ערן זהבי, הכוכב הכי גדול בדור האחרון של הכדורגל הישראלי, נמצא כבר חמישה חודשים ללא קבוצה. החלוץ שסיים את הקדנציה השנייה שלו במכבי תל אביב עם אליפות ושערים מכריעים בפלייאוף, טרם פרש רשמית, אבל בינתיים לא חזר למגרשים. הערב (שבת), שודר ב`כאן 11` ראיון חשוף וכנה שלו אצל רוני קובן. הציטוטים הבולטים לפניכם.המחשבות על פרישה"אם הקריירה לא הסתיימה עד עכשיו, זה קרוב. לא סגרתי אותה סופית. אני יודע מה אני יכול לתת, ואני יודע שאם פורשים פעם אחת אז זה באמת נגמר. ברגע שאשחרר את זה יהיה לי קשה לחזור".כמה זמן אתה כבר בלי כדורגל?"אני בלי קבוצה כבר חמישה חודשים. רובי קין הבין אותי מאוד. אני מתגעגע לזה חד משמעית. אם יש עכשיו לידי כדור פה, אם אני לא באמצע אימון או משהו כזה, אם יש לידי כדור על הרצפה אני לא נוגע בו. זאת אהבת חיי, עם כל הכבוד לאשתי והילדים זה היה הדבר הראשון".אתה תחזור למכבי?"בתור שחקן לא. אם היו מכירים את המאמן היו יודעים שהוא לא יתקשר להתחנן, אבל בכל מקרה לא. זה לא נכון למועדון, אני לא אהיה זה שיציל אותו. בסוף ניפגש, תלוי באיזה תפקיד, אבל לא בתור שחקן. אני לוקח את הזמן ונהנה מהזמן.אני כל החיים עובד. לא הייתי בחופש מגיל 5-6 שהתחלתי כדורגל, מהגיל הזה אני בתוך הרוטינה הזאת, זאת רוטינה סוחטת ומשוגעת".איך זה מרגיש להבקיע גול?"אי אפשר להשוות את זה לשום דבר אחר, אין שום דבר שמשתווה לזה. זאת ברכה וקללה כי בסוף כשאתה מחפש ריגושים אתה לא באמת יכול למצוא את זה. העולם נעצר לכמה שניות מבחינתך כשזה קורה. גם כשאתה מחמיץ זה סוג של ריגוש, יש עליות וירידות, כל הזמן קורה משהו, החיים כל הזמן מעניינים".גם כשאתה רואה כדור אתה לא בועט?"לא, אני לא יודע להסביר את זה. אנחנו בקצר קצת. אני משתדל לא לגעת גם אם הילדים משחקים לידי. אולי זה כדי לא להתקרב יותר מדי, התרגלתי כבר לבעוט בו פחות ולהיות פחות תלוי בדבר הזה".אלי גוטמן אמר עליך שאתה השחקן הכי ווינר בכדורגל הישראלי. מה זה אומר מבחינתך?"זה לא הרגעים שכולם זוכרים ומכירים. זה כל יום לעשות הכי טוב שאתה יכול, זה כל הזמן לתת 100 אחוז גם כשלא מסתכלים עלי. אני לא יודע אם אני הכי רוצה, אני יודע שאני יכול לרצות הכי הרבה לאורך הכי הרבה זמן. זה מתיש ברמות והדבר שהכי התיש אותי לאורך הקריירה. הרוטינה, הלו"ז, אבל יש שחקנים אחרים שלא מתנהלים ככה והם לא פחות מוצלחים"."לא הייתי אוכל שום דבר שהוא לא בדברים שאני יכול להרשות לעצמי, אולי פעם בשנה באיזו חופשה. הייתי מרגיש שכל דבר שיכול להוריד לי אפילו אחוז אחד במגרש זה האחוז שיכול לפגוע בי. חברים היו באים אלי, הם היו יודעים שאני ב-23 הולך לישון. זה סוג של דת. כשלא הולך לך, דווקא ברגעים הכי הכי קשים, לא הייתי זז מהרוטינה שלי. ידעתי שהיא הביאה אותי לאן שהיא הביאה אותי, אז הייתי לפעמים אפילו מחמיר אותה. ידעתי שבסוף זה ישתלם".מה הצד הפחות נעים של להיות ווינר? הצד האפל?"יש בזה צד אפל כזה, בסוף אתה גם הרבה פעמים לבד, אף אחד לא יבין אותך. מבחוץ יגידו שזה מושלם, אתה מצליח, יש לך כסף, אבל יש לך נפילות גדולות ואתה לא תלך ותבכה. זה דברים שאתה לא תשתף. היו רגעים שבכיתי לבד בחדר, רגעים שרציתי לפרוש. אחרי ההחמצת פנדל בנבחרת נגד סקוטלנד לדוגמא, ההדחה מליגת האלופות, משחקים באיינדהובן"."אני יכול להגיד על עצמי שאני מאוד מאוד אהבתי את האחריות ואת הלחץ. אני רוצה את כל הפוקוס עלי, את כל האחריות עלי, שם אני הכי טוב. אם מועדון כמו מכבי תל אביב שם עלי את כל האחריות שהוא יודע שאני אהיה שם ברגע הזה, אני לא יכול לאכזב. זה דרייב פנימי. היו הרבה פעמים שהאמנתי שאעשה את זה וזה לא קרה, הרבה יותר מאשר שזה קרה. אני בטוח שהיו רגעים שההצלחה עלתה לי לראש. הייתי מוריד את עצמי כל הזמן לקרקע, להגיע ראשון לאימון, להקצין את הדברים כאילו לא קרה כלום. הייתי מדבר לעצמי ומוריד מעצמי כי בשבוע הבא צריך לשחק שוב. אני יודע שמאוד מאוד קשה לרדת מה`היי`.