תגיות: NBA, אריק הניג
עשרות אנשים הגיעו היום (שלישי) ללוות את אריק הניג בדרכו האחרונה בבית העלמין בחולון. איש הטלוויזיה, המפיק ובמאי המוערך שהביא את ליגת ה-NBA לישראל הלך לעולמו ביום ראשון בגיל 72, והעבודה המרשימה שלו לצד התרומה שלו בכל כך הרבה אספקטים בעולם עיתונות הספורט בישראל הובילו להרבה מאד הספדים מרגשים מצד לא מעט גורמים מוכרים בארץ.
הקומיקאי והמגיש של 'מונית הכסף', עידו רוזנבלום, ספד להניג: "איש יקר, אדיר, נדיב וחם. איש של פעם, אולד סקול שידע הכל על העולם, איך הדברים עובדים. לא סתם קיבל כבוד מהגדולים ביותר בעולם, בין אם זה ג'ורדן או רבין. עצוב, אי אפשר לסכם בן אדם בכמה שורות, ואני מניח שלאט לאט נוכל לעשות לו את הסיקור היפה".
מילות הפרידה של גילי לנדאו: "כשאומרים אריק הניג אומרים מיסטר NBA. גרם לנו לקום באמצע הלילה ולראות את הגדולים שבגדולים, ועל כך תודתנו. בן אדם עם לב רחב שתמיד רצה לעזור לזולת ותמיד שמח, כך נזכור אותו. כשהייתי נפגש איתו היינו מדברים על כדורגל, והשאלה הראשונה הייתה מה יהיה עם האדומים שלנו?".
שחקן הכדורסל לשעבר, טל ברודי, נזכר: "אריק היה איתנו שהתחילו ב-NBA עם הגלובליזציה עם דייויד סטרן. אני ראיתי אותו באולסטאר כשהוא ראיין את השחקנים, הוא התחבר איתם. בשנים האחרונות הרגשתי שמשהו חסר ובאמת הוא לא הגיע והבנתי שבריאותו לא הייתה תקינה. היום הרבה חברים מודים לו על מה שעשה לכולנו, כיף לראות את המשחקים בטלוויזיה וזה בזכותו".
ברודי הוסיף: "אדם עדין מאד שאהב את הכדורסל. ראיתי את הפעילויות שלו באולסטאר, הוא הגיע לכל שחקן וייצג את ישראל. לא היו לו מעצורים או ביישנות, הוא הצליח יפה מאד. הוא היה ידידותי ותמיד קיבלתי מחמאות ממנו. הערכתי את מה שעשה, זאת לא הייתה עבודה קלה. הייתה תקופה שלא היו טלוויזיות בארץ, אבל הוא עשה את זה בגדול וכולנו נהנים מהעבודה שלו".
גם השחקן מוני מושונוב תיאר סיפורים מרגשים על הניג: "אני זוכר את היום שהוא צלצל אליי, את ההברקה שלו מבחינה עיתונאית. הגענו לשבוע האולסטאר ונקבע לנו ראיון עם שאקיל אוניל באורלנדו. היינו צריכים לטוס והייתה סופת שלגים. היינו בטוחים שלא טסים, אז הגענו באיחור והפסדנו את הטיסה והראיון. אבל הגענו בסופו של דבר בערב במקום בצהריים, ואז נכנסו לחדר ההלבשה עם צלם, שאמר לשאקיל שאנחנו הישראלים. אז הוא שאל: 'אתם אלה שהגעתם בזמן?'. ישבנו מבוישים והבנו שאיבדנו את הראיון הזה. ואז אריק שלף מהארנק תמונה מקופלת עם השער של מעריב לנוער, תמונה של שאקיל אוניל, והוא התלהב וסלח על הכל, התחבר אלינו".
"זה כלום לעומת הנשמה הגדולה של אריק. היו המון רגעים, במיוחד כאלה שעזר לקבוצות של ילדים שהגיעו איתו ל-NBA. הוא עזר לאנשים שלא הכיר. זוכר אותו באיזה דרבי בבלומפילד, הוא אמר: 'אני עם הזדמנות למישהו שהבטחתי לו, אני חייב לחכות'. וכל העזרה מעבר לים. אני נרגש מדי כדי להיזכר בעוד. אבל האהבה והיכולת שלו לתת הרצון שלו לחיות".