תגיות: NBA, גולדן סטייט ווריירס
"למי אכפת מה אנשים חושבים עלינו? אנחנו מנסים לנצח משחקים. אם הם רוצים להפוך אותנו לרשעים, זה בסדר גמור".
דריימונד גרין ודאי יעדיף לשכוח את ארבעת החודשים האחרונים. רשימת המכולת הסוערת שלו כוללת ציקלווין לכיוון יהלומי המשפחה של לברון ג'יימס במשחק מס' 4 בגמר נגד קליבלנד, השעיה מהמשחק החמישי, אובדן אליפות היסטורי למרות יתרון 3-1 בסדרה, קטטה שבה היה מעורב בבאר במישיגן ותמונה מביכה למדי של... ובכן... איך לומר בעדינות? הפין שלו, שפרסם בטעות בסנאפצ'אט.
לכאורה, אין כאן דברים שלא ראינו מכוכב NBA בסדר גודל כזה, בוודאי לאחר שהפך למנהיג הקולני של הווריורס. ובכל זאת, נדמה ששרשרת האירועים הזאת באה במקביל לתהליך דרמטי בהרבה: התרופפות המעמד של גולדן סטייט כבייבי של הליגה הטובה בעולם. במהלך שחובבי הספורט רואים בדרך כלל בענפים סטייל היאבקות WWE, בתוך קיץ אחד בלבד הפכה הקבוצה הפופולרית ביותר בעולם לזו שכולם אוהבים לשנוא.
"הם הולכים לשרוק לנו בוז בכל מקרה, אז אני סבבה עם זה. אני גם ככה הכי נהנה להגיע לאולם של יריבה ולהשתיק את הקהל".
זה לא חדש שהסטייל של סגנית האלופה הוא לא לכל אחד. למרות שהיא עדיין משחקת באוקלנד, הנונשלנטיות שלה היא לגמרי סן-פרנסיסקו. הכדררת של סטף קרי בצירוף התסביך האוראלי עם מגן השיניים, התפרצויות האושר המוגזמות של גרין אחרי שלשה נגד פילדלפיה או איזה צעד וחצי זניח בפלוס 20 על הניקס והראיונות הסרקסטיים של סטיב קר (אגב, בפלייאוף כמעט איש לא שם לב לרפרור מבריק שלו לפרק של סיינפלד. חפשו בגוגלSteve Kerr happy festivus) – כל אלה ביחד עשויים לשדר שחצנות.
אבל רוב חובבי הענף ידעו להפריד. ידעו להעריך קבוצה ששיחקה כדורסל קרוב למושלם, שברה את שיא הניצחונות של שיקגו וכבר כמעט מדדה טבעות אליפות חדשות. העובדה שזה לא נגמר בטבעת הוציאה את כל עכברי (הכדורסל) מהחורים, כלשון המשורר, ע.זהבי. באינטרנט צצו "ממים" לועגים, פרשנים תהו אם השבחים לקרי היו מוגזמים ואחרים מיהרו לטעון ש"ברור שלברון הוא ה-MVP האמיתי". וכאילו שכל זה לא הספיק, פתאום הצטרף לקאדר באורקל ארינה איזה שחקן מאוקלהומה סיטי.
"אז תשרקו בוז. ואחר-כך, בסופו של דבר אתם תשתקו. ואני אצחק. אנחנו נצחק. ונמשיך להתקדם".
נתחיל מהסוף. ספק אם יש ג'נרל מנג'ר בתבל שהיה מוותר על הזדמנות להנחית אצלו את קווין דוראנט. ובוב מאיירס, הGM המבריק של הווריורס, שמהעונה קודם גם לתפקיד "נשיא הקבוצה לענייני כדורסל", אינו יוצא מן הכלל. אבל גם הוא ידע היטב שהחלטה כזאת תהפוך את המועדון לכזה שרבים חפצים בנפילתו. גלקטיקוס בפוטנציה. מאיירס עצמו הודה לאחרונה כי צפה במשחקים האולימפיים בריו והיה צריך להזכיר לעצמו לא פעם: "וואו, דוראנט משחק אצלנו".
אבל ברור שאפילו סגל מפוצץ כוכבים שכזה אינו חף מחסרונות. קליי תומפסון אולי ילד טוב לוס אנג'לס, אבל הוא יצטרך להתמודד עם ירידה די בטוחה במס' הזריקות שלו, לסטף קרי יש אך ורק את שון ליווינגסטון השברירי כרכז מחליף, לזאזא פאצ'וליה לא נשארו כמעט רגליים והוא נראה כסנטר הפותח, ובכלל: פינוי המקום תחת תקרת השכר לשם החתמתו שלKD משאיר לקר בוודאות ספסל פחות טוב מבעונה שעברה. וזו בדיוק אם כל הבעיות של החבורה מהמפרץ מודל 2016/2017. כל דבר, אבל כל דבר, פרט לאליפות שניה בשלוש שנים ייחשב כישלון. המקטרגים, כולל בכיר באחת הקבוצות שאמר בשבוע שעבר לESPN ש"גרין הוא זה שעלול למנוע מגולדן סטייט להצליח לאורך זמן", כבר אורבים מעבר לפינה.
הלילה (5:30): גולדן סטייט פותחת עונה מול סן אנטוניו (שידור ישיר ב-5SPORT)