מאחורי הקסם: שישה סיפורים על מג'יק ג'ונסון

אגדת הכדורסל חוגג יום הולדת 60. הנה שישה סיפורים עליו, אחד לכל עשור, שאולי אתם מכירים ואולי קצת פחות. איך נולד הכינוי, מה קרה עם מייקל ג'ורדן והמפגש מול מכבי ת"א

עידן ויניצקי, ארה"ב
עידן ויניצקי, ארה"ב  14.08.19 - 15:19

משחק 6 בגמר 1980:

ה-MVP הבלתי מעורער של עונת 1979/80, קארים עבדול ג'באר, עלה לעוד סל שגרתי ובלתי עציר ברבע השלישי של משחק 5 של הסדרה בין הלייקרס לפילדלפיה, שהייתה בשוויון 2:2. בדרכו למטה, נחת קארים על הרגל של ליונל הולינס האורח וסובב את הקרסול. הוא דידה החוצה מהפרקט, נזקק לעזרה כדי ללכת וירד לחדר ההלבשה.

דקות לאחר מכן, אנשי הלייקרס הודו בשידור כי הכוכב שלהם סובל מנקע רציני, אבל הם נתנו לו טיפול ראשוני והוא הצליח לשוב לפרקט. מה זה לשוב... קארים סיים את הרבע המכריע עם 14 נקודות, בדרך ל-40 במשחק כולו והלייקרס גירדו 103:108 ועלו ל-2:3 בסדרה.

אלא שמיד לאחר המשחק, החלו לצוץ דיווחים לפיהם הוא לא יהיה כשיר למשחק 6 ואולי גם לא למשחק 7, אם יהיה צורך בכך. מאמן הסיקסרס בילי קנינגהאם לא האמין ואף סיפק ציטוט מפורסם: "עד שלא אראה את המטוס נוחת בלעדיו, אחשוב שהוא משחק", אבל המטוס אכן נחת, וקארים לא ירד ממנו. מי כן ירד? הרוקי בן ה-19 מג'יק ג'ונסון.

לאחר המשחק, לפני הטיסה מ-LA לפנסילבניה, ג'ונסון חש בפחד מכיוון חבריו. כן, הם היו ביתרון 2:3, אבל מול ד"ר ג'יי והיריבה המצוינת, ובלי קארים, הם גם היו בצרות גדולות. מג'יק היה בעונה מעולה (לארי בירד זכה ברוקי העונה), אך לכולם היה ברור שזו הקבוצה של קארים.

אז מה עשה הילד ה"חצוף"? לימים, פט ריילי סיפר על הטיסה המיתולוגית ההיא. "עלינו למטוס וכיסא 1A תמיד היה שייך לקארים. אפילו כשהוא היה חולה ולא טס עם הקבוצה, אף אחד, אף פעם, לא ישב בכיסא שלו במטוס. הוא היה שם עליו שלט - 'אל תשבו בכיסא שלי. אני קארים'. אבל מג'יק התיישב שם ואמר 'אוקיי, אני קארים עכשיו'. באימון שלנו בפילדלפיה הוא שיחק כסנטר, כל האימון".

במשחק 6 עצמו שיחק ג'ונסון בכל חמש העמדות על הפרקט בשלב מסוים, כולל דקות ארוכות כסנטר. איך זה נגמר? עם שורה סטטיסטית חולנית: 47 דקות, 42 נקודות, 15 ריבאונדים, 7 אסיסטים, 3 חטיפות וחסימה, וגם עם ניצחון 107:123 וזכייה באליפות הראשונה מבין חמש בקריירה שלו. "זה בשבילך, בחור גדול", צרח הילד למצלמה לאחר המשחק, לעברו של קארים שצפה מביתו בבל אייר. האגדה נולדה.

הטראש טוק עם מייקל ג'ורדן:

מייקל היה מלך בטראש טוק ונכנס לראש של היריבים שלו בכל כך הרבה מקרים. מג'יק, כך העיד כאשר סיפר את הסיפור הזה לפני כמה שנים בתכנית של ג'ימי קימל, מעולם לא עשה טראש טוק, חוץ מפעם אחת. ואיזו טעות זו הייתה.

