Free cookie consent management tool by TermsFeed

גדול מקונור מקגרגור: יש מלך חדש ל-UFC

איליה טופוריה הלך בדרכו של האירי כמעט במדויק, עד לרמת שכפול הקעקועים, וכבר הגיע לאותם הגבהים בקריירה כמוהו. בקרוב מאוד הוא גם יוכל להיזכר עם הגדולים ביותר בהיסטוריה. דעה

גבע ינקלביץ'
גבע ינקלביץ'   05.07.25 - 08:05

תגיות: UFC, UFC 317, איליה טופוריה, איסלם מחאצ'ב, דיינה ווייט

Getting your Trinity Audio player ready...

בנגן הווידאו למעלה: הניצחון הענק של טופוריה מול אוליביירה

ה-UFC מאז ומתמיד היה כר פורה לאנשים מיוחדים. חלקם בלטו בגלל האופי שלהם, אחרים בגלל דומיננטיות מושלמת בזירה, לעיתים גם הספרה 0 בעמודת ההפסדים לא הזיקה, אך ב-31 שנות קיומו של ארגון הלחימה הגדול בעולם (24 מהן תחת דיינה ווייט), למעטים היה הכל. ישנו מאגר מצומצם מאוד של שמות שבאופן קבוע נזרקים ככוכבים הכי גדולים שהיו, בדגש על כוכבים, אלה שהייתה להם את כל החבילה כדי להיות הפנים של הארגון. מאז ימי השיא של קונור מקגרגור, עדיין לא הגיע מישהו שנתפס באותו הקליבר, אך בימים אלה אנו עדים לרגע נדיר, בו שם חדש מתחיל להתגנב לדיון. מדובר כמובן באלוף ה-UFC הטרי במשקל קל, איליה טופוריה.

אבל כדי להסביר למה הגיאורגי-ספרדי יכול להיחשב בכלל בדיון, צריך לעשות את מה שטופוריה עצמו עושה (לפחות לכאורה) לאורך כל הקריירה שלו. צריך לעקוב אחרי הסיפור של מי שנחשב לגדול כוכבי ה-UFC בהיסטוריה, אותו מקגרגור מהפסקה הקודמת, כי בסופו של דבר, הנוסחה בעזרתה האירי הגיע לגדולתו והנוסחה בה "אל מטאדור" נעזר כדי להגיע לאותו המקום, די זהות.

נוסחת מקגרגור
אז הנה סקירה קצרה של השיטה המדוברת. איך בעצם הפך "הידוע לשמצה" לכוכב הגדול שהוא? קודם כל - הרבה מאוד אמונה עצמית. ביטחון עצמי (בין אם מופרז או לא, כתלות בתקופה) הוא הבסיס של כל הדמות שבנה לעצמו מקגרגור ומה שעזר לו להפוך בתחילת הקריירה המטאורית שלו ב-UFC ל"מיסטיק מאק" - הלוחם שחוזה מראש מתי יסיים את יריביו. לא, הוא לא באמת קוסם, אבל במקום קלפים האירי היה שולף שמאלית משום מקום, שעזרה לו להרדים לא פחות מ-19 יריבים, זאת ב-22 ניצחונות.

בשילוב עם הביטחון העצמי, נוצר מצב בו בכל פעם שמקגרגור הגיע למסיבת עיתונאים, אנשים רצו כדי לשמוע מה הוא יחזה הפעם. לפעמים זה היה באיזה סיבוב ינצח את יריבו (מה שאכן קרה במספר פעמים), לפעמים זה היה הבטחה שהוא יהפוך ללוחם הראשון בהיסטוריה שמחזיק שתי חגורות במקביל (מה שאכן קרה), לעיתים זה היה אפילו חימום תמים בחדר ההלבשה, שהותאם באופן מושלם לדרך בה הוא ניצח קרב>>>


מה שבטוח, אנשים תמיד חיכו לשמוע אותו מדבר, בין אם על מה שיעולל ליריבו, או לחילופין, איזה טראש טוק יספק וכמה קרוב הוא יטייל על הקו האדום. ובכל פעם שחזה נכון, כך גדלה האגדה. לצד אלה (ולמעשה כפועל יוצא), מקגרגור גם לא המתין הרבה עם קרבות "קטנים". כמעט בכל צומת בקריירה שלו, האירי לא נמנע מאף יריב וכבר מההתחלה הוא כיוון לראש במחלקה במשקל נוצה. הוא ניצח בתחילת דרכו בארגון שמות כמו דסטין פורייה ומקס הולוואי (וגם את דניס סיבר ומרקוס ברימג') ומהר מאוד כבר סימן את ז'וזה אלדו, האלוף הבלתי מעורער במחלקה, כיעד המרכזי שלו. כשהאחרון פרש מהקרב המתוכנן שלהם על חגורת האליפות בשל פציעה, האירי פגש את צ'אד מנדז לקרב על חגורה זמנית, אותו הוא ניצח אחרי מאבק עיקש ולמרות שכולם אמרו שאין לו סיכוי מול מתאבק ברמתו.

