ג'רום דייסון: "למכבי ת"א יש חלק גדול בכך שירושלים לא ביורוליג"

גיבור האליפות הקודמת בראיון לערוץ הספורט. המופע בגמר ("לא יכולתי להחטיא"), משבר האמון ב-17/18 ("היתה בגידה קטנה"), המטען מול הצהובים ("לא הייתי מוכן לשחק שם. אצלי הגבול עובר כשיש חוסר כבוד"), קטש ("קשר לא יציב") והגעגוע ("רציתי לפרוש בי-ם, אשמח לאמן שם")

סער שהם
סער שהם   09.06.25 - 17:36
Getting your Trinity Audio player ready...

כשג'רום דייסון הגיע להפועל ירושלים, הקבוצה שהייתה אז בבעלות אורי אלון חלמה להגיע לגבהים חדשים. תקציבים שלא נראו לפני כן בבירה פוזרו ביד רחבה, סימונה פיאנג'יאני תפס את המקום על הקווים ולצד הסקורר האדיר הצטרפו שחקנים בפרופיל גבוה - מאמארה סטודמאייר, דרך קרטיס ג'רלס ועד לטרנס קינזי. החבורה המרגשת של עונת 2016/2017 עוד חקוקה כאחד הזכרונות המתוקים בתולדות הקבוצה, שכן את אותה עונה סיימה ירושלים עם תואר אליפות גדול במיוחד במה שהעניק תקווה שאכן מדובר בפתחו של עידן חדש.

אלא ששמונה שנים חלפו, ומאז הירושלמים טרם חזרו למעמד גמר הפלייאוף - בצורת שתסתיים הערב (שני, 20:50, ישיר ב-5SPORT) עם פתיחת סדרת הגמר נגד מכבי תל אביב. "זה פשוט מטורף שאתה מספר לי את זה", התפלא דייסון בראיון לערוץ הספורט, "מאז הקבוצה שלנו ירושלים לא הגיעה לגמר? אני לא מצליח להאמין לזה באמת".

אתה עוד עוקב אחרי הקבוצה?
"אני עוקב קצת, אני רואה כל מיני דברים ברשתות החברתיות ואנשים עוד מתייגים אותי על כל מיני פוסטים. אני כיום מאמן בקבוצת תיכון וגם מאמן אישי של ילדים מהיסודי ועד לתיכון. גם הבן שלי כבר נמצא בתיכון, זה אחד הדברים הגדולים בשבילי ואני עוזר לו כמה שאני יכול, אז אני לא ברשתות החברתיות כמו פעם אבל כשמשהו שקשור לזה קופץ בפייסבוק אני תמיד שמח לראות את זה. בכל מקרה אני רוצה לצפות בסדרה, תודה שאמרת לי על זה, אני בהחלט אצפה בזה".

תחזיר אותי להחלטה שלך להגיע לירושלים בקיץ 2016
"ברגע שקיבלתי הזדמנות להגיע להפועל ירושלים, זה משך אותי. הם שיחקו ביורוקאפ וראיתי איזה בחורים הם מביאים, זאת הייתה החלטה מאוד קלה בשבילי. אחרי זה, עשינו דברים שלא ישכחו לעולם".

היו אז הרבה דיבורים על כך שהמטרה המוצהרת זה יורוליג, זה גם מה שאמר לך אורי אלון בזמנו?
"כן, היו הרבה מאוד שיחות על הנושא של היורוליג ועל לקחת את ירושלים ליורוליג, אבל למכבי יש כל כך הרבה שליטה בפנים והם לא רצו לתת לקבוצה ישראלית נוספת להכנס. אני לא חושב שיש בישראל אוהדים טובים יותר משלנו. זה אחד הדברים שאני זוכר עד היום. איך במשחק האחרון הם הדליקו את האורות האלה ביציעים, ואת האנרגיות שהם נתנו לנו. הכל היה קשור בזה, היינו צריכים להסתכל ליעד כדי להגיע ליעד ובעיניי עשינו עבודה מאוד טובה בעונה הראשונה. זו הייתה עונה גדולה כדי לנסות לקבל סיכוי להכנס ליורוליג".

אז אתה חושב שלמכבי היה חלק בכך שלא נכנסתם ליורוליג בסוף?
"אני בהחלט חושב כך, אני חושב שלמכבי יש חלק גדול בעובדה שנותרנו בחוץ. זה היה מאפשר לנו להשיג את השחקנים המשמעותיים שהם רצו להביא. כשחקן אתה תמיד רוצה להגיע לטופ, והיורוליג זה הטופ. זה משהו שמכבי לא הייתה אוהבת, שירושלים תהיה במצב הזה וששחקנים ירצו להגיע לשחק בירושלים יותר מאשר במכבי. הם לא רצו את זה, והיה לדבר הזה הרבה השפעה, הם ניסו לשמור אותנו בחוץ".

