תגיות: הפועל תל אביב, יורוליג, מכבי תל אביב
ככל שהשנים עוברות היורוליג הופכת לאופציה אמיתית גם לשחקני הביניים ב-NBA. הסכומים שהם יכולים להשיג בליגה הטובה בעולם אמנם נראים על הנייר גבוהים יותר מהסכומים שמוצעים להם באירופה, אבל מדובר בעניין אופטי בחלק גדול מהמקרים שכן בארה"ב מדברים בברוטו לפני המיסוי, בזמן שברוב המקרים באירופה הסכומים המדווחים הם סכומי הנטו. לכן, לצורך הדוגמה, קנדריק נאן שהחזיק בחוזה של 5.25 מיליון דולר ברוטו לפני מיסוי בעונתו האחרונה שלו ב-NBA, משלשל לכיסו יותר כסף באירופה עם סכום נטו של 4.5 מיליון יורו (5.26 מיליון דולר) במסגרת החוזה החדש שחתם בפנאתינייקוס. בעקבות השינויים, אירופה לא רק יכולה להתחרות על שחקנים בסדר הגודל של נאן, לעתים היא תהיה גם נדיבה יותר. נאן עצמו, שעזב את ארה"ב על אף שכנראה היה יכול להמשיך להלחם על מקומו שם, הסביר את זה לאחרונה וסיפר: "כשהייתי ב-NBA ראיתי מה שיין לארקין עושה ביורוליג והבנתי 'טוב, יש פה הזדמנות גדולה'. שיין הוא אמריקאי שהגיע לאירופה והצליח, אז כעבור כמה שנים הלכתי בעקבותיו. זה התחיל עם שיין, ועכשיו אני זה שנושא את הלפיד הזה. דיברתי עם הרבה שחקנים אמריקאים שהגיעו לאירופה בשנה הזאת, שכנעתי אותם לעשות את זה. ככל שיעברו השנים אין לי בכלל ספק שתראו עוד ועוד אמריקאים מגיעים".ואכן, כפי שנאן מספר - אירופה הופכת לרלוונטית יותר ויותר לאמריקאים שאמנם יכולים לשחק ב-NBA, אבל רוצים להרוויח סכום שווה או גבוה יותר, כשבמקביל ביורוליג הם גם יוכלו להנות ממעמד משמעותי הרבה יותר. הסדק הזה הולך וגדל ודוגמה טובה לכך אפשר לראות בהבדלים המטורפים שיש בטבלאות המשתכרים הבכירים מעונת 2015/2016 לעומת המשתכרים הבכירים בעונה החולפת. אם לפני עשור שמונת המשתכרים הבכירים ביורוליג היו אירופאים והקדימו כולם את טייריס רייס (מקום תשיעי, 2.25 מיליון יורו בחימקי), בעונת 2024/2025 חמישה מתוך העשירייה הייתה אמריקאית כאשר בעונת 2025/2026 וגם בהמשך סביר להניח שנראה את האמריקאים משתלטים על עוד כמה מקומות.הצד של הישראליות
הכדורסל האירופי משתנה, ובמקביל אנחנו רואים תזוזות חסרות תקדים לא פחות גם בכדורסל הישראלי. מכבי תל אביב שנהנתה משליטה מוחלטת רואה את האחיזה שלה מתפוררת בקצב, כשבמקביל ובניגוד גמור הפועל תל אביב מבצעת מהלכים עליהם היא הייתה יכולה רק לחלום לפני מספר שנים. רבות עוד ידובר בנוגע למתרחש בצד האדום של העיר, אבל על דבר אחד אין עוררין - עופר ינאי הגיע במטרה לזעזע את יסודות הכדורסל הישראלי, ועד כה הוא עושה את זה בקצב מואץ עם צעדים שמכבי תל אביב עצמה לא עשתה מעולם.
כדי לחדור לשווקים חדשים, ובמיוחד במצב בישראל, צריך לשלוף את התותחים הכבדים, גם אם זה אומר לשלם את הפרמייה שנדרשת ממך כשחקן חדש בשוק בו הסכומים רק עולים גם כך עם הזמן. כאן זה גם המקום לציין שהמגמה באירופה הייתה ברורה עוד לפני הכניסה הגרנדיוזית של הפועל תל אביב לשוק - שמענו לא מעט טענות באירופה על כך שהאדומים יוצרים את האינפלציה שאנחנו רואים, ואמנם יש להם חלק, אבל מדובר בעניין גדול הרבה יותר מהם. המגמה הכללית, המלחמה בישראל, ההצהרות של ינאי על הכספים שהוא מוכן לפזר והעובדה שהקבוצה שלו היא שחקן חדש במשחק מאלצים אותו להכניס את היד עמוק לכיס - בהנחה שהוא באמת מתכוון להפוך את הפועל ת"א למשמעותית ביורוליג. זה מה שהוא עושה, וזה מה שהוא צריך לעשות - גם אם הוא משלם למיציץ' וחבריו לסגל סכומים גבוהים יותר ממה שנראה סביר.
