תגיות: NBA, פלייאוף 2019
הסדרות עדיין לא סגורות, אבל כמעט כל המשתתפות בפלייאוף הקרוב של ה-NBA, שייצא לדרך בעוד כשבועיים, כבר די ידועות. למעט הקרב על שלושת המקומות האחרונים במזרח החלש, יש לנו כבר מושג פחות או יותר את מי נראה בפוסטסיזן וחשוב מכך, אחרי כמעט חצי שנה של עונה סדירה, אנחנו גם יכולים להתחיל לנחש איך יראו כל הקבוצות הללו ברגע האמת.
אז לפני שמתחילים להיכנס לסיכומי עונה וישר נזרקים למים העמוקים של הסיבוב הראשון, הנה מד הכוח שלנו לקראת הפלייאוף:
מקומות 14-16: כל אלה שיעלו מהמזרח בסופו של דבר
סביר להניח שמתוך חמש הנאבקות על מקומות 6-10 במזרח, אף אחת אפילו לא הייתה מדגדגת את הפלייאוף במערב ולכן, ברוקלין, דטרויט, מיאמי, אורלנדו ושארלוט נהנות מהחסד אולי, אבל לא מהמיקום במד הכוח שלנו. עד שהן יחליטו ביניהן מי זוכה לעוף בסיבוב הראשון של הפלייאוף ומי אפילו לא מגיעה לשם, אנחנו נתעסק בדברים קצת יותר מעניינים.
מקום 13: יוטה
המאזן טוב והפלוס/מינוס בכלל נהדר (רביעי בליגה), אבל משהו בג'אז, ההפתעה הנעימה של הפלייאוף הקודם, מאוד מקרטע העונה. יוטה כן נכנסה לכושר טוב מאוד במרץ, אבל כמעט כל הניצחונות שלה היו מול יריבות מתחתית החבית וכשהיא פוגשת קבוצה רצינית, בדרך כלל חסר לה הגרוש ללירה במקרה הטוב, או שהיא חוטפת בראש במקרה הפחות נעים. משהו מאוד לא צפוי צריך לקרות כדי שהיא שוב תצליח לקחת סדרה (אלא אם תפגוש את פורטלנד...).
מקום 12: פורטלנד
חבל מאוד על הבלייזרס, שהיו ראויים למיקום הרבה יותר גבוה אחרי עונה סדירה מצוינת שנייה ברציפות. אלא שבשילוב בין זכרונות הסוויפ המשפיל בפלייאוף הקודם לפציעה הקשה שגמרה לפחות את העונה הנוכחית אם לא גם את הבאה ליוסוף נורקיץ', ולפציעה שסוחב סי ג'יי מקולום, פורטלנד מגיעה לפלייאוף עם הלשון בחוץ וגם אם שוב תחזיק ביתרון הביתיות, קשה לראות אותה צולחת אפילו את הסיבוב הראשון, למרות דמיאן האליל(ארד).
מקום 11: בוסטון
מי היה מאמין שהסלטיקס, שרבים האמינו שיסיימו את העונה עם כ-60 ניצחונות, יהיו אחת הקבוצות הכי חלשות שנכנסות לפלייאוף השנה? בוסטון סובלת לכל אורך העונה מחוסר יציבות, חוסר היררכיה וחוסר חשק וכן, היא יכולה להרים הילוך ולתת פלייאוף נהדר, אבל בואו נגיד שהסיכויים לכך לא נראים בשמיים. מה שיותר סביר זה שגם אם הסלטיקס איכשהו יגרדו את עצמם לחצי גמר המזרח, הם יתרסקו שם מול מילווקי. אכזבת העונה תנסה לא לסיים בטעם רע מדי.
