יובל פיבן: "המטרה בסוף היא ליגת על והרבה יותר מזה"

הילדות ללא אב, הדמעות אחרי משחק אימון מול בני יהודה וההופעה נינג'ה ישראל. יובל פיבן בראיון

ליאת ביתן
ליאת ביתן   21.06.25 - 16:59

תגיות: בני יהודה, יובל פיבן, ליגה לאומית

Getting your Trinity Audio player ready...
בכל עונה יש מספר שחקנים בלאומית שפורצים ועושים את קפיצת המדרגה לליגת העל. יובל פיבן, קשר בני יהודה בעונה החולפת ואח של, מקווה להיות אחד מהם. אחרי עונה בה עשה קפיצת מדרגה אצל הזהובים, הוא סיים חוזה וכעת מחפש עוד הזדמנות כדי להוכיח שהוא יכול להגשים את השאיפה הגדולה שלו - להיות שחקן משמעותי בליגת העל, כפי שהוא מספר בראיון לערוץ הספורט. 

איך אתה מסכם את העונה האחרונה שלך?
"מבחינה קבוצתית, כשלנו. לא הצלחנו להחזיר את הקבוצה למקום שראוי לה והיא צריכה להיות - בליגת העל. מבחינה אישית, עשיתי התקדמות אדירה. כשחקן ששיחק שנה שעברה בליגה א' והתקדם לליגה לאומית, רשמתי 30 הופעות, שער ניצחון. צברתי המון דקות משמעותיות בליגה. זו היתה עושה ראשונה שחוויתי בלאומית כמו שצריך. אני מקווה להמשיך, אבל המשימה הכי חשובה היא להחזיר את הקבוצה לליגת העל".

מה התכונות הטובות שלך כשחקן ומה אתה עדיין צריך לשפר?
"התכונה הכי חזקה אצלי כשחקן, וזה משהו מאוד מורגש ותורם לי, זו ההצטרפות שלי מקו שני. הכושר שלי מאפשר לי לרוץ ללא הפסקה ואיפה שאחרים מוותרים, אני נכנס ואני רץ ועושה את הספרינט שהיריב לא עושה. מבחינת שיפור, השנה הרבה פעמים שיחקתי בתפקידים שהם לא התפקיד שלי. 10 או מגן ימני. אני צריך לשפר בעמדת המגן הימני, זה בפן ההגנתי, הטקטי, העמידה, הסגירה של הכנף שנכנס ביני לבין הבלם, התקשורת עם קו ההגנה. זה מאוד שונה ממה שהכרתי בקו קישור".

בני יהודה מועמדת בכל עונה לעלות ליגה, אבל כבר כמה שנים לא מצליחה. מה חסר?
"מאז שהייתי ילד במחלקות נוער במועדון, המועדון הזה ידע תקופות מדהימות, אם זה גביעי מדינה, אירופה, פלייאוף עליון בליגת העל. המועדון הזה היה במקומות מטורפים. כשקצת יותר התבגרתי, לכיוון הנוער, הקבוצה ירדה ליגה. כשהייתי בן 17-18, הייתי עולה לאימונים של הבוגרים והקבוצה היתה בליגה הלאומית ונלחמה בכל עונה. היו שחקנים מדהימים - איציק עזוז, דן מורי. שחקנים שאתה אומר לעצמך שאין מצב שהם לא בליגת העל. אם היינו יודעים מה חסר, היינו עולים. מנסים עדיין להבין את זה. היה לנו העונה סגל שהוא לפחות מקום 2-3 בליגה. משהו לא התחבר במרקם של השחקנים, הוחלפו הרבה מאמנים. כי מבחינת מתקן, כל המסביב, אנשי צוות תזונאים, אלירן עובד השקיע כל מה שהוא יכול כדי שנצליח. זו אכזבה בתור שחקן ולנו כקבוצה שלא הצלחנו להחזיר לו ולהחזיר לקהל המדהים שהגיע לדחוף אותנו ונמצא עונה חמישית בלאומית".

אתה מרוצה מאיפה שהקריירה שלך נמצאת כרגע?
"אני עושה התקדמות טובה ואני מאמין שבסופו של דבר אתפוצץ ואשחק ברמות הגבוהות. לא יהיה אם זה יהיה בחצי שנה-שנה-שנתיים-שלוש שנים הקרובות ואם זה לא צריך להיות שלי, כנראה שזה לא צריך להיות שלי. אני נמצא בגרף עלייה חיובי. אני מאמין שהדברים יסתדרו ואני אמשיך לעבוד קשה ואעשה מה שתלוי בי כדי להצליח להגיע לרמות האלה".

