ת"א ההתקפה? הכירו את החלוץ החדש של הפועל ת"א

מילאן מקאריץ' היה מלך השערים של הליגה הסרבית, לא הצליח למצוא את עצמו בדנמרק ונע בין השאלות עד שחתם בליגה הלאומית וינסה להחזיר את הקבוצה חזרה לליגת העל. פרופיל על שחקן נבחרת סרביה לשעבר, שיותר מהכל צריך מאמן שיאמין בו

רועי ויינברג
רועי ויינברג   16.07.24 - 19:49

תגיות: ליגה לאומית, מילאן מקאריץ

Getting your Trinity Audio player ready...
הדבר הראשון שאנחנו יודעים על מילאן מקאריץ', שחתם הערב (שלישי) בהפועל תל אביב, היא שהוא יהיה תשובה לשאלת טריוויה. בין אם השאלה תהיה "מי החלוץ שהחזיר את הקבוצה לליגה הבכירה ולניצחון בדרבי" או "מי הזר הראשון שחתם בעידן ספרא", מארקיץ' הראשון במה שמסתמן כפרק החדש של הקבוצה ושל הבעלים בעל הכיסים העמוקים.

מקאריץ' עם רזומה שלא היה מבייש שחקן שמגיע לקבוצה בליגת העל. גם אם שמים בצד את ההופעות בנבחרת סרביה, בה לא שיחק מאז נובמבר 2021, הוא שחקן שזכה השנה באליפות בוסניה והרצגובינה והיה מלך השערים של הליגה הסרבית לפני שלוש שנים, מעל שמות כמו מילאן פאבקוב, לזאר מרקוביץ' וג'ורג'ה יובאנוביץ' הצעיר. 

הרזומה מרשים, אך השנים האחרונות קצת פחות. הוא הבקיע בשנתיים 6 שערים, במצטבר, מה שמעלה סימני שאלה לא קטנים. הוא רחוק מהשחקן שהיה מועמד להפועל באר שבע בזמנו (בשנים מוצלחות יותר של המועדון), וגם לא השחקן שעבר תמורת 500 אלף יורו. למרות זאת, הוא שם מעניין במיוחד, בפרט במקרה של ליגה לאומית.

מקאריץ' החל את דרכו בוויבודינה, בהתחלה כקשר מרכזי, ועבר לתפקיד החלוץ המרכזי בהמשך הקריירה. השינוי הזה הבויל לשערים כשהוא טיפסה בהדרגה במעלה הכדורגל הסרבי. מוויבודינה הוא עבר לסובוטיקה, משם לבאצ'קה פלאנקה, רדינצקי ואז לרדניק סורדוליקה, בה רשם את השנים הטובות ביותר שלו. 
שלוש הופעות בנבחרת (Etsuo Hara/Getty Images)
שלוש הופעות בנבחרת (Etsuo Hara/Getty Images)

סורדוליקה העבירה אותו לעמדת החלוץ, בה רשם את השנים הטובות בקריירה. בגובה 1.85 מ' הוא נראה פיזי מדי והצליח להיות גדול על הליגה הסרבית. התקשורת המקומית הגדירה אותו בתור "החלוץ הטוב ביותר במדינה". ב-2020/21 הקסומה הוא הפך לשחקן הנבחרת. מתוך 55 שערים של הקבוצה באותה שנה, מקאריץ' הבקיע 25 שערים ובישל שמונה נוספים. יותר ממחצית.

"הוא פייטר", נטען בזמנו במונדו. "הוא תפס את העין והפך לשחקן נבחרת בזכות ולא בחסד". לאחר מכן הוא עבר תמורת חצי מיליון יורו, סכום עתק למועדון הצנוע ממנו הגיע ועד היום השנייה בגודלה בתולדות ראדניק אחרי איגור זלטאנוביץ', שחקן נתניה. אז, בדומה ליותר מדי קריירות, דברים התחילו להשתבש.

מילאן מקראיץ' עבר לדנמרק והתקשה להטביע חותם בליגה הדנית, עם שמונה שערים ב-30 משחקים. בשנה העוקבת הוא הושאל חזרה לראדניק, התקשה להראות את הניצוצות מעונת 27 השערים ואז הושאל שוב, הפעם לבוסניה והרצגובינה בה לא היה שחקן הרכב. הוא לא הבקיע בליגה מאז דצמבר 2023, אך קיבל דקות ולא התמודד עם פציעה.

הוא קושר גם לאולימפיאקוס וגם לסלרנטינה האיטלקית, אך בסופו של דבר עבר דווקא לדנמרק ולקבוצה שהציעה חצי מיליון יורו, מחצית מהסכום בו עבר. זהו אולי היה הצעד השגוי בקריירה של מקאריץ'. הקבוצה החליטה לשחררו לאחר סיום החוזה, והוא הפך לשחקן חופשי. 

