כתוב בכוכבים: הרומן בין אינזאגי ואינטר

"נערה מבית טוב פוגשת בבחור בלי בית" (יענקל'ה רוטבליט)

ממש עוד מעט, סימונה אינזאגי יעלה למשחק הגדול בחייו. לפני שנתיים, הוא כבר היה בגמר ליגת האלופות - אבל אז נתקל במנצ'סטר סיטי, בתקופת השיא שלה. עכשיו - הוא מרגיש שיש לו הזדמנות, בגמר הצ'מפיונס במינכן, שם הוא יפגוש את פריז סאן ז'רמן. להשיג את התואר האחרון שחסר לו בקריירה, אחרי שכבר לקח שני גביעים - וזכה באליפות בעונה שעברה. בדרך, הוא ינסה לשחזר את ההישג של ז'וזה מוריניו - ולהחזיר את גביע אירופה לצד הכחול של מילאנו, 15 שנה אחרי הפעם הקודמת.

אבל בניגוד למאמנים שכוכבם דרך יחסית במהירות, כמו זינדין זידאן או פפ גווארדיולה - שום דבר בביוגרפיה של אינזאגי לא חזה שהוא יגיע לכאן. הוא לא היה כוכב אף פעם, וגם כמאמן לקח לו שנים רבות להגיע לפסגה. שנים של חציבה בדרך, של עבודה שקטה ודרך ארוכה - עד, אולי, לרגע התהילה הגדול ביותר בקריירה שלו. וזה עוד בלי לדבר על האח הגדול. "פיפו".

כי במשפחת אינזאגי, סימונה היה תמיד האח הפחות מוכר. ככה זה כשאחיך הגדול הוא אחד הסקוררים הכי גדולים בהיסטוריה של הכדורגל - פיליפו אינזאגי, החלוץ שכיכב ביובנטוס ובמילאן, זכה פעמיים בליגת האלופות כשחקן, אפילו היה שותף לזכייה של נבחרת איטליה במונדיאל ב-2006. כל ילד שנולד בסוף שנות השמונים או תחילת שנות התשעים, זוכר את הקליניות של "פיפו" - את השער אחרי שער, ואת הריצה עם הצעקה לעבר המסך. הדרך של סימונה, לעומת זאת, היתה הרבה פחות זוהרת.

בניגוד לפיליפו, שתוך ארבע שנים בפיאצ'נזה כבר נמכר לפארמה - סימונה נשאר בה שמונה שנים, עם השאלות לשורה של קבוצות קטנות. רק ב-1999 הוא עבר סוף סוף לקבוצה שבה הקריירה תתחיל להתרומם - לאציו. אבל גם שם, הוא סבל מתחרות קשה בעמדות ההתקפה, כולל חלוצים כמו אלן בוקסיץ' הקרואטי ומרסלו סאלאס - אגדת הכדורגל מצ'ילה. הוא היה שותף לעונה המרשימה של לאציו ב-2000, שם היא זכתה בדאבל עם המאמן סוון גוראן אריקסון (המנוח), אבל שותף זוטר. כזה שעולה מהספסל. לא כוכב של ממש.

ב-2010, אחרי שכבר הספיק להסתובב בעוד כמה קבוצות, הוא פרש במדים של העיטים - ואחרי שש שנים, הוא המשיך לקריירה הבאה. גם שם, הדרך לא היתה קלה - הוא מונה באפריל 2016, אחרי שהמאמן סטפנו פיולי פוטר. אבל כבר בקיץ של אותה שנה, הוא הוחלף על ידי מאמן גדול אחר - מרסלו ביילסה. אלא שביילסה עזב את התפקיד אחרי שבוע בלבד (הסיבות לא ידועות), ואינזאגי חזר לקווים. באותו קיץ, הוא גם הביא ללאציו חלוץ צעיר בשם צ'ירו אימובילה - מישהו שיום אחד יהפוך, בעצמו, לאגדת מועדון.

התהליך של אינזאגי בלאציו היה לא פשוט - בעונת 2015/16 היא סיימה במקום השמיני, אבל הוא הצליח להחזיר אותה לצמרת לאט לאט. בסופו של תהליך, בסוף עונת 2019/20, הוא הצליח להחזיר אותה - אחרי 12 שנה שזה לא קרה - לליגת האלופות, ובעונת 2020/21 אפילו הגיע איתה לשמינית הגמר. ואז, הגיע הצעד הבא - צעד שבו נכנס לנעליים גדולות של ממש.

