תגיות: ליגת האלופות, מכבי חיפה
יש רגעים בחיים שאתה שואל את עצמך - בשביל מה הייתי צריך את זה? אחרי החמישי של אמבפה התגנב לו החשש שהבחורים בחולצות הירוקות רוצים לברוח הביתה. לעלות על האווירון ולעוף משם. חמש, שש, שבע, אוי ואבוי. ותגידו תודה לשופט פליקס צוויאר, שוויתר על תוספת הזמן וחסך לאלופה שלנו עוד כמה דקות של התעללות בפארק דה פארסה. הסיוט נגמר וברוך שפטרנו מעונשו של מסי. שלום, שלום ואל תבוא לי בחלום.
האורות של רכבת השדים הופעלו הרבה לפני שאלפי הישראלים עלו עליה במטרו. מי שמפסיד לריינה, נופל מהרגליים נגד זלקה, ומגרד כמה נקודות בסיוע אלילת המזל פורטונה, משחק בנדמה לי.
ברוח הפילוסופים הצרפתים, ז׳אן פול סארטר וז׳אן ז׳אק רוסו, מתבקשות תשובות לכמה שאלות קיומיות. מי עושה הגנה במכבי חיפה? מה, כולם תוקפים? ואיך זה שהמגן הצרפתי, פייר קורנו, שועט באגף כמו קיצוני שמאלי ונתקע בשאנז אליזה, אללה באב אללה. מי מחפה עליו? איפה הסגירות האלכסוניות, ואם אפשר - תבדקו אצל שליחנו בשבאב אל אהלי מה מצבו של בוגדן פלאניץ׳. אלוהים, כמה שהוא חסר.
השביעייה שנולדה מאחורי גבו של ג׳וש כהן היא אירוע מטלטל, המצריך סבלנות של אחות רחמניה בבית יולדות כדי לייצב את העריסה. מפה לשם, אי אפשר שלא להתפעל מהרוח הישראלית שסוחפת אותך למחוזות הלה לה לנד. צריך דמיון עשיר וחוש הומור מפותח כדי לחשוב שאפשר לחזור מהגיליוטינה הצרפתית עם הראש מחובר לצוואר. ברמת הלא יאומן כי יסופר, רשמנו צמד מסחרר של עבדולי סק.
סחתיין על מי שהימר על הסנגלי. בראש של יוסי ושל מנש, זכינו. איך אומר ציון ברוך למגיש המשקאות ב״אנחנו במפה״: ״תעשה אייס קפה, בלי קרח ובלי חלב, אבל שיהיה רותח״. בינתיים, מאוויס צ׳יבוטה מתחמם על הקווים, בידיעה שרב״ש ואשדוד בשבת הרבה יותר חשובים מרוג׳ר שמידט ובנפיקה ברביעי. בהצלחה למנחשים.