התמודדת עם קשיים בתחילת דרכך ככדורגלן?
"גדלתי ללא אבא ורק אמא היתה בתמונה. זה משהו שכן היה חסר, הדחיפה הזו, הדמות האהבית שהיתה לי בבית הגיעה מאחי הגדול שהוא גם שחקן כדורגל וכשאני הייתי צעיר, הוא היה בשלב שאני נמצא עכשיו. הוא תמך בי ודחף אותי לאורך כל הדרך. כשהייתי ילד, הנסיעות היו קשות. בגיל 13 הגעתי לבני יהודה והייתי גר בראשל"צ, אם זה לקחת 2 אוטובוסים ורכבת כדי להגיע לאימונים או לנסוע עם אופניים חשמליות לבית דני בת"א ולחזור. הייתי כמעט קבוע ישן אצל חברים לקבוצה בערבי שישי כי לא היה לי איך להגיע למשחק ביום שבת. תמיד הייתי עושה אצל חברים קידוש או ישן אצלם. זה בנה אותי, חישל אותי וביגר אותי. אני יותר חזק בזכות זה היום".
שחר פיבן. בית של כדורגל (אלן שיבר)
שחר פיבן. בית של כדורגל (אלן שיבר)
לאן אתה מכוון בעונה הבאה? איפה תרצה לשחק?
"סיימתי חוזה בבני יהודה ואני רוצה לשחק או בליגה לאומית ולהמשיך עם גרף העלייה וההתקדמות ולהיות הרבה יותר דומיננטי ומשפיע, לבשל יותר, להבקיע יותר. המטרה בסוף היא ליגת העל והרבה יותר מזה. עשיתי דבר מבורך השנה ואני לא רוצה לקפוץ מעל הפופיק. אם תהיה לי את האפשרות, זו תהיה ברכה. מצד שני, אני רוצה להמשיך בבני יהודה, אבל אני לא יודע מה קורה איתם. הגיע מאמן חדש. אשב על הדברים ונראה מה רוצים לעשות. יכול להיות שנאריך חוזה".

איך זה לגדול בבית עם אח שחקן כדורגל? 
"יש בזה הרבה יתרונות והרבה חסרונות. כשאתה מתחיל לשחק בתור האח הקטן, אתה רוצה להוכיח, אם זה לחברים ולמשפחה שגם אתה יכול, גם אתה שחקן, גם אתה טוב. היתרון זה שיש עוד מישהו בבית שהוא מאוד קרוב אליך, שהוא יודע ומכיר את הדברים ותומך ועוזר ומקשיב ויודע מה אתה עובר. כי הוא בעצמו חווה סיטואציות כאלה. הוא עוזר לך להתמודד עם זה בצורה יותר פשוטה. זה הקל על הדרך. יש לו ניסיון במעמדים האלה והוא היה בסיטואציות כאלה מורכבות. הוא נותן לך כלים להתמודד עם הדבר הזה".

השתתפת בעבר בנינג'ה ישראל. איך היתה החוויה הזו?
"היתה חוויה מאוד מגניבה. אני כרגע מתעסק אך ורק בכדורגל ורוצה להתמקצע בזה. זה היה מזמן. לא שקלתי להמשיך בזה. זה היה ג'וק שרציתי לסמן עליו 'וי', וזה מה שעשיתי. יחד עם זאת, העולם של הספורט תמיד עניין אותי, אם זה אימונים, חדר כושר. חוץ מזה שאני שחקן כדורגל, אני גם מאמן כושר. יש לי סטודיו עם בת הזוג שלי ברחובות. העולם הזה כן מעניין אותי, אבל המטרה בסופו של דבר היא להתמקצע רק בדבר אחד ולהיות בפוקוס רק על הכדורגל. זה החלום והשאיפה הכי גדולה שלי. בכללי, הספורט והאימונים האישיים והצד המנטלי מאוד מעניינים אותי".

שיחקת גם כדורגל אולמות. ספר על החוויה הזו
"זאת חוויה שבאמת נהניתי בה. ברגע אתה נמצא בליגה א', שהיא חצי מקצועית, יש לך אפשרות לשחק בכדורגל אולמות ולשלב בין שני התחומים. הקצב בליגה א' הוא לא בקצב כמו באימונים בליגה הלאומית והמגרשים הם לא אותם מגרשים, אז הרגשתי שחסר לי קצת כושר ורציתי לתת את האקסטרה, את הבוסט הזה. אחרי חודשיים קיבלתי זימון לנבחרת ואחרי כמה חודשים יצאנו לאליפות אירופה. שם כבשתי נגד אוסטריה והיתה לי חוויה מאוד גדולה, נהניתי מאוד. זה שיפר אותי. אצל האוסטרים, בליגות הנמוכות יש שחקנים שעוברים לליגת האולמות. הם משלבים בין שני הדברים בצורה מקצוענית. פה הענף לא מספיק מפותח ואין עדיין כסף. הספורט הזה הולך ומתעצם ויש יותר מודעות".

