תגיות: ליגת ווינר
אחרי עונה נהדרת ולאחר סל אחד בלתי נשכח נגד ולנסיה, מרכוס פוסטר עזב הקיץ את הפועל תל אביב בדרך לקבוצה החדשה שלו ביפן. בראיון כן ופתוח לערוץ הספורט, אחד השחקנים הכי נחמדים שהיו בליגה שלנו סיפר על התחלת הדרך הקשה, השיחה עם דדאס ששינתה הכל, השינוי שהביא איטודיס, האכזבה שלו מכך שלא קיבל חוזה חדש, ואפילו מביט כבר על סיום הקריירה.
פוסטר סיפר תחילה על שיר האוהדים שלו שהיה מהאהובים ביותר על הקהל של הפועל בעונה שעברה: "זאת הייתה הרגשה מגניבה לדעת שהם ישירו את זה, שזה יהיה השיר שישירו בוולים הכי חזק. זה משהו שלא הרגשתי מעולם והיה כיף שיש לי משהו כזה".
סל הניצחון נגד ולנסיה"זאת הייתה הרגשה מדהימה. רציתי את הכדור כי ידעתי שאני יכול לקלוע את הזריקה הזאת. המהלך היה מיועד לבלייקני, ובראש שלי חשבתי לעצמי שאי אפשר לדעת מה יהיה במהלך כזה של סוף משחק. כשברונו קיבל את הכדור פיניתי את עצמי, והגעתי לזריקה בטיימינג מושלם. עבדתי על הזריקה הזאת לפני המשחק, וזאת הרגשה טובה לעזור לקבוצה לנצח ובסופו של דבר זאת הזריקה שעזרה לנו לזכות ביורוקאפ. זה הסל הכי גדול שקלעתי בקריירה, בלי שום ספק. המשמעות שלו, המעמד, משהו שדיברנו עליו כל העונה. זה אחד הסלים הכי גדולים בתולדות הפועל תל אביב ואני שמח שאני חלק מזה".
תגובות שהוא זוכר אחרי הסל"כל מי שדיבר איתי אמר לי שזה סל בסגנון של קובי בראיינט ומייקל ג'ורדן, אבל עבורי הכי חשוב ששימחתי את הקהל. אנשים דיברו איתי על זה ברחוב כל הזמן".
הווינריות שלו"הייתי ילד שצופה כל הזמן בקובי בראיינט. אני לא יכול לשחק כמוהו, אבל תמיד חשוב לי להופיע ברגעי ההכרעה. אני נשאר רגוע, זה משהו שאני תמיד רוצה לעשות. תמיד רציתי לקלוע זריקות גדולות לאורך הקריירה".
ההתאקלמות בהפועל"זה היה מסע משוגע. הגעתי כשאני קצת לא בכושר, אבל ניסיתי להשתלב בקבוצה. בתחילת העונה ידעתי שאני לא משחק טוב, אתה שומע את הדיבורים סביבך, אנשים בדקו עם הסוכן שלי מה המצב שלי. חשבתי בשלב מסוים שלא אסיים את העונה בהפועל. אני רציתי לעזוב בשלב מסוים, הם חיפשו לי מחליפים, ואני לקחתי את הגורל שלי בידיים שלי. הדבר הכי גדול עבורי היה כשחצי מהקבוצה הייתה בסופיה וחצי בתל אביב, ואני והמאמן דדאס דיברנו ואמרתי לו שאני לא חושב שאני משתלב בקבוצה ואמרתי לו שאני יודע שאתם מחפשים שחקן אחר ואני רוצה לעשות את הדבר הכי נכון לקריירה שלי. הוא אמר לי להמשיך לשחק את המשחק שלי והוא יעזור לי, ואני מכבד אותו על זה ועל התרומה שלו לקריירה שלי".
איך ההגעה של איטודיס שינתה את הקבוצה? "זה זעזע את כל חדר ההלבשה. הגיע מאמן מסוג אחר, אימונים אחרים, הוא שינה את התרבות של המועדון. הכניס משמעת. ברגע שהוא הגיע זה עזר לכל אחד למצוא את התפקיד שלו, השתפרנו בהגנה ופתחנו ברצף ניצחונות".
האם עשו הכל כדי שהוא יישאר בעונה הבאה? "בכנות, לא. היו להם הזדמנויות להשאיר אותי, שוחחנו על זה לאורך הפלייאוף. הם רצו שאני ובלייקני נחתום על חוזה חדש באותו זמן, אבל לא חשבתי שהחוזה היה מוכן עבורי, היו עוד קבוצות שרצו אותי. אמרתי להפועל שאני מוכן לחתום, הם אמרו לי שננהל משא ומתן, הרגשתי שאני יכול לקבל עוד כסף, הם לא הציעו לי, אבל השתכנעתי לחתום והם משכו אותי. מעולם לא קיבלתי חוזה. הקבוצה שאני עובר אליה ביפן ראתה אותי בסדרה נגד הפועל ירושלים והציעה לי יותר כסף, ככה שזה שם אותי במצב שאני צריך להגיד לקבוצה מה המצב. אמרתי להם שאני רוצה להמשיך אבל אני רוצה שכר גבוה יותר, הם אמרו לא ואני מכבד את זה. זאת ההחלטה שלהם, אין כעס, אבל ההצעה שקיבלתי מיפן היא משהו שאני לא יכול לסרב לו, לעזור לעתיד שלי ושל משפחתי כלכלית. זה המצב, אבל אני חושב שעם כל השחקנים שהם התכוונו לצרף, לא הייתה להם כוונה להשאיר אותי".
