המדריך השלם לעונת 25/26 בפרמייר ליג

1. המועמדות

ליברפול 
תזכה העונה באליפות אנגליה עם מסע אל התואר שיהיה פחות צמוד מאשר מנבאות רוב התחזיות. הכתר ה-20 שהונח על ראש ליברפול כבר ארבעה מחזורים לפני תום העונה החולפת, היה בלתי צפוי. הוא נחת באנפילד בעונת בכורה של מנג'ר רוקי לחלוטין גם בליברפול וגם באנגליה, שכמעט ולא נגע בסגל אותו הוא ירש מיורגן קלופ.

אבל הקיץ הוכיח ארנה סלוט שאין לו כל כוונה לנוח על זרי הדפנה. אדרבא, יותר מרבע מיליארד פאונד הושקעו בארבעה שחקנים בעלי שיעור קומה: פלוריאן וירץ (גנרל וסקורר במרכז השדה), ג'רמי פרימפונג (מגן שועט ובועט), מילוש קרקש (מגן שמאל) והוגו אקיטיקה (חלוץ). וירץ הוא כרגע הכדורגלן היקר ביותר בתולדות אנגליה (115 מיליון ליש"ט), אבל ליברפול נראית כמי שמעוניינת לשבור את השיא של עצמה לפני נעילת חלון ההעברות (5.9). אם  גם אלכסנדר איסאק השבדי יעלה על מעבורת מנהר הטיין בניוקאסל למרסי – האימתנות של ליברפול תשאיר מאחור גם את פרדי קרוגר.

אבל חבר'ה חבר'ה רגע רגע. את הכסף הרי סופרים במדרגות. גם את הכסף הגדול, כפי שלמדו על בשרן ריאל מדריד, פ.ס.ז'. ואפילו מנצ'סטר יונייטד אליה נגיע בהמשך. ומה אם כל הכוכבים הטריים של אנפילד לא יסתדרו בשורה? מה אם ההתאקלמות שלהם תהיה איטית, קשה, מתסכלת? מה אם נגלה שהעזיבה של טרנט אלכסנדר ארנולד, לואיס דיאז, ג'ארל קוונסה ודרווין נונייז חפרה חורים משמעותיים, והמוות הטרגי של דיוגו ז'וטה הותיר גם חלל וגם צלקת מנטלית ומוראלית?

אמנם יעבור זמן מה עד שלקושיות הללו תהיינה תשובות מבוססות, אבל אינדיקציה אחת זעירה כבר קיבלנו במגן הקהילה. ליברפול מודל 25/26 לא דרסה. היא הוכנעה אמנם רק בפנדלים, אבל קריסטל פאלאס הצנועה שימשה הוכחה ראשונה קטנה שבגדי האלופה החדשים לא הופכים אותה לבלתי ניתנת להכנעה.

ארסנל
אם כך, ארסנל תהיה אלופת אנגליה הבאה. לליברפול לקח 30 שנים לשבור את הקרח, ארסנל תסתפק ב-22. הגיע הזמן, לא? הוא הגיע ועוד איך אם מתבוננים על ההתקדמות של התותחנים תחת מיקל ארטטה ועל הכיוונונים (FINE TUNING) שהוא עשה הקיץ. 

שלוש פעמים ברציפות סיימה ארסנל במקום השני. לא יפתיע אם בר כוכבא ימנה אותה לסגנית לכל החיים. אבל בכל אחד מהקמפיינים של התותחנים בעונות החולפות, היו האוהדים והפרשנים תמימי דעים באשר לגרוש/פני החסר לארסנל כדי להשלים לירה/ליש"ט: סקורר. חלוץ מרכזי עם קבלות. מישהו שיבקיע בצרורות או לפחות בקביעות בדאבל פיגרס (מלך שערי ארסנל אשתקד: קאי האברץ, 9!).