בזמן שבצד האדום הצ'קים נכתבים בקצב, הכספים מתפזרים מהר והסגל כבר כמעט גמור בשלב מוקדם יחסית של הקיץ, בצד הצהוב המצב הוא ההפך הגמור. רבות דובר על הקושי הכלכלי של מכבי תל אביב בעקבות אובדן ההכנסה ממשחקי הבית, ובכל זאת אין מספיק מילים לתאר את השפל הגדול בו נמצא מועדון שבעבר נחשב לאחד ממועדוני הפאר באירופה. זה לא רק שמכבי ת"א לא מצליחה אפילו לדגדג את השמות שהיא אמורה להביא, היא גם לא מצליחה לשמור על השחקנים שכבר יש לה בידיים. ג'יילן הורד אמנם נשאר ונהנה משדרוג בשכרו, צעד חשוב לכל הדעות וגם אושיי בריסט הצטרף כתוספת מסקרנת, אבל רוקאס יוקובאיטיס נמצא בכיוון ברור אל דלת היציאה, חסיאל ריברו כבר עזב וגם עתידו של ליוואי רנדולף ממש לא ברור. מכבי ת"א צריכה לבנות מחדש כשהיא נמצאת בעמדה הכי לא נוחה לקראת זה, והיא יכולה להאשים בעיקר את עצמה.נכון, אירועי המלחמה באיראן בוודאי השפיעו בצורה מהותית על המתרחש, אבל את השורה התחתונה זה לא באמת משנה. ראשי מכבי ת"א דאגו להגיד לקראת הקיץ שהקבוצה תהנה מתקציב גבוה יותר משידעה בעונה הקודמת, אבל בינתיים הם עוד צריכים להוכיח שיש כיסוי לאמירות שלהם. אי אפשר להתייחס בביטול לסכומים שהושקעו על טי ג'יי ליף (1.0 מיליון דולר) וגור לביא (600 אלף דולר), אבל מדובר בחלק מהתהליך שאנחנו רואים בשנתיים האחרונות בישראל ובו שכר השחקן הישראלי מרקיע שחקים. במציאות הנוכחית כדי להשיג את השמות הישראלים המבוקשים צריך לשלם יותר ובזמן שלליגה מדובר בעניין קריטי, כדי להיות פקטור ביורוליג צריך לדאוג לפזר סכומים גבוהים בהרבה על השחקנים החמים בשוק הפנימי של הליגה.
על פי הדיווחים שעלו דריוס תומפסון צפוי לחתום על חוזה של 1.7 מיליון יורו בוולנסיה, נייג'ל וויליאמס גוס יקבל 1.5 מיליון יורו בז'לגיריס ואלכסה אברמוביץ' יקבל 1.5 מיליון בדובאי. כל אלה הם שחקנים שמכבי תל אביב הייתה שמחה לשים עליהם את היד (וזה עוד לפני שהגענו לכוכבים הגדולים באמת של אירופה). בזמן שכדי להיות בעניינים ביורוליג הנוכחי צריך לפחות שלושה שחקנים בסדר הגודל הזה - קשה לראות איך מכבי ת"א בכלל תוכל לדגדג את מי שהיא אולי שואפת להתחרות מולן על הפליי-אין ודווקא כן מצליחות לעשות את זה. בסוף, אלו כבר שנים ארוכות שמכבי תל אביב בונה על הצלחות תוך שמירה על תקציב סביר שרחוק מאוד מהתקציבים הגדולים של אירופה. זה טוב ויפה לטעון שלא תמיד הקבוצות הכי עשירות מנצחות, כפי שעשה קלאודיו קולדבלה בהצגתו, אבל דבר אחד ברור גם לאיטלקי - כסף הוא כלי שמשפר משמעותית את הסיכוי להגיע להצלחות בצורה יציבה. מכבי ת"א זכתה בתואר יורוליג סנסציוני ב-13/14, הייתה אחת הקבוצות הטובות באירופה ב-19/20 (עונת הקורונה) וחיברה קבוצה אדירה גם בין 2022 ל-2024. בכל יתר השנים האחרונות, בסטנדרטים של היורוליג, היא הייתה קבוצה חיוורת בהתאם לתקציב שלה, וכך אפשר להגיע להצלחות אחת לחמש שנים במקרה הטוב - כשכל חלקי הפאזל נופלים בדרך פלא במקום הנכון.
