קבלת החלטות: מה צופן העתיד לטורונטו ולווריירס

סדרת הגמר מאחורינו, אבל האקשן רק מתחיל: גם האלופה וגם סגניתה עשויות לאבד את השחקן הכי איכותי שלהן. מי בכל זאת חתום, לכמה זמן והאם מתחילים בבנייה מחדש?

עידן ויניצקי, ארה"ב
עידן ויניצקי, ארה"ב  14.06.19 - 21:30

זהו זה. העונה הגדולה בתולדות טורונטו ראפטורס, ואולי האחרונה בשושלת ההיסטורית של גולדן סטייט ווריירס (הקבוצה השנייה אי פעם שהגיעה לחמישה גמרי NBA רצופים), הגיעה לסיומה עם אליפות מדהימה של הקנדים וכעת, כאשר נותרו רק עוד שבועיים וחצי בלבד לפתיחת שוק השחקנים החופשיים, שמבטיח להיות משוגע במיוחד השנה, המבט של כולם מופנה קדימה. אז לאן הולכת טורונטו מכאן ולאן גולדן סטייט?

נתחיל מהאלופה. קצת פחות מ-11 חודשים אחרי שהיממה את הליגה כולה ואת קייל לאורי, עם הטרייד ששלח את ה-BFF והסמל דמאר דרוזן לסן אנטוניו תמורת קוואי לאונרד, אפשר לומר בוודאות שטורונטו לקחה את ההחלטה הקשה, אך הנכונה. לקבוצה, בגרסה הקודמת שלה, הייתה תקרה מאוד ברורה ואילו זו, שהורכבה תוך כדי תנועה, עשתה את הבלתי ייאמן. אבל מה עכשיו?

קוואי מחזיק באופציית שחקן לעונה הבאה והוא כמעט בוודאות ייצא ממנה, יהפוך לשחקן חופשי וייבחן את השוק. הראפטורס מקווים שכמו במקרה פול ג'ורג' ואוקלהומה סיטי, לאונרד, שגם הוא נולד בלוס אנג'לס, יתאהב בעיר ובמועדון שלהם ויחליט להישאר במקום לחזור הביתה (ללייקרס, או בסבירות גבוהה יותר לקליפרס) או ללכת לאחת משתי הקבוצות של ניו יורק.

טורונטו ידעה שהיא לוקחת סיכון ועשויה להישאר בלי דרוזן ובלי קוואי, אבל עכשיו כשיש לה אליפות, זה פחות אכפת לה. היא טיפלה בקוואי בכפפות של משי כל העונה, שיקמה אותו בדיוק כמו שרצה ועשתה כל מה שאפשר. אם הוא רוצה שוק גדול או מזג אוויר חמים יותר, לראפטורס אין מה לעשות והם יילכו לרי-בילד.

מי כן יישארו בעונה הבאה? לקייל לאורי יש עוד עונה בחוזה הענק שלו והוא צפוי להרוויח בה 33.3 מיליון דולר, בעוד התפוקה שלו כנראה תמשיך לרדת ככל שהגיל יעלה. גם לסרג' איבקה נותרה עונה עם חוזה גדול מדי (23.3 מיליון), אבל אחריה, הראפטורס כבר יוכלו לומר שלום לשניהם ולשלם לפסקל סיאקם ופרד ואן פליט (ובהמשך גם לאו ג'י אנונובי), שיסיימו את החוזים הצנועים שלהם ב-2020. לכן, אם קוואי הולך, הקנדים יכולים להתחיל בעונה הבאה בבנייה מחדש לאט לאט ולהביא אותה לשיא בקיץ שלאחר מכן.

מארק גאסול, שהוקפץ באמצע העונה מממפיס, מחזיק באופציית שחקן אותה הוא יממש, אלא אם מישהו יציע לו חוזה ארוך טווח לסיום הקריירה. בגיל 34, במידה שלא יקבל הבטחה משמעותית לכמה שנים, הספרדי לא ייצא מחוזה שיעניק לו 25.6 מיליון דולר בעונה הבאה ובמקרה כזה, הוא, לאורי ואיבקה יישארו האבנים המרכזיות בפאזל של טורונטו ביום שאחרי קוואי. גם דני גרין הופך לשחקן חופשי וסביר להניח, בטח ובטח שאם קוואי יגיד שלום, שגם הוא יחפש לעצמו יעד חדש.

