תגיות: NBA
יאניס אנטטוקומפו ולוקה דונצ'יץ', מהכוכבים הגדולים ביותר כיום בכדורסל, הם השניים האחרונים להגיע מיבשת אירופה ולכבוש את ה-NBA. קדמו להם רבים וטובים, שפרצו את הדרך, וכעת - כשהספורט עצר מלכת ולא ידוע מתי ישוב - זהו זמן מתאים לדרג אותם. קבלו את חמשת האירופאיים הגדולים שידעה ההיסטוריה ב-NBA, רגע לפני שהפנומן מסלובניה וה"גריק פריק" של מילווקי מבססים את עצמם, אולי, במקומות 1-2.
שמות ראויים לציון שלא נכנסו לדירוג: ארווידאס סאבוניס, דראז'ן פטרוביץ', מארק גאסול, דטלף שרמפף, ולאדה דיבאץ'.
מקום חמישי: פג'ה סטויאקוביץ'מהקלעים המחוננים בתולדות הליגה הטובה בעולם. חלק משמעותי בפאזל של אחת הקבוצות הכי מהנות ואיכותיות במאה ה-21 - סקרמנטו של תחילת האלפיים - שלקחה את הלייקרס של קובי ושאקיל עד משחק 7 בגמר המערב, ויש שיגידו שהפסידה את הסדרה רק בגלל האנשים עם המשרוקית. נבחר שלוש פעמים לאולסטאר, זכה פעמיים בתחרות השלשות ובעונה האחרונה בקריירה, 2010/11, זכה גם לגאולה כאשר הלך עם דאלאס עד הסוף - אל עבר הטבעת הנכספת.
מקום רביעי: טוני קוקוץ'אולי האירופאי הכי אנדרייטד מבין כל הגדולים ששיחקו ב-NBA, אבל לא אצלנו. 211 הסנטימטרים של הפורוורד הקרואטי יכולים היו לעשות הכל: לנהל את המשחק, למסור, לקלוע - וגם לזכות בתארים. לקוקוץ' חלק מרכזי בשלוש האליפויות הרצופות של שיקגו של מייקל בין 96-98, למרות שהיה עולה מהספסל (ב-1996 זכה בתואר השחקן השישי של העונה). בסך הכל, רשם 10 עונות, שמונה מהן רצופות, עם ממוצע של דאבל פיגרס בנקודות.
מקום שלישי: פאו גאסולהתלבטות לא קלה הייתה לגבי הראשון שתופס את מקומו על הפודיום, ולמעשה אין כאן נכון ולא נכון. בכל מקרה, הכוכב הספרדי תופס אצלנו "רק" את המקום השלישי, בעיקר כי לא שימש כינור ראשון בתקופת השיא שלו, שגם היא הייתה קצרה יחסיח. יחד עם זאת, שלוש עונות גדולות מאוד היו לגאסול והלייקרס - ושתיים מהן הסתיימו באליפות. בסך הכל, רשם 19 עונות ב-NBA, ורק באחרונה מהן - כשהוא כבר כמובן משחק פחות לאור גילו המתקדם - לא סיים עם ממוצע של דאבל פיגרס בנקודות.
מקום שני: טוני פארקראפשר בהחלט לטעון כי גם הרכז הצרפתי הפנטסטי לא היה כינור ראשון, כמו גאסול, אבל הוא כן חלק משמעותי מקבוצה גדולה יותר. עם כל הכבוד לקבוצותיו השונות של לברון ג'יימס ואפילו לגולדן סטייט ווריירס הגדולה, סן אנטוניו ספרס היא-היא ה-קבוצה של המאה ה-21 עד הודעה חדשה. בארבע אליפויות זכה פארקר תחת גרג פופוביץ' ולצד טים דאנקן ומאנו ג'ינובילי, כאשר בסדרת הגמר של 2007 - מול קליבלנד של לברון - זכה גם בתואר ה-MVP. מהרכזים הגדולים בהיסטוריה של המשחק, ולא רק בין אלה שהגיעו מאירופה. חד וחלק.
מקום ראשון: דירק נוביצקילגבי "מדליית הזהב", ובכן, אין ממש ספק - לא אצלנו לפחות. 21 עונות שיחק הסופרסטאר הגרמני ב-NBA, כולן במדים של דאלאס מאבריקס, ואלה רק חלק מהישגיו: אליפות, תואר ה-MVP הן של העונה הסדירה והן של סדרת הגמר, 14 בחירות לאולסטאר וארבע בחירות לחמישיית העונה. במשך 11 עונות רצופות קלע לפחות 21 נקודות בממוצע למשחק, וכיום מדורג במקום השישי בקלעי כל הזמנים. אחרי לא מעט אכזבות בפלייאוף, כולל הפסד בגמר של עונת 2005/6, הוביל את המאבריקס ב-2011 לאחת האליפויות הכי מרגשות שידעו האוהדים הנייטרליים של הליגה. בעונתו האחרונה שימש מנטור לאחד לוקה דונצ'יץ', שאולי-אולי עוד ידיח יום אחד את דירק מהפסגה.