מה הלאה?החל מהעונה הבאה תחל רגולציה כלכלית חדשה ביורוליג בכל הקשור לתקציבי הקבוצות, ובמרכזה 'מס מותרות' כאשר ברגע שקבוצה תעבור אותו, היא תצטרך לשלם קנס שלמעשה יחולק בין יתר המועדונים שלא חרגו מהתקרה שנקבעה על 8 מיליון יורו בעונה הקרובה ו-12 מיליון יורו מהעונה לאחר מכן. העניין הזה, על פניו, עלול להאט את קצב הצמיחה של המשכורות באירופה אך גם ביורוליג לא ממש מעוניינים להרחיק את הכספים הגדולים שיביאו שמות גדולים. לכן, נקבע ששלושת המשתכרים הבולטים בכל קבוצה לא יכללו בחישוב תקרת השכר, כמו גם כל השחקנים מתחת לגיל 23, כשבנוסף קבוצה תקבל 'הנחה' של 25% בחישוב שכר השחקנים שמשחקים תחתיה שלוש שנים או יותר."מס המותרות הזה לא הולך לשנות כל כך הרבה לדעתי", טען הכתב הבכיר דונטאס אורבונאס, "לכל הפחות בשנים הקרובות זה לא יפגע באמת בשוק. הקבוצות הגדולות לא מאושרות מהעניין הזה, אבל בכנות גם מנהלים רבים בליגה לא יודעים האם זה באמת ישפיע". על פי הנתונים של באסקטניוז, לשם המחשה, בעונה החולפת רק שש קבוצות היו צריכות לשלם מס מותרות לו כבר היה חל, כאשר הראשונה היא פאו (3.6 מיליון יורו) ואחריה תמצאו את אולימפיאקוס (2.4 מיליון יורו) ופנרבחצ'ה (1.9 מיליון יורו). אנדולו הייתה מחוייבת לשלם 700 אלף יורו בזמן שברצלונה ומילאנו חרגו רק במעט והיו נדרשות לשלם 50 אלף יורו בסך הכל. קבוצות כמו ריאל מדריד ומונאקו נותרו מתחת לתקרת 8 המיליון.המשמעות היא שהמגמה ביורוליג תמשיך בינתיים, כאשר סביר להניח שעם הגדלת תקרת השכר בקיץ 2027 נראה קפיצה נוספת. במקביל, מטעמים כלכליים וחשיפה לשווקים חדשים ביורוליג שואפים להמשיך ולהגדיל את הליגה כאשר לא מן הנמנע שכבר בעונה הבאה נראה 24 קבוצות. דרך אגב מאמן הפועל תל אביב דימיטריס איטודיס, שמשמש כנשיא איגוד המאמנים, הצהיר לאחרונה שהחלום שלו הוא ליגה של 30 קבוצות. ככל שהליגה תגדל, כך גם החשיפה שלה, המשאבים שיושקעו בה וכפועל יוצא גם הרווחים של בעלותיה - כך מקווה היורוליג.במשפט האחרון טמונה גם הבעיה במודל הנוכחי של היורוליג כולה. בזמן שעל פי דיווחים הליגה דורשת 5 מיליון יורו לפחות מהמצטרפות החדשות שלא חלק מהבעלות, נראה שיתכנו לה קשיים מהותיים אם אכן תקום אלטרנטיבה אמיתית מצד ה-NBA, בהנחה שזו תוכל להבטיח רווחים לכל המשתתפות בה. במצב הנוכחי המרוויחות הבלעדיות מהכנסות היורוליג הן כמובן 13 בעלות המפעל, בזמן שמי שרוצות לנסות ולהתקרב לצלחת מחוייבות להסתכן בהשקעת סכומים גבוהים גם לטובת כרטיס הכניסה וגם לטובת העמדת סגל תחרותי.
כאן, עומדת היורוליג בפלונטר רציני - במבט הלאה מבחינה כלכלית ובמתכונת הנוכחית הליגה מתקרבת לתקרה שעל מנת לשבור אותה, יהיה צורך במנגנון חדש לחלוטין. אם היא לא תתאים את עצמה ותצליח למצוא דרך להבטיח גם למי שאינן בעלות הליגה כדאיות כלכלית להשתתף בה, היא עוד עלולה להיכנס למבוי סתום בו קבוצות יחפשו מוצא אחר. במקרה בו ה-NBA תנסה לנצל את זה - יתכן שנהיה עדים לתהליך התפוררות שיתחיל באיטיות וכנראה יואץ בהמשך במה שעלול להוביל בעתיד הרחוק יותר לקריסת היורוליג.