גם אם הפועל ת"א תזכה העונה באליפות המקומית וביורוליג, היא לא תוכל להתעלם מהשיעור שהעבירו אותה המתנגדים לדרך. שיעור שראוי שילמדו כל מי שמחזיק, או מתכנן להחזיק, במועדון ספורט - קהל אינו יוצר הומוגני. הוא מורכב ממספר מעגלים.נתחיל ממעגל השרופים, שבכל קבוצה מכונים אחרת. בהפועל ת"א מעגל האולטראס מדיד. הוא יושב ביציע ברור, כמו שער חמש, וההשפעה הכלכלית שלו נמדדת בכמות כפול מחיר בש"ח. לא פעם יש "בעיות" סביבו - הקבוצות מגיעות לבתי הדין, נקנסות, מגיעות לדיוני אבטחה כדי להבין את המחירים וכך הלאה. אנשי האקסלים יכולים לשבת במשרד ולהגיד שהתרומה הכספית היא סכום מסוים, וממנו יש להוריד עלויות כדי לתת למעגל הזה ערך. בחדרי הישיבות, הערך נמוך. קל לבטל אותו. כאב הראש גדול וההכנסה לא להיט, אבל השיפור שמקבל עופר ינאי קיצוני כי בראש ובראשונה מדובר בשיעור פיננסי. נתחיל בשורה התחתונה - הערך שהוא תורם למועדון נע בין "גדול" ל"עצום". מעגל השרופים מייצר הכנסות בטוחות. אולי הוא משלם פחות לכיסא מהממוצע והרבה פחות מה-VIP, אך הוא מגיע בצורה יציבה. בפורטפוליו של חברה מדובר אולי במוצר הבסיס, אבל אף חברה לא יכולה למכור רק את הפרימים.נניח שבמחלקת הכדורסל של הפועל ת"א יש 2,000 אנשים שהיו משלמים כ-1,000 ש"ח לכיסא כל אחד במהלך העונה. קל, ברמת האקסל, לדמיין שעדיף להחליף את זה בפחות כיסאות אבל במחיר גבוה לכיסא. אקסל בצד - כשיש לך אלפיים אנשים בטוחים במחיר מסוים, הוויתור הוא בעיה. לטובת הדיון, נניח שיש להכנסה הזאת משמעות זניחה.תרומת המעגל הזה לדו"ח הרווח וההפסד בעלת השפעה עצומה, אותה לא ידעו למדוד, להעריך או שידעו והתעלמו. זה לא משנה. המעגל הזה מביא איתו מעגלים נוספים. זאת הייתה הנחה ברמת התורה שבעל פה, כזו שהיה אפשר לבטל, אך מסתבר שהיא יצוקה בסלע. הוא מביא איתו מעגלים שמוכנים לשלם הרבה יותר, אלא שחשובה להם איכות הכדורסל, המיקום בהיכל והחוויה. אולי הם לא רוצים לשבת ביציע העידוד, אבל רוצים לשבת במקום שממנו רואים את הספורט ואת העידוד. ייתכן שיש לשלמה ארצי קהל מעריצים גדול. הופעה שלו בקיסריה היא לא רק שלמה ארצי והלהיטים, אלא גם המיקום, החוויה, הדינמיקה בקהל. אם הוא מופיע בלי השואו המלא שלו, יגיעו פחות אנשים. ככה מחשבים את תרומת השואו.הוויתור על המעגל הזה יצר פגיעה משמעותית בהכנסות של כל המגעלים. קשה להחביא את זה. חשוב להביא כוכבים גדולים כדי לנצח משחקים, אך מסתבר שהקהל לא מגיע רק בשביל שלמה ארצי. הוא רוצה את החוויה הכוללת של קיסריה, עם המגבת, סינגולדה והמעריץ שעולה לשיר אחרי 57 דקות כאילו בהפתעה, כזו שכולם מחכים לה.