"למכבי ת"א יש חלק גדול בכך שירושלים לא ביורוליג" (אלן שיבר)
"למכבי ת"א יש חלק גדול בכך שירושלים לא ביורוליג" (אלן שיבר)

זה תמיד היה נראה כאילו לך יש עניין אישי גדול יותר עם מכבי מאשר רוב השחקנים, תקן אותי אם אני טועה
"אני פשוט לא אוהב כשאומרים ששחקן שווה יותר בגלל שהוא משחק בקבוצה מסוימת. אנחנו היינו טובים ומוכשרים בדיוק כמוהם, וזה משהו שכולנו רצינו להוכיח באותה תקופה. זה היה מאוד משמעותי בשבילי כי אני התחלתי את המסע שלי מעבר לים בישראל, עם חולון. אני כבר אז נאבקתי במכבי תל אביב. פשוט לא אהבתי את האנרגיה שלהם לכיוונינו, התאריך למשחק נגד מכבי תמיד היה מסומן לי בלוח השנה. זה לא שרציתי להוכיח משהו, אבל רציתי להראות להם שירושלים תסיים גבוה יותר".

היית מוכן לשחק בשביל מכבי?
"אני לא הייתי מוכן לעשות את זה. מבחינתי, זה קשה לא לקבל כבוד ממישהו ואז להגיע לשחק בשבילו ולעשות כאילו הכל בסדר. זה ברמות שונות, אני מבין אוהדים אבל כשזה מגיע לסביבה חסרת כבוד, שם עובר הגבול שלי. אני מבין את האנרגיה ואת ההיסטוריה מאחורי הכל אבל בסוף מדובר בכדורסל. אני הייתי במצבים בהם מועדונים ואוהדים לא מקבלים כבוד בכל הקשור למה שנאמר כלפיהם. אז מבחינתי זה אישי. יש שחקנים שיכולים ללכת למכבי, אבל מבחינתי זה לא מתאים. כשאני הולך להילחם בשביל מישהו, אז אני הולך להילחם בשביל מישהו. בירושלים הרגשתי שהגנו עליי וזה היה מדהים, נתנו לי אהבה. לשכוח את כל מה שהיה לנו ביחד בשנתיים האלה זה היה כמו לתת סטירה בפרצוף".

בוא נחזור רגע לגמר נגד מכבי חיפה. קלעת 30 נקודות, כולל כמה דקות עם שלשות מטורפות שבפועל גמרו את הסיפור. מה הלך שם?
"מבחינתי, כשהאורות הכי נוצצים אז אני מרגיש טוב יותר. הבמה הייתה במה גדולה, ויצאתי לעשות את מה שאני עושה. כשאני מתחמם, אני נכנס למוד שאני מרגיש שאני לא יכול להחטיא וכשזה קורה, קשה מאוד לעצור אותי. זה היה לא ייאמן לראות את האוהדים ואת האנרגיה שהם נתנו לנו. אני זוכר עד היום איך אני קופץ ורוקד כשהאוהדים שלנו משתגעים, אני יודע עד כמה ההרגשה טובה בשבילם. זה לא רק כדורסל, אתה משחק בשביל משהו גדול יותר. זה אומר כל כך הרבה בשבילם וזה ההבדל בין הכדורסל כאן לכדורסל בארה"ב, זה אומר כל כך הרבה עבור האוהדים וזה מה שנותן לי את האהבה למשחק. הצלחתי ככה להתחבר עם חברים שישארו חברים שלי לנצח. אני תמיד יכול לחזור ולהרגיש בבית".

מה אתה זוכר מהחגיגות אחר כך?
"בחגיגות האליפות אני פשוט זוכר איך האוהדים עקבו אחרי האוטובוס שלנו ועצרו אותנו על כביש מהיר. הם חגגו על הכביש, אתה לא רואה דבר כזה בארה"ב, חגגנו על הכביש המהיר. זה היה משהו בלתי ייאמן ואני שמח שחוויתי את זה עם המשפחה שלי שהייתה שם. הבת שלי נולדה בירושלים, אז זה אומר בשבילי כל כך הרבה יותר מאשר רק כדורסל".

זו הייתה עונה מטורפת, איך אתה מסביר את הכישלון בעונה שלאחר מכן?
"בקיץ איבדנו את המאמן שלנו (סימונה פיאנג'יאני, פוטיס קציקאריס החליפו), הוא היה מי שאפשר ונתן לנו להיות האנשים שאנחנו. זה היה כאוס. היינו במדרון תלול וניסינו להשיג אחיזה שוב. אחרי ששחררו את קרטיס ג'רלס בתחילת העונה קרו כל כך הרבה דברים וזה היה כדור שלג. אני זוכר שישבתי עם ההנהלה ואמרו לי שם שאני, קרטיס וטרנס קינזי לא הולכים לשום מקום. אמרו שזה הבסיס של הקבוצה ושאי אפשר לגעת בנו, ששום דבר לא יקרה ושידאגו שנהיה שמחים. זה היה מבאס לראות את מי שאני הולך איתו למאבק נעלם בתוך כמה שבועות. זה חרא בגלל שהרגשנו שיש לנו את מה שצריך כדי לחזור לאן שהיינו וזה היה החלק הכי גרוע. מישהו בא ואמר לנו שלא יקרה כלום ואז פתאום הכל קורה".

