כבר לא זאב זאב: הפיצוץ בין ג'ימי באטלר למינסוטה

ג'ימי באטלר לא מסתדר עם מוסר העבודה של טאונס ו-וויגינס וראה איך כוכבים אחרים סידרו לעצמם טריידים. הבלגן בהנהלה לא עוזר ומינסוטה בדרך לעשות כמה צעדים לאחור

עידן ויניצקי, ארה"ב
עידן ויניצקי, ארה"ב  23.09.18 - 15:00
תחילת כתבה

ג'מאל קרופורד ישב בתא שלו בחדר ההלבשה והסביר לעיתונאים בשיא הרצינות ש"אנחנו חייבים להמשיך להשתפר", אבל השכן שלו, ג'ימי באטלר, היה במצב רוח טוב מדי: "בלה, בלה, בלה", התערב הגארד הנהדר והוביל לפרץ של צחוק מצד כל מי שהיה באזור.

מינסוטה בדיוק הביסה 103:120 את פורטלנד ב-14 בינואר. הניצחון המרשים הזה סגר עבור הוולבס רצף של חמישה משחקי בית תוך תשעה ימים, אשר כולם הסתיימו עם W, הרצף הכי טוב של הקבוצה מאז 2001!

הרבה זמן לא ראו במיניאפוליס כדורסל טוב. 14 שנים הקבוצה לא הייתה בפלייאוף, מאז ימי קווין גארנט. אבל אחרי הרצף הזה של ינואר, שכלל ניצחונות בהפרשים דו ספרתיים גם על ניו אורלינס, קליבלנד (99:127 ענק), אוקלהומה סיטי והניקס, האופטימיות הייתה בשיאה.

הוולבס הציגו מאזן נהדר (16:29, שישה משחקים מעל פורטלנד), איימו על המקום השלישי במערב ושמעו את הקהל צווח "MVP, MVP" בכל פעם שבאטלר ניגש לקו העונשין. אז איך יכול להיות ששמונה חודשים לאחר אותה ריצה חלומית ושנייה לפני שמינסוטה מתחילה באימונים לקראת העונה החדשה, באטלר, שקיבל אישור לא להתייצב ליום התקשורת ולפתיחת האימונים, נפגש השבוע עם המאמן טום ת'יבודו וביקש לעבור בטרייד?

הדרך למעלה קשה ומלאה במהמורות ועבודה קשה. הדרך למטה לעומת זאת, מהירה מאוד. תשאלו את סיזיפוס. ואם הוא לא עונה, תשאלו את ג'ימי באטלר. הוא לא היה כוכב כאשר התגלגל לקומיוניטי קולג' הקטנטן טיילר ג'וניור בטקסס. גם אחרי שנה נהדרת שהקפיצה אותו למכללת מארקט, הוא היה רחוק מלהיות שחקן משמעותי, אבל המשיך לעבוד כמו משוגע. הבולס לקחו אותו עם הבחירה האחרונה של הסיבוב הראשון ב-2011 והוא בקושי שיחק בשנה הראשונה, אבל האופי שלו גרם לו לא להפסיק לרגע וזה השתלם.

לאט לאט, באטלר נהיה כוכב אמיתי בליגה, סקורר בחסד ואולסטאר. החיבור שלו עם ת'יבודו, מאמן קשוח וחסר פשרות, כזה שאוהב להוציא מהשחקנים שלו את טיפות המיץ והדם האחרונות, היה טבעי וכאשר הקואץ' נבעט משיקגו ופרד הויברג החליף אותו, הפיצוץ עם באטלר היה בלתי נמנע.

בקיץ שעבר, הבולס הבינו שבאטלר לא מתכוון להאריך חוזה, אז הם חיפשו טרייד ות'יבודו קפץ על המציאה. הוא שלח לאילינוי את זאק לאבין המוכשר והפציע ואת כריס דאן המתסכל יחד עם בחירת דראפט שהפכה ללאורי מארקנן. הפיני נראה לא רע בכלל בעונת הרוקי שלו, אבל אם לא יהפוך לכוכב על, כל פרשן מצוי יגיד שהטרייד הזה היה מצוין עבור מינסוטה.

אלא שת'יבס האמין שגם אם באטלר יחליט לצאת מהחוזה שלו בסיום העונה הקרובה, בקיץ 2019, ולהפוך לשחקן חופשי בלי הגבלות, הוא לפחות ייתן למינסוטה שנתיים איכותיות. ציפיות לחוד ומציאות לחוד ועכשיו, הוולבס צריכים לחשב מסלול מחדש.

אז מה בעצם קרה? הצרות החלו בפגרת האולסטאר. עוד קודם לכן באטלר החמיץ כמה משחקים וראה איך החבר'ה מקרטעים בלעדיו, אבל אחרי שישב על הספסל לכל אורך משחק הכוכבים בגלל פציעה, הוא ניסה לחזור מול יוסטון, הבין שהוא לא יכול והלך לעבור ניתוח, שהשבית אותו מסוף פברואר ועד לשלושת משחקי הסיום של העונה. בלעדיו, מינסוטה צברה בתקופה הזו רק שמונה ניצחונות מול תשעה הפסדים וראתה איך הפלייאוף הראשון מזה עשור וחצי עומד לברוח לה כאשר דנבר החלה לסגור עליה.

