תגיות: הוגו אקיטיקה, הליגה האנגלית, ליברפול
אם יש משהו שלמדנו בחיים שלנו, בטח במדינת ישראל, הוא ששנה יכולה להיות תקופת זמן שבה החיים שלנו יתהפכו מהקצה אל הקצה, שמה שאפילו לפני שבוע היה נראה לנו נורמלי וטבעי, יהפוך פתאום למשהו שכאילו נלקח מחיים אחרים. גם בספורט ובכדורגל, עניין הרבה פחות חשוב בטח בימים האלו, המון יכול להשתנות בשנה. תשאלו את אוהדי ליברפול, שבחודשיים האחרונים משפשפים את העיינים למראה ההתנהלות של קבוצתם בחלון ההעברות, אותה היא סגרה עם החתמת ענק בתוספת הזמן - אלכסנד איסק, שהגיע לאחר סאגה ארוכה במיוחד, ובתמורה ללא פחות מ-145 מיליון יורו.
אם נלך רק קיץ אחד אחורה, התסכול בקרב מחנה האוהדים האדום שבר שיאים. אחרי העזיבה של יורגן קלופ, הם צפו בקבוצתם נכשלת פעם אחר פעם במטרות שהציבה לעצמה, או לפחות שנטען בתקשורת שהציבה. היא לא הצליחה להחתים את צ'אבי אלונסו כמאמן, ראתה את ג'וד בלינגהאם בוחר בריאל מדריד על פניה, וגם ההעברה של מרטין סובימנדי כשלה ברגע האחרון. עם מאמן לא מנוסה בפרמיירליג דוגמת ארנה סלוט, עם הגעגועים לקלופ ועם אוהדי יריבות שכבר חגגו לאיד וטענו כי תור הזהב של ליברפול נגמר, העתיד נראה עגום עבור המרסייסייד. ותראו איפה הם היום.
ארנה סלוט הימם את הכדורגל האנגלי עם אליפות שלא הוטלה כמעט בספק למשך יותר מחצי עונה, והוא עשה זאת אחרי קיץ ללא רכש (פרט לפדריקו קייזה שכמעט ולא שיחק בעונה שעברה), כשהוא מצליח להמציא מחדש את ריאן חראבנברך, לשדרג את דומיניק סובוסלאי, לואיס דיאס וקודי גאקפו, ומעל הכל לקבל עונות שיא מווירג'יל ואן דייק ומוחמד סלאח, כנראה שני השחקנים החשובים ביותר בעידן הנוכחי של ליברפול. אבל שום דבר לא הכין את אוהדי ה"רדס" ואת הכדורגל האנגלי למה שליברפול עושה בחלון ההעברות הנוכחי, חלון ההעברות שהוא הצהרת כוונות של המועדון לשנים הקרובות, כזאת שהוא לא עשה גם בימים של יורגן קלופ.
ליברפול הוציאה יותר מ-480 מיליון יורו על שחקנים בחלון האחרון. נכון, היא כם הכניסה לא מעט כסף ממכירות, אבל את זה נשים כרגע בצד. מדובר בהוצאה חסרת תקדים בקיץ אחד של פנוויי ספורטס גרופ בראשותו של ג'ון הנרי, הבעלים שספג לא מעט ביקורות לאורך השנים מהקהל באנפילד שראה את היריבות לצמרת שופכות סכומי עתק בכל קיץ. ליברפול צירפה את ג'רמי פרימפונג לאגף ימין ואת מילוש קרקז המגן השמאלי של בורנמות', כשעד הערב, מעל הכל התנוססה העברתו של פלוריאן וירץ, שראתה את צירוף איסק לוקח ממנה את תואר העסקה הגדולה של החלון הנוכחי והעסקה הגדולה בתולדות המועדון. אליה, התווספה גם עסקה גדולה נוספת עם רכישתו של הוגו אקטיקה, חלוץ פרנקפורט, ב-90 מיליון יורו, ורכישה נוספת גם לחלק האחורי, עם צירופו של הבלם ג'יאובני לאוני מפארמה בתמורה ל-31 מיליון יורו.