ובכן, ברוך הבא ויקטור גיוקרש. ג' שקטה כנראה, אבל כרגיל השדרנים יבחרו לבטא את שמו איך שבא להם, ולחלוץ השבדי ולמועדונו באמת לא משנה אם גיוקרש ישחיל 25 שערים לרשת היריבות, או גיוקרש יהיה זה שיתעלל בהן. העיקר שהשפיץ של נבחרת שבדיה יישאר על או בסמוך לנתיב הפנטסטי, כמעט פנטזיונרי שלו מספורטינג ליסבון -  97 שערים בשלוש עונות. ולא זו בלבד שוויקטור הוא הבורג המרכזי בדרך לוויקטורי, הוא גם יפנה אחרים – האברץ, גבריאל מרטינלי, נוני מדואקה שבא מצ'לסי, ובמיוחד בוקאיו סאקה המעולה – למלאכת ההכנה והכיבוש.  

גיוקרש עלה לארסנל 60 מיליון ליש"ט. הוא לא היה היקר ברכישותיה. בתואר הזה מחזיק מרטין זובימנדי (סובימנדי? תשתוללו), קשר ריאל סוסיאדד ואלוף אירופה עם ספרד, תפוח אדמה לוהט שככל הנראה דחה אשתקד את ליברפול ועבורו שילמה ארסנל 65 מיליון. זה לא בשמיים שזובימנדי יהיה הגיים-צ'יינג'ר של האמירויות. הוא מסוגל לעשות לקישור של התותחנים מה שריאן חראבנברח ואלכסיס מקאליסטר עשו באנפילד. בהתחשב בכך שמכל הטוענות לכתר לארסנל יש את העורף המוצק ביותר, אליו נוסף גם כריסטיאן מוסקרה, הבלם הצעיר של ולנסיה, העונה הזו באמת נראית כמו אם לא עכשיו אימתי.

מנצ'סטר סיטי
אבל כידוע לכם חוק מרפי לא פוסח על איש, ולכן מה שעלול להשתבש בליברפול ובלונדון אכן ישתבש, ומנצ'סטר סיטי היא זו שתשוב ותהיה מלכת אנגליה בחודש מאי הבא. בסטנדרטים שלהם, לסיטיזנס היתה עונה קטסטרופלית אשתקד. לא רק אובדן התואר, כי אם מקום שלישי בלבד, הדחה מליגת האלופות בשמינית הגמר, ולקינוח הפסד בגמר הגביע האנגלי לקריסטל פאלאס.

את הסחף הזה נחוש פפ גווארדיולה לבלום. סביר אפילו להניח שאם היה זוכה באליפות חמישית ברציפות, היה נפרד לשלום ולשלווה מהאיתיחאד. אבל עכשיו HE IS ON A MISSON. יש לו משימה: להוכיח ש-25/24 לא הייתה אלא בליפ. גיהוק חולף. 

לשם כך הוא קודם כל גידל שפם (שיהיה עם מה להשתעשע במקום לשרוט את הפדחת והקרחת). אחר כך הוא קפץ ראש לשוק, והביא פתרון לעמדת המגן השמאלי הרעועה – ריאן אייט נורי האלג'יראי מוולבס (30 מיליון).  ואם כבר ריאן – טובים השניים מן האחד: גם ריאן שרקי, שבתחילת דרכו היה סוג של ילד פלא צרפתי והיום הוא סתם קשר/חלוץ טכני מחונן בן 21 בלבד, הובא מליון באותו סכום.

לשוער האנגלי הטרי לא קוראים ריאן, אבל ג'יימס טראפורד המצויין – בעל שיא כל הזמנים באנגליה בעונה אחת במדי ברנלי אשתקד (16 ספיגות) – הגיע לתת פייט חשוב לאדרסון הדועך. ואילו טיג'אני ריינדרס ההולנדי בא ממילאן להחזיק את הקישור לצד מי שאמנם איננו רכש טרי, אבל חייב לחדש את ימיו כקדם על מנת שלסיטי תהיה מדינה.

