תגיות: ליגת ווינר, מכבי תל אביב
טי ג'יי ליף, שחתם היום (ראשון) באופן רשמי לשלוש עונות במכבי תל אביב, הוא אניגמה. מצד אחד, כולנו מכירים אותו כבר עשור. ב-2015 ליף, בנו של בראד ליף, הוביל את נבחרת הנוער מדרג ב' חזרה לדרג א' כשהיה השחקן הטוב ביותר בטורניר הנוער במדי הנבחרת.
טיי ג'ייקוב ליף נולד בתל אביב, בעונה האחרונה של אביו כשחקן פעיל במדי התל אביביים. הוא עבר בגיל שנתיים וחצי לסן דייגו, אבל כיכב בנוער במה שסייע לו להגיע ל-UCLA.
את המשך הקריירה, כנראה, אתם מכירים. שנה כיפית במיוחד לצד לונזו בול הצעיר במכללות, בחירה בסיבוב הראשון, שנים לא זוהרות באינדיאנה ומעבר לסין, שם הוא מעט נעלם מהתודעה. כעת הוא עשוי לשחק לראשונה בקריירה ביורוליג.
לפני שנכנסים פנימה לתוך העונות של ליף בסין, צריך לדבר על הליגה הסינית, ליגה שברמה מסוימת חוותה שינוי סטיגמה מצד הכדורסל הישראלי בזכות אחד אנטוניו בלייקני, השחקן החשוב ביותר של הפועל ת"א.
בלייקני שיחק בשנה שעברה לצידו של ליף בנאנינג מונקי קינגס, קלע 30.5 נקודות למשחק והגיע למקום ה-13. הוא היה סקורר בקבוצת אמצע טבלה. גם אם לקח לו זמן לנער את ההרגלים מהליגה הסינית, בפרט בכל מה שקשור לכך שמותר גם למסור, הוא הפך במאני טיים לאחד השחקנים החשובים ביותר של הפועל ת"א.
מצד שני, אלפא קאבה שיחק כדורסל מפלצתי באותה העונה בסין (16.2 נקודות, 13.1 ריבאונדים למשחק), אבל לא באמת הצליח להטביע חותם במכבי ת"א. יש שחקנים אחרים שהלכו לליגה הסינית ונשארו בכדורסל המקומי שם, זה שהופך את הקריירה שלהם ל-MyCareer, מצב השחקן ב-NBA 2K שבו כל אחד יכול להפוך ל-MVP או להרגיש, לכמה דקות, כאילו הוא לברון ג'יימס. גם בתוך ההקדמה הזאת, ליף היה מהשחקנים הכי טובים בליגה הסינית השנה.
TJ Leaf curls to the basket for the and-1! #Pacers #NBARooks pic.twitter.com/vbM3Ex2AAJ— NBA (@NBA) January 20, 2018
TJ Leaf curls to the basket for the and-1! #Pacers #NBARooks pic.twitter.com/vbM3Ex2AAJ
ברגע שליף בוחר לחזור ליורוליג, הוא בוחר לעלות רמה. הקבוצות שלו מעולם לא עברו את המקום השישי בעונה סדירה שמונה 20 קבוצות, כשהשנה הוא היה הכוכב הגדול של קבוצתו, אבל סיים במאזן של 23:23 ובמקום ה-12.
לכן, לפני שצוללים לתוך המשחק של ליף עצמו, צריך לדבר על המעבר מהליגה הסינית ליורוליג. ההצלחה של אנתוניו בלייקני, אמנם ביורוקאפ, כנראה מעידה שהמעבר פחות חד ממה שחשבנו, אבל שהוא לוקח זמן. אם ליף יגיע בשלב מוקדם של הפגרה ובשל להחלטה הזאת, אפשר להיות אופטימיים לקראת ההמשך.
ליף קלע בעונה האחרונה 21.9 נקודות עם 12 ריבאונדים ו-3.9 אסיסטים למשחק, כשהוא עושה את זה ב-60% מהשדה ו-39% מהשלוש לצד 1.5 חטיפות ו-1.5 חסימות במשחק. הוא השחקן היחיד שהגיע למספרים האלה השנה בליגה המקומית, ובהתאם נבחר גם לחמישיית הזרים של הליגה הסינית. ליף נבחר גם לאולסטאר ולשחקן החודש של מרץ, בשני המקרים לראשונה בקריירה. הוא מגיע אחרי השנה הטובה ביותר שלו.
