ציפור בלי שיר: כריס אנדרסן וסיפורו הנדיר

בבוקר של 10 במאי 2012, כריס אנדרסן נכנס לרכב ה-4X4 המפואר שלו ונסע על הכביש הציורי שחוצה את קולורדו. "איש הציפור" שיחק אז בדנבר ובזמן שרוב חבריו גרו קרוב לאולם הביתי, הוא העדיף את היופי של האיזור הכפרי והשתכן בלארקספאר, כפר קטן של 250 איש. 45 דקות הנסיעה ל"פפסי סנטר" אפשרו לו לנקות את הראש ולהתרכז במשחק הפלייאוף המכריע מול הלייקרס שייערך בעוד מספר שעות. כשהבחין ושמע את הסירנות של המשטרה מאחוריו, אנדרסן בדק את הספידומטר כדי לראות שלא עבר את המהירות המותרת, עצר בצד ופתח את החלון.

הלילה מ-2:45: משחק מספר 2 בגמר ה-NBA ב-5SPORT

לשריף לא הייתה שום כוונה לתת לו דו"ח על מהירות מופרזת. הוא סיפר לו על שיירה של שוטרים, הכוללת גם את היחידה המיוחדת לפשעים נגד ילדים, שנמצאת בדרך לביתו עם צו חיפוש. אנדרסן היה המום. "על מה ולמה?" הוא שאל את השריף שוב ושוב. אנדרסן החליט להמשיך כרגיל, אך כשהגיע לארינה, הנהלת הנאגטס חיכתה לו. החדשות הגיעו לאוזניהם והם חשבו שהדבר הכי טוב עבור ה"בירד-מן" הוא לנסוע הביתה.

כאן, רגע לפני שהעלילה מסתבכת, צריך לעצור ולהבין מיהו כריס אנדרסן. כשהיה בן 4 אביו גירד הלוואה כדי לקנות 10 דונם ובנה בית, אך אחרי כמה חודשים נטש את אשתו ושלושת ילדיו. המשפחה התפרקה לחלוטין וכריס ושתי אחיותיו נשלחו לקרובי משפחה. בגיל 11 אנדרסן גר עם סבו ואז נשלח לבית יתומים ליד יוסטון. לאחרן מכן חזר כדי ללמוד בתיכון והשתלב במהרה, לא מעט בשל הצטיינותו ככדורסלן. בשנתו האחרונה בתיכון, מכללת יוסטון הציעה לו מלגה אבל כשהמאמנים ראו את ציוניו הנמוכים הם ביטלו הצעתם. במקום לשחק ברמה הגבוהה ביותר במכללות, אנדרסן נאלץ להסתפק ב-בלין, ג'וניור קולג' קטן. כבר בעונתו הראשונה הוא היה הריבאונדר והחוסם המוביל בג'וניור קולג'ים בכל ארה"ב. בעקבות כך משך את תשומת הלב של סקאוטים מה-NBA והחליט להירשם לדראפט, אך מעולם לא הגיש את הבקשה הרשמית בכתב ומועמדותו נפסלה. הוא לא יכל לחזור לבלין מכיוון שהצהיר שהוא נרשם לדראפט ונאלץ להתחיל את הקריירה המקצוענית שלו בליגה הסינית. לאחר שנה שב לארה"ב ושיחק בליגות חצי מקצועניות במשך שנתיים עד שב-2001 הוחתם ע"י הנאגטס.

הקהל התאהב בו מיד. סגנון משחקו, לחימה חסרות פשרות על הריבאונדים והריחופים לאינספור חסימות והטבעות הקנו לו את תואר חביב הקהל. אחרי שלוש עונות מוצלחות בקולורדו הוא קיבל הצעה של 14 מיליון דולר ל-4 שנים מניו אורלינס הורנטס ולא יכל לסרב לה. כשהוריקן קטרינה החריב את ניו אורלינס, בעונת 05/6, ההורנטס עברו לאוקלהומה ואנדרסן נכנס לדיכאון. הוא העלה במשקל ודקות המשחק שלו ירדו משמעותית. הוא היה יוצא באופן קבוע לברים, שותה ומבלה ללא הכרה. בינואר 2006 אנדרסן נכשל בבדיקת סמים שגרתית והושעה לשנתיים. סוג הסם שבו נתפס מעולם לא פורסם. השמועות אומרות שזה היה קוקאין אבל אלו מעולם לא קיבלו ביסוס.