מקום 10: אינדיאנה
וקצת לפני בוסטון, הקבוצה המפתיעה של המזרח. מלכתחילה אף אחד לא נתן לפייסרס הרבה סיכוי, למרות שהם כמעט העיפו את לברון בפלייאוף האחרון. אחרי הפציעה של ויקטור אולדיפו, המעט סיכוי הזה הפך לאפס אצל רוב הפרשנים, אבל אינדיאנה ממשיכה לנצח, וממשיכה וממשיכה. הלו"ז הרצחני והמסע במערב עצרו את התנופה קצת, אבל הפייסרס הם "קבוצת ההרגשה הטובה" של העונה ובעיקר, יודעים בדיוק מי הם ומה הם רוצים מעצמם, במיוחד אחרי שאולדיפו סיים את העונה. הם קשוחים, שומרים חזק ויש להם את בויאן בוגדנוביץ', שמתעלה כבר כמה חודשים. יכול להיות שזה לא מספיק להופעת פלייאוף טובה, אבל נקודת המוצא לא רעה.
מקום 9: סן אנטוניו
ואם כבר קבוצה שיודעת מה היא רוצה מעצמה... הספרס היו התחזית של כולם להתרסק העונה. פופ עייף, קוואי הלך וגם הטריו האגדי נעלם סופית והרכז הפותח נפצע ולא שיחק שנייה השנה והנה, סן אנטוניו כאן, חכמה ויעילה, עם למרקוס אולדריג' שמסוגל לספק משחקי על ודמאר דרוזן, בעונה לא מבריקה אבל עם לא מעט ניסיון פלייאוף (לא ממש ניסיון מוצלח, ובכל זאת). פופ מנצח על החגיגה הזו ושדרג את סן אנטוניו ככל שהעונה התקדמה. אל תזלזלו בהם. גם אם יעופו בסיבוב הראשון, הם יכולים לשתות את הדם בקשית ליריבה שלהם.
מקום 8: אוקלהומה סיטי
רבע העונה האחרונה של הת'אנדר גרוע במיוחד והפילה אותם ממאבק אפשרי אפילו על המקום הראשון כל הדרך לסיום אפשרי במקום השמיני ובכל זאת, אסור לשכוח של-OKC יש את ה-MVP הקודם, את השחקן השלישי הכי טוב בליגה העונה וסגל עם המון ניסיון בפלייאוף. הפציעה של ג'ורג' קלקלה לא מעט מהתכניות, אבל כשהוא היה כשיר, אוקלהומה סיטי נראתה כמו מועמדת ריאלית לאליפות. אז כל עוד לא יוכח אחרת, הם במקום טוב באמצע החבורה בכניסה לפלייאוף.
מקום 7: לוס אנג'לס קליפרס
הקייס של דוק ריברס לתואר מאמן העונה רק הולך ומתחזק ככל שהשבועות חולפים והקליפרס נשארים חזק בצמרת המערב. אחרי הטרייד על בלייק גריפין שסיים סופית את עידן ה"לוב סיטי" בקליפרס, זו הייתה אמורה להיות עונת בנייה מחדש, בטח בזמן שלברון כובש את העיר אצל היריבה. אלא שלא רק שהקליפרס השאירו ללייקרס אבק (כולל טרייד מגוחך לטובתם בין הקבוצות), הם גם העבירו את הכוכב שלהם, טוביאס האריס, באמצע העונה ורק הלכו והשתפרו, בעיקר הגנתית. אין להם ממש כוכב שייקח את המשחק על עצמו, אבל דווקא זה מה שעובד מצוין וכל עוד דנילו גלינארי בריא, הם ייתנו פייט לכל יריבה כנראה.
מקום 6: פילדלפיה
משהו לא ברור עם הסיקסרס. מצד אחד, הם מפוצצים בכישרון ומציגים את אחת החמישיות האיכותיות בליגה. מצד שני, כמעט שום דבר בחמישייה הזו לא מתחבר נכון אחד עם השני והספסל בכלל בעייתי. אם פילי תמצה את הפוטנציאל שלה בפלייאוף, היא שווה גמר NBA. בפלייאוף הקודם זה לא ממש קרה והשאלות לגבי יכולותיו של המאמן ברט בראון נמשכות אף הן. כך או כך, מפגש מול ג'ואל אמביד כשיר (למי ששכח, בעונה שעברה הוא שיחק בפלייאוף עם המסכה) הוא סיוט רציני לכל יריבה.