באטלר חזר בזמן להציל את המצב. הוא עזר לוולבס לנצח את הלייקרס ואת ממפיס ואז, במשחק סיום העונה, קרב ישיר מול הנאגטס על הכרטיס השמיני והאחרון לפלייאוף המערב, התעלה עם 31 נקודות בדרך לניצחון בהארכה. בחמש דקות תוספת הזמן, הוא קלע שבע נקודות, שתיים יותר מדנבר כולה ושבע יותר מקארל אנתוני טאונס, הנמסיס החדש שלו והסיבה בגללה "ג'ימי באקטס" רוצה לעזוב.

כשבאטלר ישב בחוץ במשך חודש וחצי, כל הדברים הקטנים שהפריעו לו לאורך העונה עד לאותו רגע, הפכו פתאום לגדולים וברורים יותר בעיניו. הוא ראה איך טאונס, כוכב מגיל צעיר, הבחירה מספר 1 בדראפט, לא מתאמץ מספיק, לא נותן את כל מה שיש לו, בניגוד לבאטלר. כנ"ל לגבי אנדרו וויגינס, עוד בחירה 1 בדראפט ועוד פוטנציאל בלתי ממומש של הוולבס (תראו למטה איך הגיב אחיו של וויגינס לדיווח על הטרייד שבאטלר דרש, ותבינו את המצב בין השניים).

ההתנהלות הזו לא התאימה לבאטלר בכלל וההתקפלות המהירה של הקבוצה כולה ושלו בפרט בסדרת הסיבוב הראשון מול יוסטון לא עזרה לרף העצבים של הכוכב. מינסוטה חטפה 4:1 קליל ובאטלר, שנעלם בשני המשחקים הראשונים והיה לא רע בשני הבאים, סיים את הסדרה עם 8 נקודות בלבד במשחק 5 אנמי מאוד. נדמה היה שבאותו רגע הוא "ויתר על הקבוצה".

ת'יבודו מצדו, לא ממש עזר. המאמן שמחזיק גם במשרת סגן הנשיא לענייני כדורסל נמצא בהיררכיה מעל הג'נרל מנג'ר, סקוט ליידן, מצב שמייצר בלגן מתמיד במינסוטה והוביל לכך שבפגישת בעלי הקבוצות שנערכה השבוע, הבעלים של הוולבס, גלן טיילור, הודיע לעמיתיו שבאטלר יעבור בטרייד למי שיגיש הצעה טובה ושאם הם לא מצליחים להגיע לסיכום מול ליידן, שיתקשרו אליו. ליידן מצדו, עושה את מה שהבוס הישיר שלו ת'יבודו אומר והמאמן הבהיר שלמרות הבקשה של באטלר, הוא ממש לא מעוניין להעביר אותו בטרייד, גם אם זה אומר לאבד אותו בחינם בסוף העונה הקרובה. בלגן, כבר אמרנו?

ת'יבודו ניסה לבנות מחדש את שיקגו המצוינת של תחילת העשור, הפעם במינסוטה. בשלב מסוים, זה כבר הפך לבדיחה וכל שחקן שעבר בבולס של המאמן הוזכר בקיץ הזה כאופציה למינסוטה, שמלבד באטלר, תיכנס עונה גם עם לואל דנג, טאג' גיבסון ודרק רוז (גם ג'ואקים נואה יגיע בסוף?).

המאמן מאמין שהאופי הקשוח של הבולס ההם, שהוביל אותם להיאבק ברצינות בלברון במזרח, יכול לחשל את שני היהלומים הצעירים והבעייתיים של מינסוטה, אלא שבאטלר החליט שהוא לא מוכן להיות חלק מהתהליך הזה.

בליגה בה קיירי אירווינג וקוואי לאונרד, כוכבים פחות או יותר באותו סדר גודל של באטלר, דורשים טריידים ומובילים את עצמם בכוח לסיטואציה טובה יותר, או לכל הפחות אחרת, באטלר לא רוצה לבזבז שנה מתוך שנות השיא של הקריירה שלו. אם הוא אכן יעבור לקליפרס, כמו שהוא רוצה, הוא יכין שם את הקרקע להצטרפות של כוכב גדול בקיץ הבא.

מינסוטה מצדה, הבהירה במי היא בוחרת, כאשר באמצע הבלגן סגרה על הארכת חוזה ענקית עם טאונס וקשרה את עתידה בזה שלו. היא יכולה לקבל על באטלר כמה כלים לא רעים ולצאת בשלום יחסי מהתסבוכת אליה נקלעה. הבעיה מבחינתה היא ששחרור של באטלר משמעותו, כנראה, חזרה של כמה צעדים לאחור והתחלה מחדש של המסע הקשה לפלייאוף במערב, מסע שהפך לעוד יותר מסובך עם ההגעה של לברון לאזור.

הדפס