לאורך כל הקיץ הזה נשאלה פעם אחר פעם השאלה - כיצד ליברפול פתאום יכולה להרשות לעצמה את סכומי ההעברות האלו? לפני שניכנס להסבר, צריך לזכור שלמרות שלאלופה האנגלית אין שיח' סעודי או אוליגרך כבעלים, היא כן הוכיחה בעבר שהיא מוציאה את הכסף הגדול כאשר בקבוצה מאמינים שזה נחוץ.
יש פעמים שזה הוכיח את עצמו עם הרכישה של וירג'יל ואן דייק ואליסון, שהיו, לתקופה מסוימת, השוער והבלם היקרים בעולם, ויש פעמים שזה נחל כישלון כמו נאבי קייטה שהגיע תמורת 60 מיליון יורו, ודרווין נונייז עליו שולמו כמעט 90 מיליון. ובכל זאת, אם את ההעברות של ואן דייק ואליסון אפשר היה לייחס בין היתר למכירה של פיליפה קוטיניו לברצלונה תמורת כ-140 מיליון יורו, בקיץ הנוכחי ליברפול שברה את כל שיאי ההוצאות שלה, והיא עשתה זאת בעיקר בזכות ההימור שלקחה לפני שנה, הימור שבו זכתה בכל הקופה, וכעת היא פורעת את השטרות.
המדיניות של בעלי ליברפול הייתה מאז ומתמיד להוציא את מה שהמועדון מכניס ולא לרכוש שחקנים ללא הכרה. הבעיה עבור היריבות? ליברפול הכניסה המון המון כסף בשנה האחרונה, וזה מגיע אחרי קיץ שבו כמעט ולא הוציאה (למעשה הקבוצה שהוציאה הכי מעט בפריימרליג), או כמו שהגדירו זאת בפודקאסט של ה"אתלטיק": "מקרה נדיר שבו לעמוד במקום היה למעשה ללכת קדימה".
ליברפול הימרה על עצמה בקיץ הקודם, וזכתה בגדול. ארנה סלוט ירש, כאמור, סגל מוכן ומחובר, הצליח להוביל אותו לאליפות, ואפשר להנהלה של ליברפול הרבה יותר גמישות להשלים ההעברה דוגמאת זו של פלוריאן וירץ, בלי לחרוג מהמדיניות הכלכלית הנוקשה. האליפות של ה"רדס" הכניסה להם סכום מדהים של כ-181 מיליון פאונד, סכום שמורכב מזכויות שידור, בונוסים והסכמי חסות שקשורים לכך שסיימו במקום הראשון, רווח של כ-82 מיליון פאונד מליגת האלופות לאחר שסיימה בפסגת הבית המוקדם, וגם חתמה על הסכם חסות חדש עם אדידס בשווי של כ-60 מיליון פאונד בשנה.
כל זאת, ועדיין לא הזכרנו את נושא מכירות השחקנים, הרדס הכניסו הקיץ כ-260 מיליון יורו ממכירות, כשמעברו של הארווי אליוט לאסטון וילה הושלם סופית רגע לפני סגירת החלון. זאת לצד מכירתם של לואיס דיאס לבאיירן מינכן (70 מיליון), דארווין נונייס לאל-הילאל (53 מיליון), ג'ארל קוואנסה ללברקוזן (35 מיליון), קוויבן קלהר לברנטפורד (14.8), טרנט אלכסנדר ארנולד לריאל מדריד (10) נאט פיליפס לווסט ברום (3.5).כשמסתכלים על כל הנתונים הללו, גם אחרי רכישות וירץ, אקטיקה ואיסאק, הקיץ הזה של ליברפול, לפחות מבחינה כספית, נראה הרבה יותר מובן.