תגיות: הפועל גלבוע/גליל, ליגת ווינר
אין הרבה דברים שאפשר לקחת מהתקופה בה שיחקנו כדורסל תחת מלחמה, אבל אם בכל זאת אתם מתעקשים - אז כנראה שעליית מעמדו של השחקן הישראלי, היא נקודת האור. ים מדר חזר בענק, בלאט וסורקין הפכו לשחקני מפתח ביורוליג ואפילו זוסמן התעורר מהנמנמת. אבל האמת, מהם ציפינו. מגור לביא לעומת זאת, ממש לא.
בגיל 24, הפורוורד הדי אלמוני של גלבוע/גליל נמצא בדרך הבטוחה לתואר השחקן המשתפר של העונה. הוא העלה את כמות הנקודות שלו בשנה האחרונה ב-118% (מ-7.2 נקודות בהפועל חיפה ל-15.7 נקודות בגלבוע/גליל), את הריבאונדים ב-78% (מ-4.2 בהפועל חיפה ל-7.5 בגלבוע/גליל), את המדד ב-138% (מ-8.3 בהפועל חיפה ל-19.8 בגלבוע/גליל), ואת האחוזים מהשלוש ב-18% (מ-36% בהפועל חיפה ל-54% בגלבוע/גליל) - מה שמציב אותו, לפחות בינתיים, כישראלי עם המספרים הכי טובים בליגה העונה.
בעצם, לא רק העונה. מבין הישראלים עם ממוצע הנקודות הגבוה ביותר בכל עונה בעשור אחרון, רק ארבעה קלעו יותר מגור לביא, שמחזיק במספרים גבוהים יותר גם מכל השחקנים המשתפרים שנבחרו ב-18 השנים האחרונות.
יש דבר אחד שמונע מגור לביא להפוך לאריה, ומשאיר אותו על הקו הדק שבין דיון השחקן המשתפר לדיון הישראלי של העונה. המספרים שלו - שטובים יותר מהמספרים שהיו לרומן סורקין, תומר גינת וליאור אליהו בגילו - עדיין לא מספיקים כדי להבטיח לגלבוע מקום בשמינייה הראשונה. וכדי להתקדם לשם, גור לביא יצטרך לעשות משהו שהוא לא רגיל לעשות - לחצות את רף 20 הנקודות גם נגד קבוצות פלייאוף, ולא רק מול יריבות לתחתית (80% מהקבוצות מולן קלע 20 נקודות ויותר הן קבוצות שכרגע מחוץ לפלייאוף).
גם עונה ללא פלייאוף לא תמנע מגור לביא להיות אחד המוצרים החמים שיהיו על המדף בקיץ - ואולי ואולי, גם לעשות את הדרך שעשה האיש שהוא קרוי על שמו מהצפון הרחוק לעיר הגדולה.