איך זה להרוויח 700 אלף דולר בחודש?"האמת זה היה מה זה כיף. זה היה הזוי בעיקרון, אני באתי ולמשא ומתן עם הסוכן שלי והם כל כך רצו אותי והתחלנו לזרוק בונוסים כאלה ואחרים. זה מו"מ שאחרי שחתמנו אני והסוכן שלי אמרנו `נראה לי שיצאנו פה פראיירים`. אבל הסכומים שמדברים עליהם זה כבר החוזה השלישי אחרי שכבר הבאתי קבלות וכבשתי שערים". הבונוסים עברו בראש?"אני אשקר אם אני אגיד שלא. אני זוכר שנסענו להונג קונג וראיתי שעון שעולה 25 אלף דולר ורציתי אותו, אשתי אמרה לי קדימה תקנה. אמרתי שאני אכבוש צמד בשבת ואחזור לקנות אותו, וככה בדיוק עשיתי. אבל התשוקה היא לא לכסף, היא להצלחה, לניצחון. לא חשבתי שאני אעשה כל כך הרבה כסף בכדורגל, אני פשוט עשיתי הכי טוב שאני יכול כל יום בכדורגל וזה הגיע".הבית בו גדל וההורים שהתגרשו"אני בטוח שאבא שלי מסתכל על החיים אחורה והוא מבין שהיה צריך לעשות דברים אחרת. הוא לא היה ממש בא לימי הולדת וחגיגות. אנחנו ל בקשר היום, הוא ניסה קצת פה ושם, אני לא בריב עם אף אחד אבל אני לא הולך לתקן את העולם. אני לא צריך דמות רב כרגע, אני מכיר את החיים שלי הרבה יותר בלעדיו מאשר איתו. אני לא יודע מה הבן שלי היה עושה, לא הייתי אומר עליו משהו רע בעיתונות. הכל זה רצון לתשומת לב, אני בטוח שהוא מתחרט על זה".החובות שהוא השאיר"בחוזה הראשון שלי שקיבלתי הרבה כסף, הושבתי את אמא שלי ואמרתי לה תרשמי לי את כל האנשים שאת חייבת להם כסף, אני אפילו זוכר את האנשים. הלכתי לבנק ושילמתי לכל אחד וככה זה נסגר. מאותו יום היא לא מסוגלת להיכנס למינוס של שקל, היא גם לא מסוגלת לבקש ממני כסף. אמרתי לה `את כל החיים בשבילנו, זה לא היה אפילו רגע של התלבטות`.היחסים עם שי"היא לא תודה בחיים אבל היא התחילה איתי. בוא נגיד שהיא עברה את כל ההגנה ורק נתנה לי לשים גול. היא אמא מדהימה, היא תומכת בי".השוד בהולנד"היא יכולה לריב איתם מכות רק בשביל הילדים, ואולי מישהי אחרת הייתה מנהלת את הסיטואציה אחרת והיא הייתה מגיעה למצב אפילו יותר טראומטי. זה משהו שעד היום מלווה אותנו, הילדים עד היום בטראומות, הם ישנים איתנו בחדר שלוש שנים וכל לילה הם איתנו. כל צלצול בדלת נהיה דרמה בבית, אם מגיע שליח, זה דברים שאתה מתמודד איתם ביום יום. אני חושב שעברנו את זה כמשפחה מאוד מאוד חזקה ביחד".החגיגות מול הפועל ת"א בדרבי"אני חגגתי מול הקהל של מכבי תל אביב, כן יצא הפיו פיו שהיה אינסטינקט מול הקהל של הפועל ת"א. הם קיללו אותי ואת הילדים שלי ואת המשפחה שלי והייתי עושה את זה עוד עשרות פעמים, זה הפך לסמל המסחרי שלי. גם מהרע הזה יצא אייקוני. זה קל לבוא ולהתקטנן, מה קרה? עוד לפני שהגעתי לאצטדיון קיבלתי את הקללות הכי קשות שיש עלי ועל הילדים ועל אמא שלי. מקללים אותי כל המשחק אז עשיתי פיו פיו קטן, מה קרה?"הדרבי 2:3 נגד הפועל ת"א"זאת הנקמה הכי מתוקה שיש. הם קיללו והתגרו בי ככה כי הייתי טוב במכבי יותר ממה שהם ציפו. הם יכולים להאשים רק את עצמם ואני ברוך השם זכיתי שהגעתי למכבי ת"א, וזה המועדון של החיים שלי".תקרית זריקת סרט הקפטן נגד מקדוניה"כל נגיעה שלי בכדור מלווה בשריקות בוז צורמות, כאילו הכל בגללי ואני אשם. כל המשפחה שלי ביציע, אני מגיע מסין לנבחרת, הייתי מגיע כל יום ונותן הכל בשביל הנבחרת, כשאני יודע מלכתחילה שהסיכויים שלנו נמוכים. לא שורקים בוז לקפטן נבחרת ישראל. אני מצטער שלא ירדתי והורדתי את הסרט ונתתי לאלישע, אבל אני לא רואה אפשרי להעביר את העניין של השריקות בוז סתם ככה. אתה מכיר שחקן תיאטרון שיעלה על הבמה ויקללו אותו ויזרקו עליו דברים? הוא יירד מהבמה. כשאני עולה למגרש אני עולה לתת לך שואו, אתה שילמת כרטיס ואני אתן לך מאה אחוז, אני מחויב אליך ואתה מחויב אלי".