כן, זה אמיתי: הפועל תל אביב נמצאת נגיעה מהארץ המובטחת

אתמול (שלישי) צויין בארץ, במקום בו הדבר התרחש, ״יום מעבר הירדן״, היום בו חצו בני ישראל בהובלת יהושע אל הארץ שאלוהים הקדיש עבורנו. אז נכון שלהפועל תל אביב יותר מתאים לחצות את נחל הירקון, אבל אם תעשה זאת היא מקסימום תגיע לנאות אפקה. נכון להבוקר, הפועל ת״א נמצאת על קצה הגדה המזרחית של הירדן, מוכנה להגיע לארץ המובטחת שלה. קראו שוב, ושוב, כי זה אמיתי: הפועל ת״א מרחק ניצחון אחד מהעפלה ליורוליג. אם הייתם אומרים למישהו בשנה האחרונה, בעשור האחרון, במאה האחרונה, שהפועל ת״א תעפיל ליורוליג לפני שהיא תיקח אליפות בישראל הייתם צריכים להראות את המרשם של הכדורים שאתם לוקחים ואת המינון שלכם. אבל זה אמיתי. אמיתי כמו נהר הירדן.

אחרי תצוגת התכלית של הפועל ת״א אתמול מול גראן קנריה הסימפטית, נדמה שהשמפניות שייפתחו כשהפועל ת״א תזכה ביורוקאפ כבר אינן מסוגלות להתאפק. הן מבעבעות, קוראות אליי פקק, מתנקזות אל הפתח ומקיפות את חומות שממת התארים של הפועל ת״א כבר שש פעמים בניסיון להקריס אותן, זקוקות להקפה אחת נוספת עד הקתרזיס. האם איפוק אדום בכלל אפשרי כרגע? נדמה שאין ברירה. יש עוד עבודה אחת לעשות ושתי הזדמנויות לעשות אותה. 

אז נכון שהפועל ת״א הראתה אתמול עליונות על גראן קנריה בכל אספקט. ברמת הכישרון, ברמה ביצוע הטקטי, ברמת הרעיונות האסטרטגיים, ברמה המנטלית. וגל אדום אדיר, קיר של אנרגיה שדוחף אותם קדימה, לא מרפה, לא שותק, לא נח לרגע, קדימה, קדימה, קדימה, לא נותן לה ליפול. ונדמה שהפערים הללו בין הקבוצות בלתי ניתנים לגישור. ונוח לומר שגם אם יתמהמה באיים הקנאריים בוא יבוא. אבל זה מה שאמרו על ולנסיה לפני משחק מספר 3 מול הפועל ת״א. שהיא פייבוריטית, שהיא טובה יותר, שיש לה יתרון ביתיות. והפועל ת״א עברה אותה בתצוגה הירואית. על כן עוד טיפה, עוד קצת. הפועל ת״א אמורה לעבור את הספרדים. אבל רק אם תמשיך להראות עליונות כמו אתמול. רק אם תמשיך לסמוך על המאמן שלה ועל תוכנית המשחק שלו. ואיזו הצגה הוא נתן אתמול, מאסטר איטודיס. 

כולם אוהבים את מוטלי
הפועל ת״א קיוותה להציג את המשך יכולת הקליעה הפסיכית שהיא סיימה איתה את המשחק מול ולנסיה. מצידו של בלייקני, הרבע הראשון היה נראה כמו הרבע החמישי של המשחק ההוא, מצדו של מרקוס פוסטר, קצת פחות. המחצית הראשונה הייתה מוחזקת מדי, נשלטת מדי על ידי קצב איטי שהכתיב איטודיס. הייתה תחושה שהפועל ת״א זקוקה לרבע אחד טוב כדי לממש את היתרון האיכותי שלה. ההתבססות על הירו בול, בידודים ויכולת אישית של הגארדים הללו הביאו את הפועל ת״א עד מקום מסוים, והרגישו כמו רעיון שמיצה את עצמו.