שומרים על חוסר יציבות: סיכום הניצחון של טורונטו

בשעה שגולדן סטייט קולעת בדיוק את אותה כמות נקודות ממשחק למשחק, היכולת של טורונטו עולה ויורדת בלי הפסקה. הפעם זה הספיק, אבל לא בטוח שזה יעבוד גם בהמשך

עידן ויניצקי, ארה"ב
עידן ויניצקי, ארה"ב  06.06.19 - 09:10
תחילת כתבה

באופן סמלי, ג'ייקוב אוואנס, ברגעי התהילה הראשונים שלו בגמר ה-NBA הזה, החטיא בחצי הדקה האחרונה את שתי הזריקות שנעלו את משחק 3. בכך, הוא שמר את גולדן סטייט על 109 נקודות במשחק הזה ואם זה נשמע לכם מוכר, הרי שזה בגלל שגם במשחק 1 האלופה קלעה 109 וגם במשחק 2 היא נעצרה על 109 בדיוק.

כמובן שמדובר בסטייה סטטיסטית משונה ולא יותר מזה, אבל היא כן עוזרת לנו להבין את תמונת המצב של הגמר הזה, אחרי שחצי ממנו, פחות או יותר, כבר מאחורינו. קבוצה אחת, גולדן סטייט, שכבר הייתה פה בכל עונה בחצי העשור האחרון, נשארת מאוד יציבה, לטוב ולרע. השנייה, טורונטו, אומנם עם לא מעט שחקנים מנוסים אבל עם שניים בלבד ששיחקו בגמרים בעבר, היא זו שהיכולת שלה עולה ויורדת, ממשחק למשחק ובתוך המשחקים עצמם.

ובזמן שהווריירס תקועים כבר שלושה משחקים על ה-109 שלהם, הראפטורס קלעו 118, נפלו ל-104 והלילה צלפו 123, כדי להחזיר את היתרון בסדרה. את ה-104 ההוא, במשחק 2, הם יכולים לתלות בעיקר באותן שש דקות מהגיהנום בתחילת המחצית השנייה. בלעדיהן, יכול להיות שטורונטו שוב הייתה מתקרבת לאזור ה-120 ויכול להיות שהיא הייתה צועדת כרגע ביתרון 0:3 בסדרה. בינתיים, היא תיקח בשתי ידיים את ה-1:2 שיש לה ותקווה לשרוד את החזרה הצפויה של קליי תומפסון ובעיקר של קווין דוראנט במשחק הבא.

רלף קליין האגדי סיפר פעם שהאיש שלימד אותו כדורסל בצעירותו הסביר לו את העסק די בפשטות. "פוט דה בול אין דה באסקט. דונט לט דה את'ר טים טו פוט דה בול אין דה באסקט".

היו רגעים הלילה, בעיקר לקראת סוף המחצית הראשונה, בהם הווריירס הצליחו לענות היטב על החלק השני של המשפט הזה. במשך כמעט שמונה הדקות האחרונות של הרבע השני, הם תקעו לחלוטין את התקפת טורונטו ורק קייל לאורי, עם שתי שלשות ועוד סל, השאיר את הראפטורס עם הראש מעל המים כאשר אף אחד מלבדו לא מצליח לייצר אפילו נקודה.

את רוב הריצה ההגנתית הזו הווריירס עשו עם שני השומרים הגאונים שלהם, דריימונד גרין ואנדרה איגודאלה ועם אנדרו בוגוט, שהחליף את דמרקוס קאזינס. בוגי, הפצוע והחלוד, הוא לא יותר מרול פלייר כרגע וככזה, יהיו משחקים בהם הוא יראה נהדר כמו במשחק 2 ויהיו משחקים בהם הוא לא צריך להיות על המגרש, כמו הלילה (4 נקודות, 1 מ-7 מהשדה).