הקריירה שלו נראתה גמורה. אבל לילה אחד, בזמן שישב בחדרו במלון, באמצע עוד לילה רווי באלכוהול, הוא סופסוף הבין שהוא מבזבז את הכישרון העצום שלו. את מה שנשאר בבקבוק היין שהיה בידו, אנדרסן שפך לכיור והחל בקאמבק ארוך, כואב ומתיש, במטרה להחזיר לעצמו את חייו.

הוא הלך לשיקום, בילה את רוב שעות היום בחדר הכושר או באולם הכדורסל וגם במכון הקעקועים. עד שההשעיה הסתיימה, הוא כבר היה שוב "בירד-מן" בכל רמ"ח אבריו ובכושר הטוב ביותר בחייו. ב-2008, הנאגטס זכרו לו חסד נעורים והחתימו אותו שוב. הוא החליט להקדיש את הזמן הפנוי שלו בעזרה לילדים והפך לאחד מיקיריי העיר ואף היה מתנדב במוסד לילדים מוכים ונטושים. בילדותו, נאלץ לגור בעצמו בבית שכזה, כך שהבין את הקשיים שאיתם התמודדו הרבה מאוד מהילדים הללו ורצה לעזור להם. הוא שיחק איתם כדורסל או סתם העביר איתם את הזמן בשביל להעביר להם את המסר: "אם אני הצלחתי, גם אתם יכולים". אנשים שמעולם לא ראו אותו משחק ידעו אהבו אותו. הכל עד לאותו יום שבו הגיעו השוטרים לביתו.

באותו בוקר קשה, אנדרסן נסע הביתה בהמלצת מנהליו. ברגע שהתקרב נתקע בפקק גדול שנגרם בשל כל צוותי החדשות שחיכו מחוץ לביתו. עד שהצליח לעבור ביניהם ובין הסקרנים שהתגודדו במקום, כוחות המשטרה כבר עזבו את הבית. הם פרצו לו לכספת והחרימו לו את המחשב ומכשיר ה-XBOX האישי. אנדרסן נעל את הדלתות, סגר את הווילונות והדליק את הטלוויזיה. כל תחנה באיזור סיפקה את החדשות הטריות - שוטרים ביצעו חיפוש בביתו. הכתבים סיפרו שהמשטרה סירבה לדווח את הסיבה לחקירה אבל חשפו את מעורבות היחידה המיוחדת לטיפול בפשעים נגד ילדים. שעוסקת בכל נושא, מאחזקת פורנו של ילדים לאונס.

חבריו של אנדרסן ניסו להשיגו כדי לברר מה קרה ולמה כמה שעות לפני המשחק הכי חשוב של השנה אנשים בפייסבוק ובטוויטר לועגים לו וטוענים שהוא מטריד ילדים. למחרת, עורכי דינו של אנדרסן שחררו הודעה לתקשורת ובה ניסו להסביר שנפל קורבן לנסיון סחיטה והודיעו שהחקירה צפויה לקחת שלושה שבועות ושהם בטוחים שהיא תוכיח שכריס מעולם לא היה מעורב בפעילות פלילית. ניסיון הסחיטה שעליו דיברו עורכי דינו היה קשור ליחסים שניהל עם נערה בת 17 העונה לשם פאריס רוקסן.הם הכירו חצי שנה לפני כן אך היא הציגה את עצמה כבת 21 ושלחה לו הודעה בפייסבוק. מהר מאוד הם החלו לדבר בקביעות וקבעו להיפגש. הם בילו יחדיו בדנבר, קיימו יחסי מין ורוקסן חזרה הביתה. אנדרסן איבד עניין ברוקסן והפסיק להתכתב איתה. כעבור זמן קצר, הוא החל לקבל הודעות מטרידות ממישהי שהזדהתה כאימה של רוקסן: "אני יודעת מה עשית ואני רוצה כסף או שאחשוף את הסיפור". אנדרסן ידע שלא ביצע שום עבירה מכיוון שלפי החוק בקולורדו, הגיל המינימלי לקיום יחסי מין הוא 17 אבל בעצת עורך דינו, החליט לשלם 5,000 דולר לאותה אישה וזאת כדי למנוע את פרסום הסיפור.