וכשהגיע הרגע להילחם באותו אלדו, שעד הקרב מול מקגרגור לא הפסיד עשר שנים, מה עשה האחרון? סיים שושלת מפוארת ב-13 שניות. וכשהחליט שהוא רוצה לטפס לקטגוריה במשקל קל ולאתגר את האלוף שלה? הוא ניצח גם אותו, עם קומבינציה מדהימה שגרמה לכולם לומר שהוא הגדול מכולם. תמיד כיוון למעלה, תמיד פגע איפה שכולם אמרו שאי אפשר. אז עכשיו, ממש כמו קרן מחקה מדד, בואו נעבור לגרסה היותר 'ג'יימס בונדית' של מקגרגור, שבעיני, כבר שווה יותר מהמקור.
ימי הגדולה. מקגרגור (GETTY)
ימי הגדולה. מקגרגור (GETTY)
המלך החדש?
בואו נראה מה עשתה ה"מנייה" שלנו מאז שנכנסה ל-UFC באוקטובר 2020. טופוריה נלחם ראשון נגד יוסף זלאל ונגרר להחלטה, אך לאחר מכן הביס בסיבוב הראשון את דיימון ג'קסון וריאן הול עם נוקאאוטים ואף הוסיף KO נוסף בדמות ג'אי הרברט בסיבוב השני. אומנם לא מדובר באגדות, אך עדיין, לסיים 3 מ-4 הקרבות הראשונים שלך ב-UFC בפחות מעשר דקות כל אחד - לא בא ברגל.

אתם יודעים מה עוד לא בא ברגל? להוסיף גם ניצחון בחניקה בסיבוב השני על ברייס מיטשל, שעד אותו הרגע היה עם מאזן 6-0 ב-UFC ולאחר מכן לנצח בהחלטה את ג'וש אמט, לוחם נהדר בעצמו, שלאחר מכן יביס גם הוא את אותו מיטשל. ומה נותר אחרי כל זה? לדרוש קרב על החגורה, נגד האיש שלא הפסיד מעולם במשקל נוצה והחזיק בחגורה בקטגוריית המשקל הזו במשך קצת יותר מ-4 שנים - אלכסנדר וולקנובסקי.

התחלתם להבין את הסיפור? בואו נמשיך. אחרי שהביס את גדול הלוחמים דאז במשקל נוצה בסיבוב השני, הוא עבר לאיש הלוהט של הארגון, מקס הולוואי, שחצי שנה לפני כן רשם את אחד הנוקאאוטים המשוגעים בהיסטוריה של ה-UFC בזכייה בחגורת ה-BMF, ועוד קודם כבר היה נחשב לאגדה. המפגש בין השניים הסתיים בנוקאאוט בסיבוב השלישי - הנוקאאוט הראשון שספג הולוואי בקריירה בת 34 הקרבות שלו.

ודווקא כשרצה לעלות קטגורית משקל כדי להילחם נגד איסלם מחאצ'ב, האחרון החליט לעלות בעצמו קטגוריית משקל ובכך מנע מכולם (לפחות כרגע) את המפגש המרתק הזה. אז הוא המשיך לאתגר הבא שהתאפשר לו וכמו בפעמיים הקודמות, היו שאמרו שכאן הרכבת תיעצר. עם כל הכבוד לטופוריה, צ'ארלס אוליביירה טוב מידי, החזיק בחגורה בעברו והכניע רבים וטובים. אלוף עולם לשעבר, שמחזיק בשיא הפינישים בקרבות עם 20 כאלה. איך טופוריה יצליח לגשר על הפער הזה? 

