הגו טו גאי של מכבי ת"א: הכירו את לוני ווקר

השחקן שסיכם את תנאיו אצל הצהובים-כחולים עבר טראומה קשה בילדות, הפך לסקורר שהתקשה למצוא את עצמו ב-NBA והשתלט על רבע בסדרה בין הלייקרס לגולדן סטייט. משם הוא עבר לז'לגיריס וחזר לפילדלפיה, כשכעת הוא ינסה להוביל את הספינה הצהובה. היכרות

רועי ויינברג ויואב מודעי   02.08.25 - 20:11

תגיות: יורוליג

Getting your Trinity Audio player ready...

לאחר שפגה אופציית ה-NBA, לוני ווקר יגיע למכבי ת"א, והוא בא להוביל. במשך שנים הוא שיחק ב-NBA והתאפיין בעיקר ביכולת יצור נקודות מרשימה, כשהשנה ראינו אותו עובר לראשונה ליורוליג בתפקיד מוביל, רק בשביל לחזור לחצי שנה במדי פילדלפיה 76'.

סיפור החיים של ווקר מורכב. הוא הנצר הרביעי למשפחת לוני ווקר, כשאביו היה שחקן כדורסל גם כן. הוא חשף ב-2020, במהלך הקריירה, כי הוא מגדל את שערו בתור "תגובת נגד" להטרדה מינית שעבר בתור ילד, מעין מנגנון הגנה שנועד להרחיק ממנו אנשים. גם לאחר הפצע הגדול הזה, ווקר הצליח להציל את עצמו דרך הכדורסל. הוא היה אחד השחקנים הטובים ביותר בתיכונים, הגיע לאוניברסיטת מיאמי כשחקן מרכזי ומשם יצא לדראפט בו נבחר בבחירה ה-18. "מי שפעם היה אחד הכישרונות הכי גדולים ב-NBA עובר למכבי ת"א", כתבו ב'יהאו', והם לא מגזימים. לפני שבע שנים הסקורר נבחר במקום ה-18 בדראפט ע"י הספרס והוא סומן כשחקן שיכול להתפתח לכוכב במערכת של פופ. 

"הוא אחד השחקנים המרשימים ביותר והמוזרים ביותר, אבל אי אפשר לוותר עליו", נכתב ברינגר לפני הדראפט. "הוא גרם לכל אחד לחשוב על העולם בדרך אחרת, עבד קשה וארוך במיוחד. הוא שחקן פעיל, והמוח שלו פעיל אף יותר". ווקר עצמו דיבר על עצמו בתור שחקן שחושב מחוץ לקופסה, מה שהוביל אותו לסן אנטוניו בתקופה שבין קוואי לנארד לוויקטור וומבניאמה. 

אגב, ווקר הוא השחקן הראשון בהיסטוריה של אוניברסיטת מיאמי ששיחק רק עונה אחת בקבוצה ומיד הלך ל-NBA. הוא קלע 11.5 נקודות בממוצע ב-NCAA ובסקר השנתי של ה-NBA, הוא קיבל את כמות הקולות השנייה הכי גבוהה בשאלה "מי יהיה הגניבה הכי גדולה של דראפט 2018?". לפרוטוקול - באותו דראפט ג'יילן ברונסון נבחר במקום ה-33. 

"לווקר יש פוטנציאל להפוך לקלע הכי טוב בקבוצה", כתבו בתקשורת בסן אנטוניו אחרי הדראפט ההוא. שחקן צעיר נוסף שהיה בסגל ונבחר בדראפט 2017 הוא דרק ווייט, שפרח מאוחר וכיום מככב בבוסטון ונחשב לאחד הגארדים הבכירים ב-NBA. אבל בזמנו, הרוב חשב שווקר יהיה השחקן הטוב יותר מבין השניים. 