עד היום עם חולצת האליפות
עד היום עם חולצת האליפות

זה שינה את המבט שלך על ירושלים כמועדון?
"זה שינה קצת את המבט שלי על המועדון, בשלב זה לא ידעתי מה יכול לקרות או מה יקרה. זה היה מצב מוזר פשוט בגלל שכשהמאמן הזה הגיע (קציקאריס) הוא ניסה להוכיח את הדומיננטיות שלו עלינו, אבל אחי בדיוק הגענו מעונה בה זכינו באליפות. הוא הגיע בגישה לא נכונה מבחינת הרבה אנשים. בנוגע לקרטיס אין הרבה מה להגיד ברגע שיום אחד אומרים לך שאי אפשר לגעת בך, ויום לאחר מכן אתה נעלם. מבחינתי זו הייתה בגידה קטנה, אני הייתי ממשיך עם הבחור שסחב אותי לשם בעונה הקודמת ולא עם הבחור שנכנס רק בקיץ ועדיין לא עשה שום דבר בשבילך".

בהמשך קציקאריס פוטר, ומודי מאור מונה לכמה חודשים עד שעודד קטש הגיע. אתה יודע שהוא המאמן של מכבי ת"א היום? איך היה הקשר בינכם?
"אה הוא מאמן מכבי? לא ידעתי את זה. הקשר עם קטש היה לא יציב גם כן. הוא מאמן שמאמין בפיק אנד רול אחרי פיק אנד רול אחרי פיק אנד רול. זה הרגיש שזה לא מתאים לי וגם לעוד חבר'ה, היינו מאוד אתלטים והיינו יכולים ליצור לעצמינו ולהגיע לטבעת. מבחינתי העונה הזו הייתה עונה שלמה של התנגחות בגלל שהמאמן הראשון שהיה לי בירושלים נתן לנו להיות מי שאנחנו בכל הקשור להתקפה, ולעשות את המהלכים שלנו. הרבה מהסקוררים שלנו פשוט ישבו בפינה ולא קיבלו כדור כשקטש הגיע. זו לא הייתה התאמה טובה מבחינתי וזה חלק מהסיבה שהדברים לא הסתדרו בכל הקשור לחזרה שלי בעונה לאחר מכן. הם רצו ללכת עם המאמן ולא עם השחקן. זה פשוט לא עבד בשבילי".

אתה יודע, אחרי האליפות חשבתי שאולי נראה אותך מסיים את הקריירה בירושלים
"אני הייתי מאוד רוצה לסיים את הקריירה בירושלים. אני זוכר את האהבה שהראו לי, ואני מחזיר את האהבה שנותנים לי. הייתי שמח לפרוש בירושלים אבל זה עסק, אתה יודע, הם אולי לא רצו לשלם לי את הכסף שהם היו צריכים לשלם לי, אז הם הביאו בחור אחר לו לא היו צריכים לשלם הרבה. זה העסק, הם החליטו את מי הם רוצים. אני הייתי רוצה לסיים את הקריירה שלי בירושלים, תמיד יהיה לירושלים מקום בלב. ציפיתי לחזור לשם וישבתי עם ההנהלה כדי לראות מה עושים, דיברנו הרבה, אבל זה פשוט לא הסתדר. היינו צריכים להפריד כוחות".

ובכל זאת, יש לך איזה מסר לאוהדים של הקבוצה?
"אם הם יביאו את האנרגיות שלהם, יהיה טוב. אני אשמח שהם יראו את האנרגיות שהם הראו לנו. הם פקטור כל כך חשוב במשחק הזה ואני בטוח שהאנרגיה שלהם תדחוף את הקבוצה אל מעבר לגבול שלה. כמו שאמרתי, אני לא הייתי באולם עם אווירה כמו שהם נותנים שם. מעולם לא חוויתי דבר דומה לזה".

ומה איתך, עוד נראה אותך מגיע לבקר בישראל?
"אני אשמח מאוד להגיע כאורח, ואולי אפילו כמאמן. אני אשמח מאוד אם יום אחד אקבל הזדמנות להצטרף לצוות האימון של ירושלים כמאמן. תמיד אשמח לחזור לירושלים".

"רציתי לפרוש בירושלים, אשמח לחזור כמאמן" (אלן שיבר)
"רציתי לפרוש בירושלים, אשמח לחזור כמאמן" (אלן שיבר)