החזרה של רודרי לכשירות ולכושר היא המרכיב החשוב ביותר בקמפיין החדש של אלופת אנגליה בשש משמונה העונות. הפציעה של המצביא הספרדי בן ה-29 טרפה את כל קלפי הסיטיזנס אשתקד. עכשיו (רק בספטמבר כנראה) הוא שב והשאלה אם הוא יבקש שניתן לו דקה להתרגל אליו שוב, או שהתרומה המקסימלית שלו לה יהיה מסוגל תהיה נמוכה מהרף שהציב. האמת היא שבעונת הבכורה ללא מי שהיה הטוב בשחקניה בעשור החולף, קווין דה בריינה, חשיבות הקאמבק של רודרי גואה שבעתיים ונדמית לא פשוטה בעליל. 

ויש עוד דבר העלול לחבל בתחזיות. פיל המסתובב לו באיתיחאד ומאיים למחוץ כל מה שזז, אלא אם יתברר  - כפי שאוהדי סיטי משוכנעים – שהוא זבוב. דו"ח החקירה על 115 סעיפים של חריגה פיננסית ואחרת לכאורה של סיטי, היה אמור להתפרסם ביוני. אבל הוועדה עדיין על המדוכה. סביר להניח שאם בשעה שאתם קוראים את הטקסט הזה עדיין אין קצה חוט באשר לפסק וגזר הדין – סיטי תעבור את העונה הקרובה ללא הטרדות פיליות או זבוביות. אבל אם היא תספוג עונש משמעותי כלשהו עוד העונה – היא לא תהיה אלופה.  

צ'לסי
אז צ'לסי תהיה אלופת הפרמיירליג 25/26. למה לא? אם הזכייה המשובחת שלה במונדיאל המועדונים והיכולת המפוארת שלה בגמר נגד אלופת אירופה פ.ס.ז'. מהוות אינדיקציה כלשהי, ואם היא אף תשמש את הכחולים מסטמפורד ברידג' כקרש קפיצה ואמונה – אין שום סיבה שהחבורה הצעירה והתוססת של אנצו מארסקה לא תזעזע את אמות הסיפים של הליגה.

צ'לסי נמצאת בקו עליה בולט. בעונה הראשונה של המנג'ר האיטלקי היא השתחלה ברגע האחרון למקום הרביעי ולצ'מפיונס ליג, זכתה בקונפרנס ליג, וגילתה את אמריקה. זוהי עקומה מבטיחה ביותר, מה גם שהיא שואבת עוד עידוד וכוח הפעלה מהפעילות של מארסקה בשוק.

260 מיליון הפאונד שהוציאו הכחולים התחלקו בין 8 כדורגלנים, שגילם הממוצע הוא 20 (!) ושהמבוגר ביניהם בן 23. הזקן הזה כבר עשה קולות של הברקה: ז'ואאו פדרו הברזילאי הגיע מברייטון (55 מיליון) ושרף את הדשא והדימיון במסע הקסם המיסתורי של צ'לסי בארה"ב. כך גם אסטבאו בן ה-18, קיצוני הסופה מפלמייראס. עם שני אנגלים -  ליאם דלאפ (איפסוויץ') בחוד של החוד וג'יימי גיטנס (דורטמונד) בכנף – צ'לסי עשויה להמשיך במעופה מניו ג'רזי. מה גם שהיא שמרה בקפדנות על הקלפים הבכירים שלה – קול פאלמר, מוזס קאייסדו ואנצו פרננדס. 

מארסקה כבר הוכיח שהוא לא בודק את תעודת הזהות של חניכיו. התרגיל הרבה לפני הגיל. יש לו ולצ'לסי הזדמנות לענות לכל המבקרים והסטטיסטיקאים שנברו ומצאו שהוצאות הנטו שלה בחמש השנים האחרונות עומדות על 700 מיליון ליש"ט, ועד שלושת החודשים האחרונים נראו ברכה לבטלה.