הערך הנוסף של המעגל הזה, כזה שאפשר להתווכח איתו ואולי הנקודה הקשה ביותר למדידה, הוא ההצלחה. הפועל ת"א מנצחת יותר משחקים בהיכל מנורה מבטחים מאשר בהיכל שלמה. ברור שהפרמטר המשמעותי להצלחה נמצא על הפרקט, אבל יש שתי דוגמאות שקשה להתעלם מהן. הראשונה היא היכולת של מכבי ת"א בהיכל לעומת בבלגרד. אחת מנצחת ואחת מפסידה. אפשר לדבר עד מחר על הכדורסל של עודד קטש והפיק-נ`-רול, אבל עודד זה אותו עודד וסורקין הוא אותו סורקין. גרסה אחת מנצחת ואחת מפסידה. זה נטו על הקהל.יש דוגמה טובה יותר. המספרים של הפועל ת"א בגזרת הכדורגל מפתיעים אותי. הם שוברים שיאים, מהמון סיבות. גם זה שיש קבוצה שכיף לראות, וגם כי החוויה מלאה. חוויה חלקית היא מוצר אחר. הקבוצה במאזן מושלם בבית ורע בחוץ. אותו אליניב ברדה ואותו לוקאס פלקאו, אבל גרסת הבית הישגית בהרבה.עופר ינאי הוא איש עסקים והוא מבין מספרים. הוא הימר על הערכת שווי נמוכה של המעגל הזה, תמחר אותו בצורה נמוכה וקיבל שיעור בהערכת השווי. הוא מכניס פחות כסף ממה שחשב ומוציא יותר ממה שרצה, רק כי המעגל שחשב ששווה איקס מוכיח שהוא שווה פי כמה. ינאי חשב שמספיק להביא את שלמה ארצי, וגילה שהוא צריך את שלמה ארצי של קיסריה.יתרה מזה, הוא שכח שאף אחד לא יודע מי מנהל ההפקה של שלמה ארצי וגילה שזה לא מעניין. אם עופר ינאי חושב להצליח, הוא צריך להבין שהמשוואה מחייבת את הקהל הזה. מפה נשאלת השאלה מה הערך של עופר ינאי, לבעלים יש ערך עצום, מימוני וניהולי כאחד, רק שפה יש הפרדה ברורה, הערך המימוני יצר את האירוע הנוכחי של הפועל והערך הניהולי הוא שלילי. כלומר בהנחה הדי ברורה שאת האירוע הזה יתקשו לפתור נשאלת השאלה מה הערך המקסימלי של כל פורמט. הפועל בלי הקהל שלה שווה איקס. הפועל בלי הקהל ועם הזרמת הכסף המאסיבית של ינאי שווה משהו אחר.אבל לא בתסריט הראשון ולא בתסריט השני אין מימוש פוטנציאל. אם הייתי משקיע זוטר או משקיע מתעניין הייתי שואל את עצמי רק שאלה אחת - האם אני חי בשלום עם הפוטנציאל הנוכחי (שהוא לא כזה קטן) או שאני מאמין שיש פה ערך גבוה בהרבה. אם להיות יותר ברור - הכסף שמשקיע עופר ינאי משקיע אחר יכול לעשות תשואה טובה בהרבה, בלי הכסף של עופר ינאי זו חיה אחרת לגמרי. החלומות על מודל עבודה שבו יש מימוש פוטנציאל מלא עם כל המעגלים והבעלות הנוכחית הוא בעיקר פנטזיה.כל האירוע בהפועל של עופר ינאי מעבר למקצועי הוא פיננסי. עופר ינאי הביא לספורט הישראלי מודל בעלות חדש שדומה בעיקר לעולם ההשקעות, הוא גייס הון ממספר בעלי הון במספר סבבים, הוא הגדיל שווי ובנה חזון ושינה תפישות על שווי ופוטנציאל.אבל הוא הביא את העסק לנקודה שממנה צריך להודות, השווי של הפועל לא יהיה גבוה יותר בלי שינוי והשינוי שנדרש הוא מהותי.הכותב חבר בפודקאסט "צבע אדום", פודקאסט אוהדי הפועל ת"א