היו לך במהלך הקריירה לבטים אם להמשיך בכדורגל?
"אני זוכר אירוע מאוד ספציפי שקרה לי בעונה הראשונה בבוגרים. בעונה שלפני כן הייתי חריג בנוער, הייתי קפטן בבני יהודה וסיימתי כמלך השערים עם 15 גולים ולקראת סוף העונה התחלתי להשתלב עם הבוגרים. עליתי לבוגרים והתחושה שלי... לא עליתי עם שחצנות, אבל הרגשתי שעשיתי דברים טובים. חשבתי שאקבל את ההזדמנות שמגיעה לי. המאמן היה אורי גוטמן וממש בתחילת האימונים קרעתי רצועה פנימית בברך ולקח לי חודש-חודש וחצי להחלים בזמן ההכנה לעונה, כשיש אימוני כושר. פספסתי את האימונים הכי חשובים לקראת פתיחת העונה והתאמנתי בצד עם הפיזיותרפיסט. לקח לי חודש וחצי לחזור. כשחזרתי, הייתי סוג-של מנודה. הייתי יוצא מהאימונים, רץ בצד לבד, לא בסגל למשחקים. זה לופ שנמשך ונמשך. באיזשהו שלב הכניסו אותי לשיחה ואמרו לי שאני לא יכול להמשיך בבני יהודה. או שאתאמן עם הנוער או שאמצא קבוצה אחרת. בשלב הזה, החלון של הליגה הלאומית היה סגור ורק החלון של ליגה א' היה פתוח. מפה לשם התגלגלתי לחצי עונת השאלה בכפר שלם. גם שם הדברים הלכו לי פחות טוב. בהתחלה לא שיחקתי. הרגע שהכי היה זכור לי, כשהיה משחק אימון מול בני יהודה ורציתי להוכיח לכולם שהמקום שלי הוא בבני יהודה ומגיע לי להיות שם. הייתי במשחק הזה פשוט קטסטרופה וכלום לא הלך לי. נכנסתי לבועה עם עצמי ודיכאון. כשסיימנו את המשחק, הגעתי לרכב והתחלתי לבכות. שאלתי את עצמי 'למה זה מגיע לי, למה אני ממשיך לשחק', אמרתי לעצמי שאני לא רוצה להיות פה, לא טוב לי. נכנסתי לתקופה של עליות וירידות והייתי בדיכאון. מי שהרים אותי, היה המאמן כושר שלי בכפר שלם, אבנר עיני, שראה את המצב הזה ולקח אותי תחת חסותו. היינו מדברים על בסיס יומי. הייתי משתף אותו בהכל. הוא עזר לי המון והוא עוזר לי גם היום ואני עושה אצלו אימונים אישיים. זה בנה אותי מבחינת אופי".
אוהד את העיסוק בכושר (צילום מסך)
אוהד את העיסוק בכושר (צילום מסך)
בעבר היו טענות על בעיות בחדר ההלבשה של בני יהודה. איך זה היה העונה?
"אני גם שמעתי את זה בעבר, אבל אני לא באמת יכול להגיד כי לא חוויתי את חדר ההלבשה אז כמו שחוויתי השנה. בשנה שעברה הייתי בהשאלה בשעריים ולפני כן בכפר שלם. השנה הייתי שנה שלמה ואני יכול להגיד שלא היה חדר הלבשה רעיל. היו שחקנים מדהימים ומצחיקים, שחקנים שהם גברים אחד-אחד. התחברתי לכולם ואהבתי אותם. לא היה דם רע ושום רעל".

מי המודל לחיקוי שלך בכדורגל?
"פחות מודל לחיקוי, אבל מישהו שאני מאוד מתחבר לסגנון משחק שלו ומאוד אוהב אותו זה דור פרץ. אני מאוד מזכיר את המשחק שלו, ההצטרפות מקו שני, הנחישות, הרצון לא לוותר על אף כדור ולהיכנס לתאקל שהיריב לא מוכן להיכנס ולעשות את הספרינט בדקה ה-90 לרחבה של היריב כדי לתת אל הגול. העוצמות, האגרסיביות". 

איזה מאמן הכי השפיע עליך?
"המאמן שהכי השפיע עליי היה בני בן זקן. הוא אימן אותי בנוער. זה מאמן שמדבר איתך בגובה העיניים, מכבד אותך. הכיף שהוא עושה באימונים, אם זה משחקונים או תחרויות מצחיקות, אתה כל הזמן בטירוף לנצח. אתה מגיע למצבים שאתה רע בקטע טוב כדי לנצח כי הוא מוציא ממך להט ואש. בעונה השניה שלי בנוער הוא עשה לי הסבה. שיחקתי בלם, קשר 6 ובעונה השניה הוא הזיז אותי משבצת אחת קדימה לקשר 50/50, עמדת 10. בעונה השניה בנוער התחלתי להרגיש שער, לבשל. סיימתי עם 6 שערים, 5 בישולים. בעונה לאחר מכן, כשהייתי חריג גיל וקפטן ובני היה איתי בתחילת העונה, התפוצצתי עם 15 שערים. הכי נהניתי לעבוד איתו ולהתאמן ולשחק עבורו".