2. המפוארות

מנצ'סטר יונייטד
רגע. ממון? כסף זה הרי מנצ'סטר יונייטד. כמו שהבטחנו: המקום ה-15 בו סיימה מנצ'סטר יונייטד את העונה שעברה (בה השוותה ליברפול את שיא התארים שלה) הוא הגרוע ביותר של השדים האדומים זה 35 שנים והחלש ביותר מבחינת ניקוד מאז ירידת הליגה ב-1974. אבל הנתון המדכא הזה הופך להזוי שבעתיים, כאשר מסתבר שבצוותא עם צ'לסי, יונייטד צועדת בראש טבלת הבזבזניות בחצי העשור האחרון. גם היא סחרה, מכרה וקנתה ב-כ-700 מיליון פאונד – ותראו לאן היא הגיעה.  

אבל הקיץ, הנתון שהדריך את הפעילות של הדירקטור ג'ים רטקליף והמנג'ר רובן אמורים, היה 44: מספר השערים הזעום שיונייטד הבקיעה ב-38 המחזורים. אמורים, שהוצנח בנובמבר האחרון על מנת למנוע מפולת ונכשל, הרי בנה לעצמו שם בעזרת טקטיקת 3-4-3 בלתי מתפשרת. אז הוא לא התפשר. גם בצוק העיתים. שלושה חלוצים מצויינים – בריאן אמבואמו מברנטפורד, מתיאוס קוניה מוולבס ובנג'מין ששקו (השדרנים האנגלים יגידו ססקו. תסלחו להם) – עלו בצוותא 200 מיליון פאונד. מבחינתו – הם אמורים (סליחה) לעשות את ההבדל.

Suits you, Benjamin 🖤

🤳 @Snapdragon x #ShotOnSnapdragon

— Manchester United (@ManUtd) August 12, 2025

יש מצב שהמנג'ר הפורטוגלי צודק. ההגעה של ששקו היא שוד של יהלום. לטעמי הוא עולה בתכונותיו וביכולתו הרב גונית על אלכסנדר איסאק. עם שני המצטרפים האחרים, ובמיוחד עם הסיוע שסוף סוף יקבל במרכז ברונו פרננדש הנהדר כמו שהוא מתוסכל ולהפך, הם יכולים לטרוף את אולד טראפורד בסערה. החיסרון של השדים נמצא בעורף, במיוחד בכנפיים. במרכז ההגנה הם צריכים לקוות להתאוששות מלאה של ליסנדרו מרטינז ולקפיצת מדרגה של לני יורו.

אבל יש גם אבסורד חביב: אחד היתרונות הגדולים של יונייטד נובע מעונת הביזיון החולפת. היא נותרה בה חסרת כל תעסוקה פרט לכדורגל אנגלי. אירופה ברחה לה והותירה אותה מתאבלת, מקטרת, מיוסרת אבל גם... פנויה לג'וב אחד. זהו מנוע המראה לא רע.

אסטון וילה
הבעיה הגדולה של הווילאנס היא הפוכה לזו של השדים האדומים. העונה יוצאת הדופן של אסטון וילה פשוט קשה מאוד לשחזור. היא אמנם בעטה בדלי במחזור הליגה האחרון, הפסידה ל...מנצ'סטר יונייטד והחמיצה מקום בליגת האלופות, אבל המקום השישי שלה בליגה האנגלית ובעיקר המסע המופלא והנפלא שלה בליגת האלופות, היו משהו שבווילה פארק לא ממש העזו לחלום עליו לפני שנה.

אסטון וילה הגיעה אל רבע גמר הצ'מפיונס והודחה רק על ידי האלופה פ.ס.ז'. היא אף הספיקה לגבור עליה בבירמינגהאם 2:4, שער אחד לפני שהיא כופה הארכה. היא ניצחה את באיירן מינכן בבית ולייפציג בחוץ, כפתה 0:0 על יובה, ודהרה אל האופק הבהיר. 