אינטר בעונת 2020/21 רשמה עונה מרשימה - היא זכתה באליפות בהפרש של 12 נקודות מהיריבה העירונית מילאן, כבשה 89 שערי זכות והפסידה רק שלושה משחקים. אבל המאמן שלה, אנטוניו קונטה, הוא לא אחד שנשאר לטווח ארוך - ובסוף העונה הוא עזב, לטובת ההרפתקה בטוטנהאם האנגלית. זה היה הרגע שבו אינזאגי זיהה את קפיצת המדרגה - והפך למאמן של אחת הקבוצות הגדולות באיטליה.

והרומן שהתחיל עם סימני שאלה, הפך לסימן קריאה מהדהד - בעונה הראשונה שלו בתפקיד, הוא הגיע עם אינטר למקום השני וזכה בגביע, ובעונת 2022/23 הוא אמנם לא זכה באליפות - זו היתה השנה של נאפולי, אבל הוא כן הצליח לרשום קמפיין מרשים בליגת האלופות. בשלב הבתים, אינטר הצליחה לעבור את ברצלונה - ובשלבי הנוק אאוט את פורטו, בנפיקה ואת היריבה הגדולה מילאן בחצי הגמר. רק מנצ'סטר סיטי הענקית של גווארדיולה עמדה בדרך - ושם אינטר הפסידה 1:0.

ואינזאגי לא רק הצליח להשאיר את אינטר בפסגה (בעונה שעברה הוא גם זכה איתה באליפות), אלא בעיקר לייצר שיטה ואופי למועדון הזה. אינטר של סימונה אינזאגי היא קבוצה מאוד מוגדרת - כזו שאין בה יותר מדי ברק (למרות שכבר עברו בה חלוצים טובים מאוד, כמו רומלו לוקאקו, לאוטרו מרטינס או מרקוס תוראם), אבל היא משאירה את הלב על המגרש. תיזכרו בחצי הגמר העונה מול ברצלונה - אינטר, בדקות מסוימות, נראתה כמי שתודח בקלות. הקטאלונים עשו מה שהם רוצים, אבל אינטר לא נשברה - היא נשארה במשחק, והרוויחה את ההזדמנות שלה לחזור - וגם לנצח בסופו של דבר, בדרך לגמר.

לאורך השנים, על הקווים של אינטר עמדו לא מעט מאמנים גדולים: ג'ובאני טראפטוני, מרצ'לו ליפי, הקטור קופר, רוברטו מאנצ'יני, כמובן מוריניו האגדי. אבל אינטר של סימונה אינזאגי תיזכר כקבוצה גדולה במועדון הזה - קבוצה שמול הניצוצות והכוכבים של היריבות, מעמידה חומה בצורה, של כוח, של הקרבה ושל נשמה. עוד מעט, היא תפגוש את פריז הזוהרת - כזו שתעמיד כוכבי על כמו חביצ'ה קווארצחליה או עוסמן דמבלה. אבל למרות היתרון הלכאורה איכותי, הם יצטרכו להכניע מועדון שלא פשוט לנצח. תשאלו את ימאל וראפיניה.

הרומן בין אינטר לסימונה אינזאגי - הוא כזה שבו שני הצדדים חיפשו פרטנר. אינטר לא מצאה שותף לחיים, לכל היותר סטוצים - כולל הפרידה הכואבת מקונטה, שנתן לה אליפות אבל הלך הלאה. סימונה? הוא חיפש תהילה. מה שהיה חסר לו כל השנים - כאח הקטן של "פיפו", על הספסל כשחקן בלאציו, וגם כמאמן בקבוצה הרומאית - שבה לא הצליח לעבור תקרת זכוכית. עכשיו, זה הזמן של האהבה שלהם להתממש - הרגע שבו אינטר תחזיר לעצמה את הגביע, 15 שנה אחרי הברנבאו.

זה הזמן של אינטר וסימונה ללכת למינכן - ולעשות את זה בגדול. על רחבת הריקודים.

לרכישת כרטיסים במחירי השקה לזמן מוגבל - לחצו כאן