בוגוט סיפק עזרה גדולה בהגנה, גרם לסיאקם לקחת כמה זריקות משונות וסיים עם 6 נקודות ו-7 ריבאונדים. הבעיה היא שהוא בן 34 וחצי ובא לא מזמן מהליגה האוסטרלית. אחרי שש הדקות הללו הוא כבר נראה שלושת-רבעי מעולף וקר נאלץ להוציא אותו, קצת פחות מדקה להפסקה. במחצית השנייה הוא כבר היה הרבה פחות אפקטיבי.

כצפוי, כל השמיכה של הווריירס הייתה קצרה מדי הלילה. סטף יכול לקלוע גם עם תשעה שומרים על הראש וגם אם כל ההגנה מתרכזת בו, היכולת שלו לברוח דרך החסימות מאפשרת לו להגיע למצבי זריקה, אבל האלופה נזקקה לקצת יותר מ-30 דקות של כדורסל עד שהשחקן השני שלה, איגודאלה, הגיע ל-10 נקודות. כשמנגד כל החמישייה של טורונטו קולעת כמו שצריך ומשחק טוב, לגולדן סטייט פשוט אין שום סיכוי לענות.

אם התחלנו בזה שטורונטו לא יציבה, הרי שהדברים לא נוגעים לקוואי, שממשיך לספק את המנה השקטה והקבועה שלו. הוא שוב לא קלע יותר מדי טוב או השתלט על המשחק. הוא שוב לא עשה משהו יוצא דופן, קוואי סטייל, בהגנה. אבל הוא כל הזמן תוקף את הסל ולגולדן סטייט, עם או בלי קליי, אין ממש איך לעצור אותו למעט בעבירה.

הלילה הוא סיים עם 10 מ-11 מהקו ובסדרה כולה כבר עומד על 36 מ-39, או במילים אחרות, 13 זריקות עונשין בממוצע למשחק. זה כמעט שלוש יותר ממה שהיו לו מול מילווקי בגמר המזרח וזה יותר מפי שניים ממה שהיו לו בסיבוב הראשון מול אורלנדו (5.6). גם על חצי רגל, קוואי מריח את המאני טיים ומוצא את הדרכים לייצר נקודות. בלעדיו, כל ההתעלות של החבר'ה מסביב לא הייתה מספיקה. תשאלו את סטף.

אחרונים להפעם הם אותם חבר'ה מסביב. פתחנו עם חוסר היציבות של טורונטו והיא כמובן מתמקדת בכל השחקנים המובילים שאינם קוואי. בניצחון במשחק 1, חמשת שחקני הרוטציה המרכזיים של הראפטורס לא כולל לאונרד (סיאקם, גאסול, לאורי, גרין, ואן פליט) קלעו 85 נקודות. במשחק 2 הכמות הזו צנחה ל-56 נקודות והתוצאות היו בהתאם. ניק נרס אפילו זרק למערכה את נורמן פאוול וזה לא עבד.

הלילה הם שוב היו שם, כל החמישה בדאבל פיגרס ועם 87 נקודות משותפות. ואן פליט, לאורי וגרין סיימו יחד עם 14 מ-25 מחוץ לקשת, 56 אחוזים. זה כמובן לא יימשך ולכן, מוקדם מדי לטורונטו להתחיל לצנן שמפניות. המסייעת של קוואי תשמור על חוסר יציבות גם בהמשך הדרך והחזרה של דוראנט ותומפסון, גם אם שניהם בקושי כשירים, תשנה המון מן הסתם.

כבר אחרי משחק 2, למרות ההפסד המעצבן מבחינתה, היה ברור שטורונטו פייבוריטית במשחק 3 אם קליי פצוע וכך אכן היה. אבל כעת, עם הגב לקיר ובידיעה שהפסד נוסף יציב אותה בסיטואציה מסובכת עד מאוד, האלופה צפויה להגיב בלילה שבין שישי לשבת. סטף לא יקלע שוב 47 (כנראה), אבל אל תופתעו אם הווריירס מתפרעים ומגיעים ל-110 נקודות הפעם!

הדפס