אבל הישורת האחרונה הייתה מתסכלת, ויכול להיות שהיא ניצבת כרגע בפני שוקת שבורה משום שהקופה המדולדלת שלה לא אפשרה לה לרענן את השורות כמו שיונאי אמרי היה רוצה. חלוץ חוף השנהב איוון גסאן הוא המצטרף הממשי היחיד לווילה פארק (25 מיליון), וכמו במקרה של דוניאל מאלן אשתקד – התחושה היא שזו השקעה המיועדת לרדת לטימיון.

ניוקאסל יונייטד
מי היה מאמין שכך ייראה הקיץ של המגפייז. רק לפני שלושה חודשים הם נתנו גז אחרון והבטיחו מקום חמישי המוביל לליגת האלופות. רק לפני חצי שנה הם יצאו מוומבלי עם תואר ראשון אחרי 70 שנות בצורת. הכל היה מוכן להתייצבות על אדני הזינוק במגמה לנצל מומנטום נדיר לכיבוש פסגות חדשות.

ואז בא אלכסנדר איסאק. אלכסנדר הקטן. אלכסנדר מוקדון – אבל רק כי הוא מוקד הבעיות המטיל צל כבד על העונה שבפתח. איש לא סיפר לנו עדיין מדוע החלוץ השבדי שהבקיע 23 שערי ליגה במדי ניוקאסל, והיה ברשימת ששת המועמדים לכדורגלן העונה, בחר להפנות גב לסט. ג'יימס פארק. שכר? לא ריאלי. הרי בסעיף הזה ניתן לטפל. מועדון? בעונה של צ'מפיונס ליג למגפייז יש לליברפול להציע רק הילה וזוהר. בשביל זה שוברים נאמנות, הערצה והרמוניה? כנראה.

מה שבטוח הוא שניוקאסל תצטרך לחנוך את העונה תוך כדי ליקוק פצעים. גם אם ברגע האחרון איסק יישאר. היא תוכל לקוות ששבדי בינלאומי אחר, אנטוני אלאנגה, שבא מנוטינגהאם פורסט, וג'ייקוב ראמזי (אסטון וילה), יהפכו לסוג של הנכס הבא. או שהממון שיגיע ממכירת איסק ישאיר עדיין פתח לחיזור אחרי חלוץ מרכזי ראוי. סימני השאלה רבים, אבל ניוקאסל הוכיחה יכולות הסתגלות. הישגיה בעונה שעברה הגיעו ללא מנכ"ל ומנהל ספורטיבי שעזבו בגלל סיבות בריאות ומיצוי ולא הוחלפו. אם גם העונה שבפתח, על הערב הרב של חזיתותיה, תניב הצלחה, המגפייז יוכלו לטעון לתואר ההודיני של הליגה.

טוטנהאם הוטספר
איך זה שקבוצה שמפסידה בליגה 22 פעמים ומסיימת במקום ה-17, זוכה בליגה האירופית? ואיך בדיוק היא מתקרבת  מרחק 3 דקות מהנפת הסופרקאפ האירופי ומפסידה אותו לפאריס סן ז'רמן רק בדו קרב פנדלים? 

ובכן, מסתבר שטוטנהאם היא קבוצה מבלבלת. ומבולבלת. מי שסבר שהבעיה החמורה שלה היא במחץ - תודה רבה יונג מין סון וחבל שלא מצאנו לך בינתיים תחליף -  ראה באמת כיצד את שעריה נגד אלופת אירופה מבקיעים הבלמים (כריסטיאן רומרו ומיקי פאן דה פן – זו ההגייה הנכונה), אבל צפה באותם מגינים כושלים בשמירה על יתרון 0-2 בדקה ה-85.

לכאורה, הכרבולת אדומה וזקופה כי התרנגולים עולצים על מי שאמור להיות שובר הדיכאון שלהם: המנג'ר הדני תומאס פרנק שחצה את העיר מברנטפורד. אבל FRANKLY, פרנק הוא רק המאמן. מספיק אולי לשיפור – נגיד מקום 12 – אבל לא לשינוי המיוחל. 