אז כפי שכולנו יודעים, הפער גושר בעזרת אגרוף אחד (ועוד שלושה שהיו לפרוטוקול בלבד). ביום ראשון האחרון טופוריה הפך לאלוף במשקל קל, אחרי שוויתר על החגורה שלו במשקל נוצה, עם נוקאאוט מול אוליביירה בסיבוב הראשון, מה שלא קרה לברזילאי 8 שנים. מה שסגר את כל הסיפור הזה בסרט מתנה הייתה הנבואה של טופוריה, שבמסיבת העיתונאים לפני הקרב חזה כי ינצח את אוליביירה בנוקאאוט בסיבוב הראשון ובערב שלפני הקרב אף חגג עם הצוות שלו את הניצחון שהיה צפוי להגיע מבחינתו למחרת. שלושה נוקאאוטים רצופים, על 3 חברי היכל תהילה עתידיים, עם 100 אחוז אמונה עצמית, ביטחון וסטייל.
3 אגדות נפלו. אוליביירה, הולוואי ו-וולקנובסקי (GETTY)
3 אגדות נפלו. אוליביירה, הולוואי ו-וולקנובסקי (GETTY)
צומת המזלג
אפשר להוסיף עוד מאות מילים על הדימיון בין השניים. כמו למשל העובדה שטופוריה החליט לשים לעצמו קעקוע על החזה ועל הגב, שלא רחוקים מהקעקועים המפורסמים של מקגרגור. אפשר גם להתייחס לעובדה שטופוריה, כמו האירי, עלה ממשקל נוצה למשקל קל וסיים את שני האלופים הרלוונטים של המחלקות האלה. אפשר גם להתייחס לכך שלמרות שלא החזיק יותר בחגורה במשקל נוצה (בה זכה כבר וולקנובסקי בקרב נגד דייגו לופז) אחרי שויתר עליה, הוא עדיין הביא אותה לזירה ביום ראשון, כדי שתהיה לו תמונה עם שתי חגורות, בדיוק כמו שהייתה למקגרגור.

אבל בערך כאן, דרכי שני גיבורי הסיפור שלנו נפרדות, קצת כמו ביציאה ממחלף בכביש מהיר. נוסעים לאותו כיוון כללי לזמן מה, אבל בדרכים כל כך שונות ועם יעדי סיום כל כך שונים. ניתן להריח חזק מאוד את הניחוח האירי אצל טופוריה ורבים אומרים זאת בפה מלא, אבל עדיין, ישנם הבדלים בין השניים שמספקים יתרונות וחסרונות לטובת האלוף. למשל, טופוריה מעולם לא זרק בקבוק במסיבת עיתונאים. הוא מעולם לא השליך מריצה על אוטובוס של לוחם יריב ועד כמה שידוע לציבור עד כה, מעולם לא נתפס עם סמים במועדון, או הואשם באונס.

טופוריה בעיניי הוא פשוט מאוד - קונור מקגרגור שהתרכז בספורט. הוא עדיין לא הפסיד בקריירה שלו (מאזן מקצועי של 17-0) וגם אחרי שכבר הצליח וזכה בשתי חגורות שונות, נראה שההצלחה לא עולה לו לראש, וכך גם הכסף שהוא מתחיל להרוויח ותשומת הלב המטורפת שהוא מקבל. מרגיש כאילו כל מטרתו היא באמת להיות הכי טוב שהיה ב-UFC. עד כה הוא לא התעניין בקרבות אגרוף כמו מקבילו (שכזכור עשה זאת מול פלויד מייוות'ר) וגם לא יצא להפסקות ארוכות בין קרבות כמוהו. הוא פשוט בא להילחם ולנצח.

אז בעצם כמו מקגרגור הוא עלה בצורה מטאורית, תמיד כיוון ליעד הכי קשה ולרוב גם פגע, זכה בחגורות בשתי קטגוריות משקל שונות, ניחש מראש מתי ינצח את יריבו ואת כל זה הוא עשה תוך כדי שהוא שולט ביד רמה בלוחמים שאף אחד אחר לא הצליח לשלוט בהם באותה צורה קודם לכן, תוך שהוא מפגין אמונה עצמית וביטחון עצמי גבוהים מאוד. יש לו אפילו את הסיגניצ'ר מובס המדויקים, בדמות הוורדים האדומים שהוא זורק לרצפת הזירה אחרי כל ניצחון ותנועת שתיית התה המפורסמת בסיום כל התמודדות. בעצם יש לו כמעט הכל. אז מה בעצם חסר לטופוריה כדי להיקרא הכוכב הכי גדול שהיה?
חוגג בסטייל. טופוריה (GETTY)
חוגג בסטייל. טופוריה (GETTY)
הגרוש ללירה
למרות כל ההסברים האלה, יהיו כאלה שלא יסכימו איתי, מהסיבה הפשוטה שמקגרגור היה גדול מהחיים. המבטא המגניב, שהגיע לרוב עם כמה קללות עסיסיות ואיזה ציטוט שייזכר לעד (Who The F*** Is That Guy?!) תמיד משכו את הקהל, שנהנה לצפות בו גם על שולחן התקשורת וגם בזירה, בציפייה דרוכה לראות איזה דבר מופרע יקרה הפעם. אצל איליה טופוריה המצב קצת שונה. המבטא הספרדי פחות מתגלגל באוזן כשהוא נשמע באנגלית כך שהטראש טוק לא תמיד פוגע כמו של האירי, ואותו קלאס שהזכרנו קודם, שמפריד את טופוריה ממקגרגור, גם הופך אותו כפועל יוצא לקצת יותר משעמם ממנו מחוץ לזירה. בעוד "הידוע לשמצה" היה מקלל ותוקף אישית את יריביו, טופוריה בוחר בדרך רגועה יותר, כמעט מתנצל. בפייס אוף מול אוליביירה למשל, הוא פשוט אמר ליריבו הברזילאי: "אני מצטער שזה צריך להיות אתה שיחטוף".  