הדבר הבולט ביותר אצל ליף, כפי שאתם תראו ממש עוד מעט, הוא הגיוון ההתקפי. ליף 2.08 מ' עם שליטה טובה בכדור שהצטיין השנה בהתקפות המעבר. QQ הסיני טען ש"הוא יודע לקחת את הריבאונד ולרוץ קדימה, כשהוא יכול גם לסיים בסל או להוציא מסירה מדויקת במהירות". המספרים, אם תלכו אליהם, יגידו לכם שמדובר ב-12.6% ממהלכיו ושהוא קולע ב-1.26 בכל זריקה במעבר, נתון טוב.
אתם יכולים לראות כאן למשל את הקלילות בה הוא נכנס לצבע עם הכדור, בסטייל של דני אבדיה. הוא יכול להעלות את הקצב ולמשוך אליו מגנים, ותיאורטית גם להעביר את הכדור מעבר לקו החצי ולהתחיל פעולות בהתקפה של מכבי ת"א. זה היה הנשק המרכזי של קבוצתו בסין, לפחות לפי התקשורת המקומית.
למרות זאת, זה רק צד אחד של ליף. הוא לא שחקן שיוביל את הכדור בעצמו במשחק העומד וגם לא צריך לעשות כן, והוא יכול לשחק בלעדיו. ראינו את זה ב-UCLA של לונזו בול. בגובה 2.08 מ' ועם מהירות מרשימה באופן יחסי, הוא מספיק טוב כדי לחתוך לסל או לקלוע ממסירה.הוא ממעט לזרוק מהפינות, אבל לא מפחד מהזריקות האלה וסביר שמכבי ת"א תצטרך ממנו יותר מהן.
גם הפעם, איך לא, נדגים. תראו איפה ליף מקבל את הכדור בכל אחד מהמהלכים האלה. הוא יכול לזרוק משם, אבל הוא בחר להכנס לסל ולזרוק פלואטר מבפנים. הדילמה הזאת מציבה את המגנים שלו בסיטואציה בה הם צריכים לבחור את איך הם רוצים שהוא יעניש אותם, וזה מסתיים בסל.
ההתאמה של ליף לצד הסגל הקיים של מכבי ת"א, סגל התקפי לא רע, תתבסס בעיקר על היכולת הזאת לשחק בלי הכדור או לעמוד בפינה ולחכות לאזורים מהם הוא יכול להעניש את ההתקפה, או לקחת את הכדור פנימה ולהוציא אותו החוצה בניסיון לעקם את ההגנה.
אך התרומה של ליף עשויה להגיע במימד אחר לגמרי. לפני הכל, כפי שציינתי בתחילת הכתבה, הוא ישראלי. הוא יכול להירשם לכל משחק בליגת העל מבלי להשפיע על רוטציית הזרים, וזה יכול להעניק להם יותר מנוחה ממה שראינו בעונה הקודמת. אם הוא יצליח להוריד כמה משחקים לזרים המובילים של מכבי בעונה הבאה, זה כבר שדרוג משמעותי שיביא את הקבוצה רעננה יותר לפלייאוף, בטח עם יורוליג רחב יותר.
השינוי המשמעותי יגיע דווקא ביורוליג. היו המון בעיות למכבי ת"א של 2024/25, החל מאירוח המשחקים מחוץ לישראל ועד לבעיות כלכליות, ניהוליות וגם מקצועיות, אבל הגדולה מכולן כנראה הייתה איבוד יתרונות. בחצי הראשון של העונה זה הרגיש כאילו מכבי ת"א מגיעה ליתרון של 12-14 נקודות, רק בשביל שהיריבה תעלה הילוך והשחקנים שלה יפלו מהרגליים. החמישיות השניות של הצהובים לא היו יכולות להחזיק ביורוליג, מה שהכריח את תמיר בלאט וליוואי רנדולף לשחק 30 דקות בערב.
כאן בדיוק נכנס ליף. הוא היה האופציה הראשונה בסין, ואם הוא יוכל להיות האופציה הראשונה ל-8-10 דקות ביורוליג אז זה יוריד הרבה מאוד מהכוכבים של הקבוצה ויאפשר לו לשחק בדרך בה הוא שיחק במזרח הרחוק. אחרי העונה הטובה בקריירה, 2024/25, הוא ינסה להביא את סט הכישורים הזה ליורוליג. גם אם הוא לא יוביל ברמה של הליגה הסינית, זה יכול להיות הגרוש ללירה שהיה חסר ביותר מדי משחקים לצהובים של קטש.