זה קרה במחנה האימונים של הדרים טים האחת והיחידה, זו של 1992, לקראת המשחקים האולימפיים בברצלונה. האימונים היו ברמה הרבה יותר גבוהה מכל משחק אפשרי עבור הנבחרת מפוצצת הכוכבים הזו והמאמן צ'אק דיילי ניסה למצוא איזון בסגל המושלם שלו.

הוא שלח לצד אחד של הפרקט את כל שחקני המזרח, מייקל, לארי בירד, פיפן, פטריק יואינג ובארקלי, שעד לאותה עונה שיחק בפילדלפיה ולצד השני את המערב, עם מג'יק, סטוקטון ומלון, דייויד רובינסון, קלייד דרקסלר וכריס מאלין. וככה הם הלכו ראש בראש, במשך שלושה ימי משחקים פנימיים שהסתיימו בשוויון מוחלט.

ביום הרביעי, נבחרת המערב פתחה את המשחק עם ריצת 2:12 ומג'יק החליט ללכת על זה. "הלכתי אליו, טפחתי לו על השכם ואמרתי 'היי, אם לא תהפוך לאייר ג'ורדן עכשיו, אני נביס אתכם היום'. העיניים שלו נפתחו והלשון יצאה", סיפר מג'יק. הטראש טוק הזה לווה ברצף שלשות של ג'ורדן (פלוס עוד הוצאות לשון) ואז, על פי מג'יק, בדאנק 360 מעלות על הראש של רובינסון, דאנק שהשאיר את כל מי שהיה באזור עם פה פעור.

כשהגיע הזמן לשחק באמת, על הזהב האולימפי, כבר ממש לא היה טראש טוק בין השניים. ג'ורדן, מלך הליגה באותם ימים, זז הצידה בכל הנוגע לדברים שמחוץ לפרקט ודרש שהפנים של הנבחרת והקפטנים שלה יהיו מג'יק ולארי, השניים שהפכו את ה-NBA למה שהיא וסללו לו את הדרך. הדרים טים התעללה בכל היריבות בדרך לזהב עוצמתי.

הבדיקה שגילתה את האיידס:

לאולימפיאדה ההיא בברצלונה ג'ונסון בכלל לא הגיע כשחקן פעיל. הוא פרש קצת יותר מחצי שנה קודם לכן, ב-7 בנובמבר 1991.

המשחק הראשון של הלייקרס לעונת 1991/92 נקבע ל-1 בנובמבר. שחקניה של סגנית האלופה הטרייה, שהפסידה בסדרת הגמר למייקל והבולס 4:1, נסעו כשבועיים קודם לכן לצמד משחקי ראווה בפריס, שם הביסו את לימוז' ויום לאחר מכן גירדו ניצחון על חובנטוד באדלונה. הדיווחים מבירת צרפת סיפרו כי הנשוי הטרי מג'יק, שהתחתן בספטמבר (אייזיאה תומאס היה אחד השושבינים), ממש לא התחבר לאוכל הצרפתי וזלל ג'אנק פוד לכל אורך השהות בעיר האורות.

ב-22 ו-23 באוקטובר הוא שותף בעוד צמד משחקי הכנה של LA, על אדמת ארצות הברית, אך יומיים אחר כך החמיץ את משחק ההכנה ביוטה בגלל מה שהוגדר כ"בעיה בבטן". רבים ייחסו זאת לאותם ימי ג'אנק פוד וכולם ציפו שהכל יסתדר במהרה.

אלא שג'ונסון מהר מאוד גילה לעולם שזה ממש לא המצב. כמה שבועות לפני המשחקים הללו הבעלים המיתולוגי ג'רי באס רצה לפרגן לכוכב שלו ולהעניק לו עוד שלושה מיליון דולר לחוזה, אך יועציו של ד"ר באס עודדו אותו לגבות את הסכום הזה עם ביטוח חיים. מג'יק נשלח לבדיקה שגרתית בסוכנות לביטוח חיים. בזמן שמג'יק התכונן למשחק ההוא ביוטה, מהסוכנות התקשרו לד"ר מייקל מלמן, הרופא של הלייקרס ואמרו לו: למג'יק יש איידס. מלמן התקשר למג'יק, אמר לו שהוא חייב לחזור בדחיפות ל-LA והעדיף לא לספר לו בטלפון את אשר גילה.

