תביאו את הדרבי: על ניצחון משנה מציאות

(תמונה בראשי: הפועל "שלמה" תל אביב)

אם לא יצא לכם לעשות את זה אתמול (רביעי) בלילה, מן הראוי שתקומו עכשיו ממושבכם, היכן שלא יהיה, ותמחאו כפיים להפועל ת״א, שהשיגה אתמול את אחד הניצחונות הגדולים בתולדות המועדון. זה היה מסוג המשחקים שאוהדים משחזרים שוב ושוב את הדקות האחרונות שלו, תוך כדי הישענות נוסטלגית על עשרות המהלכים המשמעותיים שהשאירו את הפועל במשחק. אוהדי הפועל ת״א יזכרו מה לבשו, מה אכלו, עם מי ראו את המשחק וידעו לענות על כל פרט גם בעוד שנים קדימה, כשישאלו אותם ״איפה היית כשהפועל ת״א ניצחה בולנסיה?״. ואם אחרי משחק מספר 2 אמרנו שמוקדם מדיי לקרוא לניצחון של הפועל ת״א ״מכונן״, ובכן, האישור הגיע, והוא מהדהד.

הפועל ת״א ניפקה ניצחון היסטורי, מכונן ומשנה פני עתיד, כי הוא הושג לא רק במשחק חוץ קשה, מול הקבוצה הטובה במפעל, אלא מדובר במשחק שמייצר שינוי מהותי, שמעצב מציאות חדשה, שמציב את הפועל ת״א, כפייבוריטית, במרחק שני משחקים מהיורוליג. שזה 80 דקות מדרבי יורוליג. שזה מזקין את אוהדי מכבי ת״א ב-80 חודשים ומצעיר את אוהדי הפועל ת״א ב-80 ימים. החבורה של איטודיס, בביטחון שלהם, באמונה העצמית, ביכולת לשרוד שלושה רבעים, ביכולת לשרוד כדור אחרון מקומי, ביכולת להתמודד עם הלחץ שהופעל על ים מדר, ביכולת למצוא פתרונות לבעיית העבירות של ג׳ונתן מוטלי (קאבוקלו!), ביכולת לייצר מהלכי כשרון אדירים של פוסטר ובלייקני, ביכולת של תומר גינת לחבר את כל העסק הזה, חשפו את ולנסיה כקבוצה מוכשרת, אך מעצבנת. קבוצה יהירה ומתנשאת, אבל גם פריכה וחסרת ביטחון. קבוצה עוינת ובכיינית, מסוכנת ומתקפלת. ראויה לכל מחמאה, וראויה לכל בוז. ומפסידה. הכי חשוב, מפסידה. עם מאמן, פדרו מרטינס, שהתגרה באיטודיס לאורך כל המשחק, מה שדווקא הקרין חולשה שלו. ונדמה שבסיום המשחק, שזעקו בחורים כי נגמר, הכי התחשק לשיר אל מול פני היציעים המתרוקנים מאוהדים ספרדים, זנבם הזחוח מקופל בין רגליים, ״ואמוס, הביתה״. 

ינאי אנרגיה
זה אמנם היה משחק העפלה, אבל הפועל ת״א שיחקה את המשחק הזה במוד הישרדותי. היא שרדה את הרבע הראשון עם ההתלהבות של הפתיחה של המקומיים, שנראו כמשחקים בקצב ספרינט נון סטופ, וסיימה אותו במינוס שבע. היא שרדה את המחצית במינוס נקודה, בלי מדר, בלי רגלנד (זוכרים שיש אחד כזה?), בלי מוטלי שנשאר יותר מדיי זמן על המגרש וחטף עבירה שלישית מעצבנת, ועם אחוזים מביכים לשלוש נקודות של 1 מ-10, אבל עם אחוזים פסיכיים ל-2, 86%. היא שרדה את הרבע השלישי עם דקות מצויינות של נועם יעקב וסיימה אותו במינוס ארבע נקודות. ואז התפוצצה ברבע האחרון, עלתה ליתרון, מהמורה מנטלית שוולנסיה לא הצליחה להתגבר עליה עד לחגיגה האדומה בסופו. ולנסיה גילתה שעומדת מולה חבורה של גיבורים, ובשבילה גיבורים עפים. והיא אכן עפה.  

כמות הגיבורים שהפועל ת״א ניפקה אתמול היא כמות המשתתפים במשחק ושותפיהם. אבל נדמה שראוי להתחיל מהאיש שהציב את החזון ושם את הכסף. אם עד אתמול הפרויקט של עופר ינאי נראה כלא יציב, קפריזי ונובורישי, שרוי עדיין תחת הגמוניה צהובה בליגה המקומית, לא באמת פייבוריט לזכות ביורוקאפ עם חוסר יכולת לייצר דומיננטיות שתרתיע באמת, הגיע הניצחון אתמול והכריז: הפועל כאן כדי להגשים את החזון של ינאי. הכסף שלו חדש, אבל רענן ושווה כמו כסף ישן. ויש לו אנרגיה. טבעית. הוא עדיין צריך להתגבר על הנטייה הטבעית שלו לעקוץ את היריבה העירונית, במיוחד כשסל הקבלות שלו עדיין ריק, אבל הוא בדרך למלא אותו. הוא סימן את המטרה, מינה מפקד ונתן לו להכתיב את הדרך.