באותו הזמן, רוקסן, שלא הייתה מודעת להתפתחויות, החלה לקבל הודעות מטרידות מאנדרסן, נבהלה ודיווחה לרשויות בקליפורניה שאנדרסן דרש ממנה לבצע פעולות מיניות מכל מיני סוגים והיו לה הוכחות לכך. משטרת קליפורניה העבירה את המידע למשטרת קולורדו ובשל כך התבצע החיפוש בביתו. אנדרסן הכחיש את כל המיוחס לו אבל כשדנבר טסה למשחק המכריע בלוס אנג'לס הוא נשאר בבית, כאשר התקשורת לא מפסיקה להציק. במשך חמישה ימים ברציפות הסתגר בביתו וסרב לצאת. חבריו הקרובים ביותר הביאו לו אוכל והבטיחו שהכל הסתיים בקרוב, אך למרות זאת - הנאגטס נכנעו ללחצים הציבוריים והחליטו לשחרר את אנדרסן. שחרורו היווה סוג של חותמת עבור אנשי העיר וגם אלה שעד אז סברו כי ייתכן ורשויות החוק נטפלו אליו ללא סיבה, השתכנעו שהוא עבריין מסוכן.

שון קרונץ', ראש היחידה המיוחדת לפשעים נגד ילדים, הייתה הממונה הראשית על המקרה של אנדרסן ומבחינתה היה מדובר במקרה די פשוט לפענוח. על המחשב של אנדרסן נמצאה תמונת עירום של רוקסן בת ה-17 וכל תמונת עירום של אדם מתחת לגיל 18 אצל אדם אחר נחשב לפורנוגרפיית ילדים בקולורדו. קצת סותר את החוק לגבי יחסי מין אבל ככה זה בקולורדו. בנוסף לכך היו ההודעות המאיימות שהראתה רוקסן מחשבון פייסבוק על שמו של אנדרסן. למרות זאת, קרונץ' החליטה לחקור יותר לעומק. הצעד הראשון שלה היה לעקוב אחרי כל הודעה בין אנדרסן לרוקסן דרך כתובות ה-IP ואז להצליב אותן עם כל המקומות שבהן יכלו השניים להיות בזמן שעשו זאת. אנדרסן היה בעיצומה של עונת NBA באותה תקופה, כך שאתם יכולים להבין מכמה מקומות שונים הוא יכל לדבר איתה, אם זה בארה"ב או בקנדה, כשהנאגטס התארחו בטורונטו. אלא שקרונץ' מצאה במהרה דפוס שיחה נדיר. היא גילתה הודעות שהועברו מ-IP לא מוכר מצפון לגבול, הרחק מתחום השיפוט שלה. בנקודה זו נחלץ לעזרתה, גורד אולסון, מקבילה ממשטרת וויניפג הקנדית. אולסון הוא מסוג האנשים שמקבלים את מנת האדרנלין שלהם מלהתחזות לילדים ולדוג פדופילים בצ'אטים, אז כשקרונץ' פנתה אליו הוא לא היסס. במשך מספר חודשים הם עבדו יחדיו כדי לפתור את התעלומה ומה שהם גילו היה פשוט מדהים.