האיידס התפשט באמריקה לאורך שנות ה-80 ויצר פחד עצום בקרב הציבור, שהבין שאין תרופה למחלה. כאשר מג'יק לא חזר למשחקים הראשונים של העונה הסדירה, אף אחד לא הבין מה בדיוק הבעיה. הוא לא האמין למה שקרה לו ודרש לעבור את הבדיקה עוד פעמיים והתוצאות חזרו חיוביות. ב-7 בנובמבר 1991, בשעות אחר הצהריים, הוא התקשר לחבריו הקרובים וביניהם מייקל ג'ורדן, לארי בירד ואייזיאה וסיפר להם מה המצב.

לאחר מכן הוא נכנס לחדר ההלבשה וסיפר לחבריו לקבוצה ואלה פשוט התפרקו. ואז הוא כינס מסיבת עיתונאים בהולה והודיע בדמעות על הפרישה. "אני רק רוצה להבהיר - אני לא חולה באיידס. אשתי נבדקה והיא בסדר", ניסה להרגיע ללא הצלחה מרובה. "אני מתכוון לחיות הרבה מאוד שנים". כמעט 28 שנים חלפו והוא עומד בהבטחתו.

המפגש מול מכבי תל אביב:

באוקטובר 1990 התייצבה הדאבליסטית הישראלית מכבי תל אביב, עם המצטרף הטרי דונלד רויאל (33 נקודות), אד הורטון (25 נקודות), המאמן צביקה שרף ושלל כוכביה המקומיים, גיא גודס, דורון ג'מצ'י, נדב הנפלד, חן ליפין וגם, איציק כהן בפורום המיתולוגי למשחק קדם עונה מול הלייקרס.

האורחים, בכחול, היו בתמונה במשך לא מעט דקות, אך לבסוף לא הצליחו לעמוד בקצב של טרי טיגל, ג'יימס וורת'י, איי סי גרין, ולאדה דיבאץ', מג'יק ושאר הלהקה והפסידו 129:106. זו הייתה הטעימה הראשונה של מכבי מהאגדה של LA.

שנתיים אחרי הפרישה הכפויה, מג'יק כבר הגיע להיכל. זה קרה ב-20 באוקטובר 1993, כאשר מג'יק הוביל את ה"מג'יק ג'ונסון אולסטארס" שלו לעוד אחד מבין משחקי הראווה אותם קיימו ברחבי העולם. כאשר הקבוצה הזו התפרקה לבסוף, עם חזרתו של מג'יק לעוד סיבוב קצר בלייקרס כשחקן פעיל ב-1996, היא סיימה את דרכה עם מאזן 0:55 מושלם.

אחד המשחקים הצמודים ביותר של האולסטארס היה ביד אליהו. הקהל הישראלי קיבל את מג'יק באהבה והוא השיב בחיוך הכובש שלו. שמעון מזרחי העניק לו מגן הוקרה, יורם ארבל ועופר שלח היו מאחורי המיקרופון, גיורא צור על הקווים ומג'יק נראה נהדר וסיפק 26 נקודות, 5 ריבאונדים ו-6 אסיסטים ולא ירד מהפרקט, בעוד הקבוצה שלו מנצחת 82:87. בסוף הוא גם עלה על השולחן ואמר לקהל: "לא אכפת לי מה אומרים, זו מדינה יפהפייה".

(צילום: Phil Cole/ALLSPORT)
(צילום: Phil Cole/ALLSPORT)

ימי סקנדינביה העליזים:

"למה אתה עושה את זה מג'יק?", שאל המראיין של ערוץ 2 השבדי באוקטובר 1999. "מה הביא אותך לשחק דווקא פה, בבוראס באסקט?"

מג'יק סיפר על הרצון לקדם את הכדורסל במדינה חובבת הסקי, הוקי וכדורגל ועל עוד כל מיני שאיפות וחתם ב"והלוואי שיום אחד נראה שחקן שבדי ב-NBA". יונאס ירבקו, אז רק ילד בן 12 במחלקת הנוער של בוראס, הגשים את החלום הזה.