הפתרון? בדיוק מה שטופוריה עשה לאחר הקרב שלו מול אוליביירה. מיד בסיום, כשנשאל מה המטרה הבאה שלו, טופוריה ירה חיצים על יריביו למחלקה והגיב על כך בעוקצנות טראש טוקית-מקגרגורית נהדרת: "יש פה באולם כאן כרגע איזשהי כלבה בלונדינית (פאדי פימבלט), יש גם את האחד שברגע האמת כואב לו הגב (ארמן צארוקיאן). אני מוכן, אם מישהו מכם רוצה קרב, אני מחכה לכם". הוא אפילו נתן דחיפה קלה לפאדי, שלא ממש התרגש מהעניין, אך זה הוסיף לקרב הפוטנציאלי ביניהם. לא, זה לא מלהיב כמו המקור, אבל זה מספיק טוב כרגע כדי להתחיל לחמם את הקהל לקראת הצעד הבא שלו.

בנוסף לכך ולמרות העובדה שחיסל בשלושה קרבות רצופים שלוש אגדות UFC, עדיין משהו חסר. העובדה שכל אחד מהיריבים הללו לא הגיע בשיאו לכאורה והעובדה שמדובר "רק ב-3 קרבות", גורמים לאנשים להוריד בערך הריצה הזו של טופוריה. מה הוא צריך כדי לשים סוף לכל המקטרגים? קרב אחד, שצפוי להיות הכי גדול שהיה מאז חאביב נגד מקגרגור, אך כאמור כרגע עדיין מרגיש רחוק.

כזכור, איסלם מחאצ'ב עלה לקטגוריית הולטרווייט במטרה 'לנקום' את ההפסד של בילעל מוחמד (האלוף לשעבר) לג'ק דלה מדלנה. הדגסטאני צפוי לפגוש את האוסטרלי במועד יותר מאוחר השנה, כשברקע כמובן הוא נטש את החגורה במשקל קל, בה זכה טופוריה. בעולם שבו מחאצ'ב זוכה בחגורת הוולטרווייט ואנחנו איכשהו כן מקבלים בסופו של דבר מפגש בין הצמד הזה, ניצחון של טופוריה יחתום סופית את הדיון, ו"אל מטאדור" לא רק שיהפוך לפנים של ה-UFC בפער, אלא גם לכוכב הכי גדול שהארגון ראה, שלפי הפוטנציאל שלו עוד אמור לעשות דברים שעדיין לא נעשו בארגון של דיינה ווייט.

יותר מכך, בספרד האלוף כבר נחשב מזמן לסופרסטאר ואחרי הניצחון שלו ביום ראשון, כל האתרים הגדולים במדינה הציגו בכותרות הראשיות שלהם את תמונתו מניף את החגורה, לצד כותרות של "הבלתי מנוצח". עוד לפני כן, כשזכה בחגורה במשקל נוצה, הוא קיבל כבוד של מלך בסנטיאגו ברנבאו, לפני משחק של ריאל מדריד. ברגע שב-UFC יחליטו שהם עושים אירוע ראשון בהיסטוריה בעיר הבירה הספרדית, כשטופוריה הוא המיין איוונט של הערב ובתקווה מול מחאצ'ב, כל העולם יראה שחזור מדויק של הביקור הזכור של מקגרגור וה-UFC באירלנד (בקרב נגד דייגו ברנדאו וגם במסיבת העיתונאים עם אלדו). המון מוטרף שמריע לאדם אחד ויחיד, ואווירה שתיזכר לעוד הרבה שנים קדימה. טופוריה כבר נמצא במחוזות האלה של מקגרגור והוא נמצא שם בנינוחות רבה ובטבעיות כנה שלא נובעת משטיק, אלא מאמונה אמיתית ביכולת. עוד ניצחון אחד, בין אם על מחאצ'ב ומבחינתי אפילו על פימבלט, ובעיניי כבר יהיה קשה להתווכח - איליה טופוריה הוא הכוכב, ואולי גם הלוחם, הכי גדול שהיה אי פעם ב-UFC.