בדיוק כמו טורונטו, גם גולדן סטייט עלולה לאבד בקרוב את השחקן הכי איכותי שלה, קווין דוראנט. אלא שהפציעה הקשה יכולה לטרוף את הקלפים ולשנות את מה שכולם היו משוכנעים שיקרה ובכל מקרה, בניגוד לאלופה, לווריירס יש עוד מגה סטאר בסגל והוא חתום לטווח הארוך.

על פניו, לדוראנט אין שום סיבה מקצועית לעזוב. איתו, גולדן סטייט טיילה לשתי אליפויות והגיעה השנה לגמר. בלעדיו, ראו בגמר הזה כמה לקבוצה קשה והוא יוכל לממש את אופציית השחקן שלו ולעשות את השיקום עם הצוות המצוין של הווריירס. השאלות לגבי KD הן: עד כמה הוא סומך על הצוות הזה אחרי מה שקרה, האם הוא מעדיף ביטחון עם חוזה ארוך טווח שיאפשר לו לחזור בשקט מהפציעה ובלי לחץ של זמן (וירגיע אותו במקרה בו לא יחזור אותו שחקן שהיה) והאם הוא כבר מעדיף להתחיל להתרגל לבית החדש, שישמש אותו לחלק האחרון של הקריירה (ניקס, קליפרס, מה שלא יהיה). 

ממש כמו לפני שלוש שנים, ההחלטה של דוראנט צפויה לשנות את פני הליגה, אבל היא לא היחידה שחשובה לווריירס כרגע. גם קליי תומפסון, שבעצמו יסחוב פציעה לא פשוטה (אך פחות חמורה מזו של דוראנט) הופך לשחקן חופשי ואומנם הסיכוי שיעזוב נמוך יותר וקטן עוד יותר בעקבות הקרע ברצועה, אבל גולדן סטייט תצטרך לתת לו הצעה שתרצה אותו מצד אחד (אחרי שהסכים לפיחות משמעותי במעמדו עם הגעת דוראנט) ותשאיר לקבוצה מקום לתמרון מצד שני, וזה לא יהיה פשוט.

לקליי יש היסטוריה עם הלייקרס דרך אבא שלו ויש עוד מספיק מקומות שישמחו להנחית אותו ולתת לו את ההזדמנות להוביל קבוצה בחצי השני של הקריירה שלו, לפני שהוא מתחיל להזדקן. הפציעה שתשבית אותו כמעט לכל העונה הבאה יכולה לגרום להתחיל לחשוב על החצי הזה של הקריירה עוד מוקדם ממה שהוא תכנן ואם גם הוא יחליט שהוא מעדיף להתכונן לשלב הבא ולעשות את השיקום במקום אחר, הוא עשוי לחתוך. גולדן סטייט תצטרך למצוא פיתרון, כי למרות שקשה להאמין שקליי יעזוב, זו עדיין אופציה.

מה שעוד עלול לתקוע את האלופה הם החוזים הגדולים של דריימונד גרין ואנדרה איגודאלה. שניהם היו די חלשים בעונה הסדירה והעלו רמה בפלייאוף ושניהם בעיקר תורמים (המון!) בהגנה (ודריימונד גם מנהל משחק בצורה מושלמת לעיתים), אבל סדרת הגמר הראתה שזה לא מספיק כשאין מי שיקלע בצרורות מסביב ושבליגה של היום, אם אי אפשר לסמוך עליהם שיקלעו, אז רמת ההגנה שלהם פחות משפיעה.

לדריימונד יש 18.5 מיליון בעונה הבאה, לאיגי 17.2 ובקיץ 2020 הווריירס יצטרכו לקבל החלטות רציניות לגבי שניהם. דמרקוס קאזינס בכל מקרה יעזוב, לפראיירית שתהיה מוכנה לשלם לו חוזה גבוה יותר מה-5.3 שהרוויח השנה ואם לא די בכאבי הראש, הרי שגולדן סטייט צריכה גם לדאוג לשניים מהרול פליירס היותר משמעותיים שלה: קווין קוק ובעיקר, קוון לוני.

שניהם הופכים לשחקנים חופשיים ושניהם נמצאים בתפר בעייתי: מצד אחד, הם תורמים. מצד שני, הם לא מספיק טובים בשביל להיות רול פליירס בקבוצה ברמה של גולדן סטייט. אז כמה משלמים להם? ולכמה זמן? הכל יתחיל מההחלטה של דוראנט ומשם גולדן סטייט תמשיך לבנות בניסיון להגיע לגמר שישי ברציפות.