמוך בקריירה שלו, הבהירו לאן הרוח נושבת. גם ככה הספרס הם לא בדיוק חוויית צפייה מרהיבה בדרך כלל ואם התוצאות השנה יהיו כמו בשנה שעברה, אולי גאסול יעדיף לרכב אל השקיעה בשקט כבר באפריל הקרוב.

4) טוני פארקר

ומזה שנשאר לזה שהלך. כמו לחברו לקבוצה לשעבר, לפארקר יש חוזה לעונה הבאה. בניגוד לגאסול, שארלוט, קבוצתו החדשה של הצרפתי שעזב את סן אנטוניו אחרי 17 עונות וארבע טבעות, יכולה לחתוך אותו עד ה-3 ביולי מבלי לשלם לו כלום מתוך ה-5.25 מיליון דולר עליהם סיכם ל-2019/20. אם כך, פארקר "ישחק על החוזה" בעונה הקרובה ואם העסק בשארלוט לא יסתדר (כמו שקרה ללא מעט כוכבים מזדקנים שהחלו לטייל בליגה לקראת סיום הקריירה), הוא עשוי לסגור את הקריירה שלו כאשר יחגוג 37 בחודש מאי הבא.

מצד שני, אם זה כן יצליח, בקבוצה של מייקל ג'ורדן תהיה חגיגה אמיתית. המאמן החדש ג'יימס בורגו, שבא מסן אנטוניו, הצליח למשוך את החבר הטוב פארקר (בורגו מבוגר ממנו בשלוש שנים וחצי בלבד) ולסדר איחוד מרגש בינו לבין ניקולא באטום. שארלוט קבוצה די צעירה והשחקן הרביעי בגילו, הסופרסטאר שלה קמבה ווקר, רק בן 28 ויוכל ללמוד המון מפארקר, אולי לקראת הקפיצה הבאה בקריירה שלו. גם שני ילדי העתיד של הצרעות, מאליק מונק שמנסה להתאושש מעונת רוקי בעייתית ומיילס ברידג'ס המוכשר, יכולים ללמוד שיעורי מנהיגות לעתיד ובחמישיות מסוימות, החוכמה והניסיון של פארקר יכולים להפוך את שארלוט לקבוצה מלהיבה.

3) וינס קרטר

זה היה עוד משחק תחילת ינואר מנומנם בין הלייקרס לקינגס, שתיים מהקבוצות הגרועות במערב בשנים האחרונות. סקרמנטו חזרה מפסק זמן, הכדור הלך לווינס קרטר והוא הסתבך. "אייר קנדה" בקושי הצליח למסור את הכדור באמצע הקפיצה, אבל מיד עשה תנועה, קיבל בחזרה ו-17 ימים לפני יום הולדתו ה-41, הוא עלה והטביע, כמו בימים הגדולים.

המסע של קרטר פשוט מסרב להיגמר ובקיץ הנוכחי הוא המשיך בטיול שלו ברחבי אמריקה וחתם לעונה אחת עם ההוקס. בטוח שזו האחרונה, לא? האמת שכבר אי אפשר לדעת. אטלנטה תהיה הבית השמיני של קרטר בליגה והוא יתבקש בין היתר לחנוך את היהלום הצעיר טריי יאנג ולעזור בבנייה מחדש של ההוקס אחרי עונה בה החבילה התפרקה סופית והקבוצה צללה לקרקעית הליגה. בארבע העונות האחרונות קרטר לא עבר את רף ה-8 נקודות בממוצע למשחק וגם העונה לא מומלץ לבנות על התפוצצויות (למרות שבעונה שעברה הוא תפר את הקאבס ולברון עם משחק של 24 נקודות), אבל רק בשביל הצ'אנס לראות עוד פעם אחת את אחד המטביעים הגדולים אי פעם מרים שתי רגליים מהאוויר ומתעופף לסל, שווה לשים עין על ההוקס כשהוא משחק.

2) דוויין וייד

מבין כל השמות הגדולים ברשימה הזו, רק אחד הכריז בוודאות שזה "הריקוד האחרון". פלאש הודיע באמצע ספטמבר שהוא חוזר לעונת פרישה עם מיאמי, המועדון שהוא הכל בו. וייד טייל מעט בשנתיים האחרונות, תחילה הביתה לשיקגו ואז לחצי עונה רעה עם ה-BFF לברון בקליבלנד, אבל בטרייד דדליין כולם הבינו איפה הוא צריך להיות ואיתו, ההיט המשיכו להראות יותר טוב מסך החלקים שלהם והגיעו לפלייאוף.

גם העונה מיאמי לא אמורה להיות אימתנית מדי וכנראה תבלה בבטן של המזרח. חלק מהזמן יוקדש לסבב הפרידה מווייד, בעונתו ה-16 בליגה ובצדק. בכל זאת מדובר במלך הנקודות, משחקים, דקות, סלי שדה, ניסיונות מהשדה, סלים לשתיים, ניסיונות לשתיים, החטאות מהשדה, קליעות עונשין, ניסיונות מהעונשין, אסיסטים, חטיפות ואיבודים של המועדון. אם ווייד יצליח לספק לפחות עוד איזה לילה קסום, אולי נגיד במשחק הבית מול הלייקרס ולברון ב-18 בנובמבר, מסיבת הפרישה שלו יכולה להפוך למושלמת.

1) דירק נוביצקי

ה"ג'רמנייטור" כבר בן 40. בעונה שעברה ירד ל-12 נקודות בממוצע למשחק, הכי נמוך שלו מאז עונת הרוקי, אי שם ב-1998/99. למי אכפת? השחקן האירופי הגדול אי פעם, אחד מגדולי ה-NBA בכל הזמנים בכלל, ישבור באמצע אוקטובר שיא כאשר יתחיל את העונה ה-21 שלו עם אותה קבוצה, אחת יותר ממה שקובי בראיינט עשה עם הלייקרס.

בניגוד לקובי בשלהי הקריירה שלו, נוביצקי הבלתי נגמר שוב נתן למאבריקס אוויר לנשימה ולקח חוזה צנוע יחסית ואחרי שבעונה החולפת הטקסאנים סיימו עם יותר מ-50 הפסדים (58!) לראשונה מזה שני עשורים, השנה הם אמורים להתחיל בחזרה למעלה. השילוב בין נוביצקי, מלך אירופה לדבר הגדול הבא מהיבשת הישנה, לוקה דונצ'יץ', אמור להיות מכרה הזהב החדש של דאלאס. נוביצקי והאופי המושלם שלו ילמדו את ילד הפלא הסלובני וזו הולכת להיות חובת צפייה עבור כל חובב של הליגה ושל סיפורים טובים.

ברמה האישית, לברון אומנם יעקוף את נוביצקי ברשימת קלעי כל הזמנים, אבל נוביצקי עצמו יעקוף את ווילט צ'מברליין שמדורג כרגע חמישי אי פעם ועם קצת מאמץ, אולי אפילו את המדורג 4 ערב העונה, מייקל ג'ורדן, שרחוק ממנו רק 1,105 נקודות. זו תהיה הדרך המושלמת לסיים קריירה מדהימה.