מג'יק שם קצת כסף בבוראס, הפך את שם הקבוצה ל"מג'יק M7 בוראס" ואפילו עלה לפרקט חמש פעמים קצת אחרי שחגג 40, פעם אחת באוקטובר 99' וארבע נוספות בינואר 2000. אימן אותו: צ'ארלס בארטון, שמוכר לנו כעוזרו לשעבר של דיוויד בלאט במכבי תל אביב.

מה הביא את מג'יק עד לשבדיה? איש לא ממש ידע לומר, אבל היו כאלה שחשבו שהוא תמיד הרגיש "ויקינג", זכר לימיו בקבוצת הכדורסל של הוויקינגים בתיכון אברט בלנסינג, מישיגן.

60 אלף תושבי בוראס לא ממש התעניינו בכדורסל ובעיקר הלכו באש ובמים אחרי קבוצת הכדורגל המקומית המוכרת, אלפסבורג, אבל כשמג'יק הגיע, ההמולה הייתה משוגעת. לאולם שהכיל 1,900 מקומות נדחסו ב-26 באוקטובר 1999 לא פחות מ-3,319 אנשים וראו את בוראס מביסה את סאלן 60:84. מג'יק, איך לא, סיים עם טריפל דאבל: 11 נקודות, 14 ריבאונדים, 14 אסיסטים.

הוא חזר לפעילות בינואר והוביל את קבוצתו לעוד ארבעה ניצחונות, כשהוא בקושי יורד מהפרקט במשחקים הללו. בין היתר קלע 34 נקודות, כולל שלוש קליעות עונשין מכריעות, מול נורשפינג. ב-24 בינואר ערך את משחקו האחרון בשבדיה, לעיני 12 אלף צופים, אך החגיגה לא נמשכה יותר מדי, הפרויקט התרסק ובוראס התפרקה ונאלצה לבנות את עצמה מחדש.

אחרי החוויה בשבדיה, מג'יק (עם בארטון) המשיך לגרייט דיינס מדנמרק וגם היא שינתה את שמה בהתאם למג'יק גרייט דיינס. ההסכם כאן היה לשלושה משחקים ואת הראשון הוא פספס בגלל פציעה. בשני חטף 29 הפרש מז'לגיריס קובנה ובאחרון כמעט סיפק עוד טריפל דאבל, עם 8 נקודות, 11 אסיסטים ו-12 ריבאונדים בניצחון על קבוצה מפינלנד. מג'יק הבטיח לשוב לדנמרק לעונת 2001/02, אך פיגועי ה-11 בספטמבר ומתקפת האנטרקס מנעו זאת וזהו, שם זה באמת נגמר.

פרד סטאבלי ג'וניור:

בשיא הקריירה שלו, פרד סטאבלי ג'וניור היה מנהל מחלקת הספורט של אוניברסיטת סנטרל מישיגן. הוא אפילו נכלל בהיכל התהילה של האוניברסיטה ב-2013. אבל את עיקר תהילתו קנה בכלל בתחילת הדרך, כאשר בתור כתב צעיר של ה"לנסינג סטייט ג'רנל" נשלח לסקר משחק של תיכון אברט.

את המשחק הסופמור בן ה-15 של אברט, ארווין ג'ונסון, עם 36 נקודות, 18 ריבאונדים ו-16 אסיסטים. סטאבלי התקשה לעמוד בקצב ובדיווח שלו לאחר המשחק כינה את ילד הפלא בשם הפשוט, "מג'יק".

אימא של ארווין לא ממש התלהבה וחשבה שמדובר בחילול הקודש, אבל השם, והשמועות על הקסם שמתחולל בתיכון אברט הלבן ברובו, התפשטו כאש בשדה קוצים. החברים של מג'יק לקבוצה, שבאימונים הראשונים בכלל לא רצו למסור לילד השחור וכמעט הלכו איתו מכות, שמו את הכדור בידיים שלו והוא הוביל אותם לזכייה באליפות מישיגן לתיכונים.

סטאבלי מצדו, לנצח ייזכר כמי שהמציא את הכינוי הטוב ביותר בתולדות הספורט. פשוט מג'יק.