בעיירה קנדית נידחת בשם איסטרוויל,התגוררה  שלי לין קרטייה בת ה-26 עם אימה החולה בדלקת פרקים כרונית וטיפלה בה לבדה. למרות שמשפחת קרטייה הייתה מהוותיקות בעיירה, שלי לין הייתה סוג של רוח רפאים. היא נשרה כבר בחטיבת הביניים בשל הצקות חוזרות ונשנות של שאר הילדים בכיתתה ומאז לא נראתה מחוץ לביתה על ידי שאר תושבי העיירה. העולם נפתח בפניה רק כאשר האינטרנט הגיע לאיסטרוויל. מהר מאוד היא התמכרה לרשתות החברתיות ובעיקר לפייסבוק, כאשר בתחילת 2011, החלה להשתמש בו למטרות אפלות. קרטייה פתחה אינספור פרופילים מזוייפים והתחזתה למפורסמים רבים. כשמעריץ היה שולח הודעה, היא הייתה גורמת לו להאמין שהוא מתכתב עם מושא הערצתו. קרטייה הייתה יוצרת מערכות יחסים בין המעריץ למפורסם ומצליחה לסחוט כספים ובגדים מהקורבנות שלה.

קרונץ' ואולסון הבינו שקרטייה הצליחה לעבוד על כולם. היא התחזתה לאנדרסן ולרוקסן ויצרה את הקשר ביניהם מלכתחילה. היא פתחה פרופיל מזוייף של אנדרסן וכשקיבלה מרוקסן הודעה היא הגיבה בשמו. בו הזמן היא פתחה פרופיל מזוייף של רוקסן כדי לתקשר עם ה"בירדמן" בכבודו ובעצמו. אנדרסן ורוקסן האמינו שהם מדברים ביניהם ויוצרים מערכת יחסים אמיתית, כשבפועל קרטייה היא זאת שסידרה את הכל ושיפצרה את ההודעות שלהם כדי להשיג את מטרתה. כל הודעה בין השניים עברה קודם דרך קרטייה וברוב הפעמים היא שינתה אותם. כשאנדרסן חשב שאימא של רוקסן שולחת לו הודעות, זאת הייתה קרטייה כמובן שהתחזתה לה ודרך כך השיגה 5,000 דולר מאנדרסן. גם ההודעות המאיימות שרוקסן קיבלה כביכול מאנדרסן היו מהקנדית המשוגעת. ואז היא עזבה אותם לנפשם אך זה לא אומר שהיא הפסיקה במעשיה. שיתוף הפעולה בין אולסון לקרונץ' המשיך להניב תוצאות מטורפות ומסתבר שקרטייה עשתה דברים דומים לעשרות אנשים, כולל מספר סלבריטאים. מה שעוד יותר מדהים הוא שקרטייה עשתה זאת מבלי לפרוץ לאף מחשב. היא לא הייתה האקרית.

בד בבד, אנדרסן ניסה לשקם שוב את הקריירה שלו אבל כשהחקירה הייתה בעיצומה, מעל אנדרסן רבצה עננה של חשדות חמורים ואף קבוצה לא רצתה להחתים אותו בשל כך. את תחילת עונת 2012 ה"בירד-מן" ראה מהבית. הוא ניסה לשמור על כושר אבל הלחץ גמר אותו. אחרי חודשיים פתאום הגיעה משום מקום ההזדמנות הגדולה של חייו. אם אתם מאמינים באלוהים, יכול להיות שזאת עוד הוכחה בשבילכם ואם לא, אז סביר להניח שתקראו לזה צירוף מקרים או סתם מזל. האלופה, מיאמי היט, פתחה רע ופט ריילי העריך מאוד את יכולותיו של ה"בירד-מן". הוא ביקש מעוזרו לזמן אותו לראיון ולאחריו הבוס הגדול החליט לתת לו הזדמנות. בערך באותו הזמן, אולסון וקרונץ' זיהו את ביתה של קרטייה ומחשבה האישי כגורם המקשר שתימרן את אנדרסן, רוקסן ורבים נוספים. בחודש ינואר, בקור מקפיא 13 מעלות מתחת לאפס עצרה משטרת קנדה את קרטייר אך מלבד משפחתה, לאף אחד אחר לא נודע על המאסר ועל פענוח החקירה.