מקום 5: דנבר
המיקום הכי קשה בדירוג. מבחינת המאזן, והעונה שהם נותנים באופן כללי, הנאגטס שווים יותר ממה שקיבלו כאן. פעם אחר פעם הם סתמו את הפיות של כולם, ניצחו משחקים גדולים והוכיחו שהם אחת הקבוצות הטובות בליגה, זאת למרות שניסוי אייזיאה תומאס כשל וכשבחוץ עוד מחכה להם יהלום עתידי אפשרי בדמות מייקל פורטר ג'וניור. אז מה בכל זאת מושך אותה (טיפה) לאחור? שני הפסדים למילווקי, שניים ליוסטון ושניים לווריירס העונה. למרות כל ההוכחות שקיבלנו, מישהו מוכן להמר על דנבר בסדרת חצי גמר מערב?
מקום 4: טורונטו
הטראומה מהפלייאוף האחרון, שהובילה לשינויים רציניים אצל הקנדים, עדיין יושבת להם בראש, אבל קוואי לאונרד גם נראה לפרקים העונה כמו השחקן שהיה כשסחף את הספרס לאליפות ונתן פייט לווריירס. הוא גם זכה למספיק מנוחה, שלא רק שלא פגעה בראפטורס, אלא גם אפשרה לפסקל סיאקם לעשות את החיקוי קוואי הכי טוב שלו. לטורונטו יש סגל מאוזן, חכם, מנוסה ומספיק טוב כדי לצאת מהמזרח.
מקום 3: יוסטון
עוד אחת שידעה הרבה עליות ומורדות היא יוסטון, שהייתה כל כך קרובה להעיף את הווריירס בעונה שעברה (וכנראה שגם לזכות באליפות). השינויים פגעו ביוסטון בתחילת העונה, אבל כשכריס פול נפצע, הארדן הגיע למימדים היסטוריים ומאז הוא לא ממש נרגע. עבור CP3, זה כנראה הצ'אנס האחרון באמת לעשות משהו גדול ונראה שכל החבורה שמסביב מבינה יותר ויותר טוב את הדרישות ממנה. המפגשים מול הווריירס היו נהדרים ומאז שפתחו עם מאזן 14:11, הרוקטס מחזיקים במאזן אדיר. התחושה ערב הפלייאוף היא שיש להם סיכוי אמיתי.
מקום 2: מילווקי
מי שתחזיק במאזן הטוב בליגה בסיום העונה ראויה למקום גבוה בצמרת. מילווקי מציגה את מי שככל הנראה יזכה ב-MVP, יאניס אנטטוקומפו ולצדו סייד קיק נהדר בדמות האולסטאר כריס מידלטון, צוות מסייע מושלם ואת קואץ' באד, שצריך לקחת את תואר מאמן העונה. מה בכל זאת קצת מדאיג? קודם כל, הפציעות כמובן. ברוגדון ומירוטיץ' (ויאניס, שנעדר מהמשחק האחרון), אבל לא רק הם. חוץ מזה? כבר ראינו קבוצות כאלה. אומנם לא עם שחקנים ברמה של יאניס, אבל אטלנטה וטורונטו חוררו את המזרח בעונות בודדות בעשור הזה והתרסקו ברגע האמת, כשהיריבות התכוננו רק אליהן. יש סיכוי סביר שזה יקרה גם לבאקס. מצד שני, כרגע הם נראים כמו הטים טו ביט במזרח.
מקום 1: גולדן סטייט
ועד שלא יוכח אחרת, זו הטים טו ביט בליגה כולה. זו הייתה עונה רחוקה ממושלמת של הווריירס. אם בשלוש השנים הראשונות של סטיב קר, גולדן סטייט עברה את ה-60 ניצחונות ובעונה שעברה "הסתפקה" ב-58, השנה העסק די קרטע מההתחלה והלאה. הרבה תבוסות, חלקן בבית. הרבה הפסדים מביכים מול יריבות חלשות. הרבה התקפלויות נגד יריבות חזקות. ולמרות כל זאת, בעונה שעברה כבר ראינו איך גולדן סטייט מעלה הילוך כשצריך ולוקחת עוד טבעת. אחרי כל מה שראינו העונה, הם עדיין נראים כמו הקבוצה הכי טובה בליגה והפייבוריטית לאליפות.