זה בטח מאכזב עבורך"כן זה קצת מאכזב, כי אהבתי כל כך לגור בתל אביב, וזאת הייתה אחת הקבוצות הכי טובות ששיחקתי בהן. עבדתי קשה כדי לחזור ליורוליג, ואחרי הסל ההוא נגד ולנסיה הייתי מוכן כבר מנטלית לזה שאני אשחק ביורוליג בעונה הבאה, זה קצת מאכזב אבל זה חלק מהעסק הזה. הייתי חתום על חוזה לעונה אחת ועשיתי מה שאני צריך לעשות כדי לעזור לקבוצה לזכות ביורוקאפ".
ההתנהלות של עופר ינאי כבעלים"הוא מאוד מחויב להפוך את הפועל תל אביב לאחת הקבוצות הטובות באירופה, ואני מכבד אותו מאוד על זה. המצב היה קצת משוגע עם הקהל, אבל אנחנו כשחקנים רואים את החזון שלו ומבינים שדברים צריכים להיעשות אחרת ממה שהם חושבים. הוא מלא בתשוקה והוא מחויב לזה שהפועל תל אביב תצליח".
האם הוא היה מעורב בחדר ההלבשה?"לא הרגשנו אותו ביום יום, אבל היחסים פתוחים, אני יכול להתקשר אליו כשאני צריך, הוא זמין בהודעות, הוא מגיע למשחקים ואימונים. מכל הבעלים ששיחקתי עבורם הוא הבעלים שראיתי הכי הרבה. הוא תמיד מגיע, תמיד דאג לנו, יש לי כבוד גדול עבורו".
כמה רחוק הפועל תל אביב יכולה להגיע העונה ביורוליג?"אני חושב שהם יכולים להגיע לפלייאוף, זה יהיה גדול עבורם. זאת מטרה ריאלית אבל הם יצטרכו לעבוד קשה בשביל זה. כולם צריכים להשתפר, מההנהלה ועד השחקנים. אני אעקוב אחרי הקבוצה ואני נשאר אוהד של הפועל תל אביב. מעולם לא הייתי בקבוצה עם יחסים כל כך טובים גם עם הזרים וגם עם הישראלים, וזה החלק הכי קשה עבורי בלא לחזור לקבוצה".
החיבור שלו לישראל"כשחזרתי לארץ ידעתי שזה יהיה שונה מהתקופה שלי בחולון, ידעתי למה לצפות, ידעתי שזאת תהיה עונה קשה עם הרבה נסיעות. לא הייתה לי בעיה להיות בישראל בכל מצב, זה אחד המקומות האהובים עלי. אני רוצה להודות לאוהדים, זאת עונה שקשה לתאר במילים. תודה לכם על השיר שלי ותודה על התמיכה בקבוצה לאורך כל העונה. אני נשאר אוהד גדול של הפועל תל אביב ואצפה בה משתלטת על הכדורסל הישראלי ועל הכדורסל האירופי".
האם הוא ישחק עבור מכבי תל אביב?"זאת שאלה קשה עבורי. אני בן אדם מאוד נאמן. בעבר היה לי קשר מיוחד לריטאס וילנה, ועכשיו אני מרגיש חיבור להפועל, אלו שני המועדונים שאני הכי מחובר אליהם. אני בן אדם מאוד נאמן ואני לא רואה את עצמי משחק עבור קבוצה אחרת בישראל. אי אפשר לדעת מה יהיה בהמשך הקריירה, אבל לפחות בשנים הקרובות אני לא רואה את עצמי משחק בעוד קבוצה בישראל חוץ מהפועל תל אביב".
האם הרגישו בחדר ההלבשה את הפיצול בקהל של הפועל?"אפשר להרגיש את זה, ידענו מה קורה עם האולטראס וההנהלה. זה משהו שהבנו. חבל שזה קרה כי אני חושב שמשחקי הבית שלנו היו יכולים להיות הרבה יותר טובים אם האולטראס היו מגיעים. זאת הייתה הרגשה אחרת במשחקי חוץ איתם, אתה לגמרי יכול להרגיש את המצב ומה קורה סביב הקבוצה".
המעבר ליפן"אני מאוד מתרגש, תמיד רציתי לשחק שם. מה שרוב האנשים לא יודעים לגבי זה שאני לא מרגיש שנשאר לי הרבה זמן לשחק. זאת הזדמנות עבורי לברוח קצת מהלחץ של הכדורסל האירופי, מהדרישות של איטודיס. עבורי זה קצת סימן שסוף הקריירה שלי מתקרב, לשחק עוד 3-4 שנים וזה משהו שגרם לי לרצות לעבור לשם. התרבות במדינה שם. עבורי לגור בסופיה בלי המשפחה שלי עוד שנה זה משהו שהיה קשה עבורי. אנחנו עכשיו מחפשים בית ספר לבת שלי ביפן. החוויה הזאת זה משהו שחשוב לי לעבור לקראת סיום הקריירה".