לכן, כשחזר למגרשים, אנדרסן נאלץ להתמודד באופן קבוע עם קריאות גנאי של אוהדים, שחשבו שהוא פדופיל ולא התביישו לומר לו זאת בכל פעם שעלה לפרקט. אך הוא הצליח להתגבר על כך, שיחק טוב וקיבל חוזה בהיט עד לתום העונה. במיאמי אנדרסן שוב היה ה"בירד-מן" וסגנון משחקו הייחודי עזר להיט לחזור לעצמם והיה לו חלק בלתי מבוטל בכך שמיאמי סגרה את העונה הסדירה עם 27 ניצחונות רצופים. כשהפלייאוף התחיל, אנדרסן קיבל את השיחה שחשש שלא תבוא לעולם. בצד השני של הקו הייתה קרונץ', שהציעה להסביר לו בפעם הראשונה את מה שגילתה ביחד עם אולסון וביקשה את שיתוף הפעולה שלו. זה היה הרגע שלו אנדרסן חיכה במשך שמונה חודשים מיוסרים, אבל הוא גם ידע שכל חשיפה פומבית, גם כזאת שתזכה אותו, יכולה להסיח את דעתו ותפריע להיט בזמן הכי חשוב של העונה. אז הוא עשה משהו כמעט בלתי נתפס והתעלם מקרונץ'. 

לפי היכולת הפנטסטית שלו בפלייאוף, אפשר להגיד שזאת הייתה ללא ספק ההחלטה הנכונה. בפתיחת הפלייאוף אנדרסן קבע שיא עם NBA חדש עם רצף של שישה משחקים מבלי שהחטיא זריקה. בסדרת גמר בלתי נשכחת, מיאמי ניצחה את סן אנטוניו בשבעה משחקים ובגיל 34 זכה ה"בירד-מן" באליפות ראשונה בחייו וגם הפך לשחקן עם אחוז הקליעה הגבוה ביותר בתולדות הפלייאוף של הליגה הטובה בעולם. אלא שבמקום לחגוג עם חבריו את הזכייה באותו הלילה, אנדרסן חזר הביתה עם ארוסתו ובזמן שלברון, בוש, ווייד וכל השאר שתו שמפניה, הוא הסתפק בתה.
 
רק שלושה חודשים לאחר מכן, כשהחקירה הסתיימה, קרונץ' ואולסון סיימו את החקירה באופן רשמי והחלו לבקר את הקורבנות השונים של קרטייה ברחבי ארה"ב כדי לספר להם על כך. כשהגיעו לאנדרסן וסיפרו לו את האמת, הוא היה בהלם טוטאלי. איש הציפור סופסוף השתחרר מהכלוב ויצא לחופשי. כעת, קרטייה נמצאת במעצר בית ומחכה למשפט, שמתוכנן להיפתח רק בעוד שנה. גישתה לאינטרנט נחסמה כמובן ובקולורדו הגישו נגדה 15 סעיפי אישום. ברגע שהמשפט בקנדה יסתיים, היא צפויה להישפט גם שם.

אנדרסן לעומת זאת, למרות שהוא כבר בן 35, נמצא בשיא מבחינת הקריירה. הוא עדיין השחקן המרגש ביותר שיש להיט, חביב האוהדים באמריקן איירליינס ארינה וכלי חשוב בקבוצה של אריק ספולסטרה. אלא שהפרשה המצערת הותירה בו צלקות. אם בעבר היה נוהג להתנדב ולנצל את זמנו הפנוי כדי לעזור לילדים בקהילה ולבקר בבתי חולים, כיום הוא בעיקר מתחמק מכך ומכל אירוע הומה אדם מלבד משחקי הכדורסל של מיאמי. לאחרונה מכר את ביתו ועבר למקום אפילו מבודד יותר. בטוויסט ביזארי, אנדרסן הפך למתבודד, בדומה לאישה שכמעט הרסה לו את החיים. נראה שבמיאמי דווקא מעדיפים אותו ככה. כשהראש שלו מפוקס רק בכדורסל, ה"בירד-מן" נוגע בשמיים והסיכויים של ההיט לאליפות שלישית ברציפות גוברים.