הסגל שאיתו פרנק פותח את העונה מרוט נוצות בגלל פציעות לכדורגלני מפתח יצירתיים כמו ג'יימס מדיסון, דייאן קולוסבסקי ולא באותה נשימה אך בהחלט מסוגל להשתלב ולהועיל - מנור סולומון -  והתחמשות דלה מדי (מוחמד קודוס הגנאי שבווסטהאם היו לו יותר ימי בסל מעסל, 5 שערים ו-3 בישולים). היא משוועת להצטרפות של לפחות אחד מהמועמדים כרגע,  סאביניו הברזילאי (סיטי)  וקובו היפני (סוסיאדד).  אחרת זו שוב תהיה גירסה של "שיר השכונה" או "ככה סתם" במקום "הכל זהב".

It’s been a journey.

The ULTIMATE Heung-Min Son compilation! 🎬 pic.twitter.com/Xt0JdAZoVE

— Tottenham Hotspur (@SpursOfficial) August 6, 2025

אברטון
 נא להתרגל לאיצטדיון החדש והמודרני בליגה – איצטדיון היל דיקינסון, עם 53 אלף מושבים ועל שם הספונסר, חברת פרקליטים מליברפול. הוא נבנה על מזח הנמל במרסיסייד ומחליף את גודיסון פארק אחרי 133 שנים. גם ההנהלה של הטופיס, פרידקין גרופ האמריקנית, חדשה ויומרנית.
 אבל האם האיצטדיון והבוסים יוכלו לבוא במקום סגל ללא עירוי דם חדש? ואולי ההזדמנות החדשה שמעניקה אברטון לכדורגלן האנגלי היקר בכל הזמנים, ג'ק גריליש, לשקם את הקריירה הדועכת שלו, תהיה אבן פינה לעונה של מקום לא רע באמצע? יותר מזה נראה בלתי סביר. 

3. היומרניות 

נוטינגהאם פורסט
מדובר ללא ספק בהפתעת העונה הקודמת. העובדה שהמקום בו סיימה לבסוף, 7, היווה אכזבה מרה לאוהדיה, מצביעה על מצבה. פורסט דורגה ונראתה חומר ליגת אלופות ברוב המחזורים, רק כדי להתייבש בישורת האחרונה. אבל לפחות היא הבטיחה מקום בליגה האירופית. השאלה היא אם קמפיין אירופי לא יפגע במאמציה בליגה. זו אפשרות ריאלית. 

ההישג הגדול של נונו אספריטו סנטו והנהלתו הקיץ היה השארתו של מורגן גיבס ווייט בסיטי גראונד אחרי שלכאורה הוא כבר נחטף על ידי טוטנהאם. אבל עוד בורג חשוב מאוד – אנטוני אלנגה – עזב לניוקאסל, וב-55 מיליון הפאונד ששלשלה פורסט ממכירתו, היא לא השתמשה כלל בינתיים. התחושה היא שהמציאות העונה תהפוך ממושכת לנושכת.

ברייטון אנד הוב אלביון
אם לשפוט לפי ההתנהלות הפיננסית, ברייטון היא אייאקס של הכדורגל האנגלי. גידול (או רכישה), טיפוח, פיתוח – גזירת קופון. ואכן, גם הקיץ כמו כמעט בכל עונה, לפעמים אפילו באמצע העונה -  שוב ממלא כוכב עוזב את הקופה של השחפים. ז'ואאו פדרו (צ'לסי) הכניס 60 מיליון פאונד, והשאלה היא איך משתמשים בהון הזה. הבעלים טוני בלום, שכבר השקיע כמעט חצי מיליארד ליש"ט במועדון, מאמין שהעונה הוא יתחיל לטפח כישרון עתיר ואדיר חדש – חרלמפוס קוסטולאס בן ה-18 מאולימפיאקוס. רשמנו לפנינו. 

