קינג דייויד: ככה הצליח בלאט בתפקיד הכי קשה

הוא התגבר על הפציעות, על הרכילות ועל לברון ג'יימס - ילד נחמד שהפך למאוס ואנוכי. שימי ריגר מגיע לעמדה בפוסט כדי להסביר כיצד בלאט פילס לעצמו דרך בג'וב הכי קשה ב-NBA, מוצא בעיה במץ'-אפ הפוטנציאלי מול הווריירס ויודע שקשה להמר נגד הקאבס

שימי ריגר
שימי ריגר  27.05.15 - 14:00

הדבר הכי גדול שדייויד בלאט עשה, זה שהוא התגבר על כל הפציעות ועל כל הרכילות מסביבו. הוא גיבש קבוצת הגנה יוצאת מהכלל. לפעמים זה היה בגלל הפציעות בקבוצה שלו - כשקווין לאב נפצע טריסטן תומפסון נכנס במקומו, וכשקיירי ארווינג לא שיחק מת'יו דלאבדובה שמר נהדר. זו קבוצה מאוד מעניינת ומאוד פיזית.

מה דייויד עשה? הוא הכניס את תכנית ההגנה שלו. יש לו את הקבוצה הכי כשרונית שיש ב-NBA, אבל הוא גרם לה לעבוד בצורה פנטסטית בהגנה. הקאבס מחזיקים קבוצות על הרבה פחות נקודות ממה שהן מורגלות לקלוע. בזכות ההגנה והחטיפות הם יוצאים למשחק המעבר וכך הם קולעים הרבה נקודות.

יש לבלאט בעיה גדולה מאוד - ילד נחמד בשם לברון ג'יימס הפך להיות מאוס והוא לא מפסיק לדבר. כל משפט שלו מתחיל ב"אני, אני ואני". זה בעייתי, כי הוא השחקן הכי טוב בעולם והוא קובע את מה שקורה בקבוצה. דייויד היה צריך להסתדר עם זה, לנשוך את הלשון ולהמשיך הלאה. הם לאט לאט התחילו להסתדר כי קליבלנד התחילה לנצח. אבל הרבה שחקנים מבסוטים מהדרך שבה דייויד מאמן ועובד איתם. גם לברון מתחיל להבין שהשד לא נורא כל כך.

אני שומע מחברים בארה"ב שיש לדייויד את הג'וב הכי קשה ב-NBA, והוא היה כזה עבור כל מי שהיה לוקח את התפקיד. לברון קובע את הכל ואין מה לעשות, צריכים להתמודד עם זה ולהבין שזה המצב. צריך לזכור שכאשר הוא לקח את הג'וב, לברון בכלל לא היה שם.

מבט לגמר

יש לקליבלנד בעיה גדולה עם גולדן סטייט. גם כשקיירי ארווינג בריא לגמרי, הוא חור בהגנה. הוא לא מסוגל לשמור על הספלאש בראד'רס, קרי ותומפסון, וצריך למצוא שחקן שכן מסוגל. יכול להיות שהוא יצטרך לשמור על האריסון בארנס, אבל בארנס יכול לקחת אותו לאותיות. זה לא יהיה פשוט בכלל.

הבעיה היא שקשה מאוד להוריד את ארווינג לספסל, כי הוא כל כך טוב במשחק ההתקפה. הכל תלוי בבריאות שלו. כשדלאבדובה, סמית', שאמפרט, לברון ותומפסון על המגרש, זו קבוצה שמאוד קשה לקלוע נקודות נגדה. וגם כשמוזגוב בחמישייה. הם שומרים יוצא מהכלל. אותו דבר בחמישייה עם שני גבוהים, תומפסון ומוזגוב.

יש לקאבס יתרון ענק מאוד, כי סמית', שאמפרט ולברון הרבה יותר גבוהים מהשחקנים ששומרים עליהם. אז הם יכולים לראות מעל ההגנה, וקשה מאוד להתמודד איתם. שאמפרט הוא שחקן ההגנה הכי טוב בין הגארדים, גם נגד אטלנטה הרבה פעמים בלאט שם אותו באמצע המשחק על ג'ף טיג, שעשה הכי הרבה צרות.

לדייויד היה יתרון גדול בכך שאין לאטלנטה משחק פנים, ולעומת זאת לגולדן סטייט יש. 50-60 אחוז מהנקודות שלהם מגיעים בצבע. אבל כשיש לך את השחקן הכי טוב בעולם, קשה מאוד להמר נגדך. המץ'-אפ הזה פתוח ואני חושב שתהיה סדרה מאוד מעניינת.