הם טענו שהוא לא היה מספיק טוב, אבל שהוא מתאמץ באימונים וזאת רק שאלה של זמן. מאמן AaB טען שעזיבתו היא "פייק ניוז" והוא עבר בהשאלה יומיים לאחר מכן, כאשר המתח השפיע גם עליו.

"אנחנו יודעים מה קורה לשחקני התקפה. היה מחסום מנטלי, ויכול להיות שזה השפיע עליו. הוא ישחק עם הראש למטה ורגוע יותר. הוא עבד טוב, אבל הוא צריך להיות רגוע יותר .הוא יכול להבקיע ברמה הזאת, ואני בטוח שיש עוד שערים", אמר מאמנו. למרות זאת, בפעם הראשונה בה יצא מסרביה ועם תג מחיר לא קטן, הוא התקשה להטביע חותם של ממש.

 

 

בהשאלות בהן היה על זמן קצוב ובתפקיד של מושיע לא ראינו את זה גם כן, וזאת אולי הסיבה שהוא מגיע לליגה השנייה בישראל ולא הליגה הראשונה. הוא עשה עבודה טובה בסרביה כשקיבל את הביטחון הזה, אבל בדנמרק ובהשאלות השונות זה פשוט לא עבד. 

מקראיץ' עצמו הודה ש"לא הראתי את הצד הטוב ביותר שלי. האוהדים תמכו בי ובקבוצה, אני רוצה להשתפר בכל תחום". יחד עם פציעות קטנות ורצף השאלות זה לא עבד. "הבנו שהפתרון הנכון עבורו הוא השאלה", אמר המנהל הספורטיבי של קבוצתו הדנית לפני המעבר האחרון לבוסניה. "רצינו שהוא ישחק, ונראה לקראת העונה הבאה מה מצבו". בסיום ההשאלה שני הצדדים הסכימו על שחרורו בחינם.

כעת הוא הרכש המרכזי של הפועל בקיץ, ומי שעבור להוביל את ההתקפה של דגו. הוא חתם על חוזה לשנתיים ועשוי להיות השם הגדול בהתקפה, אבל מה הוא בעצם עושה?


הדבר הבולט הראשון במקרה של מקראיץ' הוא הגודל. בגובה 1.84 מ' ובמשקל 78 ק"ג הוא פיזי, מה שעשוי להיות שימושי כשחקן של מסאי דגו שעשה חיל עם פרנטזדי פיירו בעונתו במכבי חיפה. הוא מסוכן אווירית ונחשב לשחקן בעל מוסר עבודה גבוה, ובמקביל לשחק חזק שיכול להיות עם יתרון פיזי גם ברמת ליגת העל.

העונה היו לו ארבעה שערים ובישול, כשהוא מיעט לשחק או לגעת בכדור, אבל בשנת השיא שלו הבקיע 25 שערים ובישל שבעה נוספים. הוא נהג לחזור אחורה ולנסות להשתלב בהנעת הכדור, רק טבעי כאשר מדובר בקשר התקפי לשעבר, ייצר מצבים ויכול להיות מסוכן גם כחלוץ שחוזר אחורה ומסייע לשחקנים שיודעים לבעוט לשער וישחקו לצידו בכנפיים, כתלות בקבוצה שמתגבשת שם לקראת השנה הבאה.

באותה עונה הוא בעט 25 שערים עם 1.4 בעיטות למסגרת, נתון טוב מאוד, מה שמראה שהוא פינישר לא רע. הוא יכול להבקיע גם בעצמו, כאשר בשנת השיא רוב השערים שלו היו בעזרת רגלו הימנית (18 מ-25), אך הוא הבקיע גם בשמאל וגם בראש, משהו שעשוי להיות משמעותי בהתחשב באופי של הליגה הלאומית והצוות המקצועי בהפועל.

השאלה הגדולה ביותר, כך נראה, היא הביטחון. אם הוא אכן מגיע כזר הראשי, מסאי דגו יכול לתת לו את הביטחון לעשות טעויות בהתקפה, לנסות להשתלב בהתאם ולצבור אותו בליגה שנראית חלשה יותר מהסרבית (הלאומית, כאמור), לפני החזרה לליגת העל. האוהדים האדומים יכולים להשפיע גם כן לטובה ולרעה, על שחקן שהודה שהוא משתמש בקשר עם הקהל כנכס מרכזי בהתפתחותו המקצועית.

אז איזה מקראיץ' נקבל? הפועל כנראה מאמינה שמדובר בשחקן הראשון. מצד אחד מדובר בחלוץ שלם שנתן מספרים מדהימים בסרביה, לא עבר פציעה משמעותית מאז ומוערך גם היום  ב-400 אלף יורו, יותר מכל שחקן לאומית שלא נמצא עכשיו בהפועל תל אביב. מצד שני, זה שחקן שהבקיע 6 שערים בשנתיים. התוצאה אולי תהיה הדבר עליו תקום ותיפול העונה הראשונה בפרוייקט ספרא. אמרנו שחקן היסטורי?