קריסטל פאלאס
תוך שלושה חודשים לא רק שהנשרים פשטו עם שחר, אלא עשו זאת פעמיים עם שני תארים ראשונים בהיסטוריה – גביע אנגלי ומגן הקהילה. ואת זה הם עשו נגד אלופות אנגליה בשמונה השנים האחרונות, סיטי וליברפול, ואחרי שסיימו את העונה במקום ה-12.

השאלה היא אם קרש הקפיצה הפנטסטי הזה מבטיח לפאלאס עונה טובה יותר בטבלה. לא בטוח. היא ספגה מכה מוראלית עם הורדתה לקונפרנס ליג (במקום הליגה האירופית),  היא כמעט ולא התחזקה (שוער ומגן), ואף עלולה לאבד את עמוד התווך שלה, הבלם מרק גוהי,  שחרף חשיבותו מעדיפה פאלאס למכור אותו לפני שחוזהו מסתיים. אשתקד היא רשמה ניצחון בכורה במחזור 10. זה לא יקרה הפעם, אבל היא תשמח לסיים במקום 10. 

פולהאם
המנג'ר מרקו סילבה בעונתו החמישית הוא הנכס הגדול ביותר בקרייבן קוטג'. אבל המקום ה-11 אשתקד עומד בסכנה מוחשית כי סילבה לא קיבל מזומנים לשדרג את הקוטג'רס. לפחות ריאן ססניון המעולה שב, ואנטוני רובינסון נשאר (בינתיים?). לא בטוח שזה ימנע נסיגה.

בורנמות
איך מסתדרים בעורף בלי מילוש קרקש (ליברפול), דין הויסן (ריאל מדריד) ואיליה זבארני (פ.ס.ז')? איך יוצאים לעונה חדשה חסרי הגנה? קודם כל מביאים את המגן השמאלי הצרפתי הנפלא אדריין טרופה מרן. אבל זה מעט מדי.על הנייר הדובדבנים נראים כמי שטעמם יכול להפוך תפל. מקום 9 אשתקד היה מעולה, אבל משהו בחיוניות של איצטדיון VITALITY ייפגע ללא ספק העונה.

ברנטפורד
כאשר שני המרכיבים החשובים ביותר בהצלחה שלך נעלמים באותו קיץ – אתה בצרות צרורות. המנג'ר תומאס פרנק (טוטנהאם) והחלוץ בריאן אמבואמו (מנצ'סטר יונייטד) מותירים אחריהם חור שחור שעלול להוביל לבור שחור. המנג'ר הכי טרי והכי אלמוני בליגה, קית אנדרוז, עומד בפני המשימה הכי קשה של העונה.

ווסטהאם
במשאל עיתונאים ואוהדים באנגליה הקיץ, זכה גראהם פוטר, מנג'ר ווסטהאם, בכבוד המפוקפק של מקום ראשון (יחד עם קית אנדרוז מברנטפורד) ברשימת המועמדים לפיטורין. הסיבה היא שווסטהאם נראית כמו קבוצה הקופאת על שמריה. מקום 14 בלבד בעונה שעברה, ומעט מאוד ריענון אופטימי בפגרה.

גם העונה היא תהיה תלויה יותר מכל במיסטר ווסטהאם, ג'ארוד בואן, אבל הסביבה התומכת שלו הולכת ונשחקת. העורף אולי חוזק, אבל העזיבה של מוחמד קודוס יוצרת חור גדול בחלק הקדמי, והפטישים ממלאים אותו בינתיים בצעירים חסרי ניסיון ורקורד ובקאלום ווילסון בן ה-33 מניוקאסל שעתידו מאחוריו. הפרחת בועות של אופטימיות בלונדון סטדיום עלולה להיות יומרנית.

וולבס
רק 3 היורדות ספגו אשתקד יותר שערים מוולברהמפטון וונדררס. לא פלא שהיא סיימה במקום ה-16. גם זה היה הישג למנג'ר הפורטוגלי ויטור פריירה, שהחליף באמצע העונה את גארי אוניל. אבל הקיץ הנוכחי מבשר רעות לזאבים. הם איבדו למעשה את שלושת הברגים המשמעותיים ביותר בקמפיין ההישרדות: שני מגיני הכנף ריאן אייט נורי (מנצ'סטר סיטי) ונלסון סמדו (פנרבחצ'ה), והחלוץ התוסס מתיאו קוניה (מנצ'סטר יונייטד). 

מחצית מ-100 מיליון הפאונד שנכנסו לקופת מוליניו עדיין מעלה שם ריבית ועובש. במחצית השנייה נרכשו כדורגלנים עם סימני שאלה רציניים לגבי התאמה לליגה הקשוחה בתבל. ככה לא בונים שיפור.

4. הפנים החדשות

לידס יונייטד 
לוקאס פרי (צרפת), שוער ליון,  גבריאל גודמונדסון (שבדיה), מגן/קשר כנף ליל, ז'אקה ביז'ול (סלובניה), בלם אודינזה, אנטון שטאח (גרמניה), קשר אחורי הופנהיים, ובמיוחד שון לונגסטאף, הקשר האנגלי המעולה של ניוקאסל – הם רכישות מצויינות ומבטיחות לקבוצה שמטרתה לשרוד. הקוץ שבאליה הוא המחץ. מה יהיה עם ההתקפה.

ז'ואל פירו ההולנדי היה אמנם מלך שערי הצ'מפיונשיפ (19), אבל חציית הרוביקון לפרמיירליג מלאת מהמורות. גם לוקאס אנמצ'ה שהובא מוולפסבורג לא נראה פיתרון הולם, פיישאו הבריז בדקה ה-90, ניונטו נדלק וכבה כמו מגדלור, והמנג'ר הגרמני דניאל פארקה מודה שקצה העיפרון שלו עדיין זקוק לחידוד. על רקע זה מהווה כרגע ההתנערות ממנור סולומון תעלומה. 

סנדרלנד
SUNDERLAND TILL I DIE על שתי עונותיה, הייתה סדרה שמבחינה טלוויזיונית ותרבותית שווה ליגת אלופות. אבל סנדרלנד של 25/26 חזרה לליגה העילית אחרי תלאות מטורפות של ירידת שתי ליגות ברציפות, ארבע עונות בליגה השלישית, ושתי העפלות ליגה ממקום 4 (הקיץ) ו-5 בפלייאוף. אז כמובן שהחלום עתה הוא לא לזוז. להישאר נטוע. על פניה זו משימה בלתי אפשרית. 

אמנם החתולים השחורים התחזקו ב-3 שחקנים עם ניסיון פרמיירליג - גרניט שאקה (לשעבר ארסנל), סימון אדינגרה (ברייטון) ומרק גויו (צ'לסי), אבל סביר להניח שעתיד שלהם ייקבע על ידי מבחן ההשתלבות של המוכשרים אך נעדרי הניסיון: צ'מסדין טלבי (ברוז'), אנצו לה פה (רומא) ובעיקר הצעיר (21) המחונן חביב דיארה לו היתה עונה נפלאה בשטרסבורג.  בראש הנבחנים, מכל מקום, ניצב המנג'ר הרוקי רג'יס לה בריס. הוא בוודאי נוטל את ההשראה שלו מארנה סלוט.

ברנלי
עלתה פעמיים ירדה פעמיים תוך ארבע העונות החולפות. הפינג פונג אמור להימשך ולו בגלל העזיבה של גולת הכותרת אשתקד – ג'יימס טראפורד, השוער עם הרקורד הטוב ביותר בתולדות הליגות המקצועניות באנגליה (16 ספיגות). המנג'ר סקוט פארקר מציג בבכורה שלו את הסגל האלמוני ביותר בליגה. הישרדות תהיה סנסציה.

התחזית המסורתית המלאה עוברת הקיץ שינוי:  דירוג 25/26 שלפניכם הוא שיקלול של ההצבעות של כל חברי פודקאסט "שלושת האריות" של ערוץ הספורט:  רועי ויינברג, רז זהבי, יובל סרי, איתי גרנק ועבדכם הנאמן.