אוהב את הסל (Getty)
אוהב את הסל (Getty)

המנטור של ווקר בתחילת דרכו בספרס היה לא אחר מאשר מאנו ג'ינובילי, שהיה לקראת פרישה. "ברגעים הקשים מאנו היה שם בשבילי", סיפר ווקר, "הוא תמיד עזר לי להישאר ממוקד ולשמור על הביטחון העצמי שלי. פעם הייתי משחק רק עם סן אנטוניו ב-NBA2K והייתי קולע רק עם מאנו, כך שזו סגירת מעגל עבורי". מנטור אחר שלו היה גרג פופוביץ', שאמר ש"אני גאה בו. אני גאה בזה שהוא דיבר על מה שהוא עבר".

ווקר הואשם בידי פופ בכך שהוא "לא תחרותי", ובסופו של דבר הספרס ויתרו עליו אחרי חוזה הרוקי (בתום ארבע שנים). היו לווקר כמה ניצוצות שגרמו לאוהדי הספרס להאמין שזה זה, אבל ברגע שההנהלה החליטה לא להאריך לו חוזה - התקרה שלו ירדה באופן טבעי. בעונה הראשונה שלו מחוץ לסן אנטוניו, במדי הלייקרס, ווקר קלע 11.7 נקודות בממוצע, הנתון השישי הכי גבוה בקבוצה (מינימום 50 משחקים) אחרי לברון ג'יימס, אנתוני דייויס, ראסל ווסטברוק, אוסטין ריבס ודניס שרודר, אבל משם הוא עבר לברוקלין ולא הצליח למצוא בית אמיתי בליגה.

ב-LA הוא הגיע לידיים של מנטור אחר, אחד לברון ג'יימס. יכולת הקליעה של ווקר הפכה אותו לאפשרות לא רעה, גם אם הוא סובל מחוסר יציבות. אחרי עונה מלאת עליות וירידות הגיע הרגע שלו, המשחק הרביעי בסדרת חצי גמר הפלייאוף.

זאת הייתה סדרה של לברון מול סטף, אבל המשחק היה המשחק של לוני ווקר. הוא קלע 15 נקודות ברבע האחרון מתוך 27, וגם לברון אמר ש"ידעתי שהוא מוכן. ידעתי שהוא יצטרך להתעלות. הוא צעיר, אבל מקצועי מאוד ומוכן כשקוראים לו. לא היינו מנצחים בלעדיו". אחרי כל המחמאות האלה הלייקרס ויתרו עליו, למרות ממוצע הנקודות הדו-ספרתי, בין היתר באשמת ביקורת על הגישה. בסופו של דבר הוא שיחק שנה אחת בנטס, ללא הצלחה, ואז הוא עבר לז'לגיריס.

לפני המעבר ליורוליג ווקר ניסה למצוא את עצמו בבוסטון, אלופת ה-NBA המכהנת, אבל היא העדיפה להשאיר את המקום הזה פתוח לאחר ששיחק במחנה האימונים, בין היתר משיקולים כלכליים. הסלטיקס הוזכרו כמי שיכולים לצרף אותו גם באמצע העונה כשהוא החזיק בסעיף יציאה ל-NBA, אבל בסופו של דבר בחרו לוותר עליו. 

"למדתי כל מה שאפשר ללמוד בתקופתי ב-NBA, אמר. אני מחובר לאספקט הרגשי ונותן כל מה שאני יכול בכל רגע, הבנתי מי אני באמת. הפכתי לאדם צנוע יותר אחרי כל מה שעברתי. אני רוצה להשפיע יותר דרך ההגנה בשנה הקרובה, מתעסק רק בכדורסל. אני קם בשבע בבוקר והולך לחדר הכושר, מסיים את היום והולך לישון. אני מרגיש בנוח בסיטואציות לא נוחות ומוכן להילחם על מקומי". ג'ו מאזולה אמר שהוא היה "טוב מאוד ופתוח ללמוד", אבל כל המחמאות האמריקאיות האלה לא הספיקו בשביל שהוא יישאר בליגה.

כוכב יורוליג (Getty)
כוכב יורוליג (Getty)

היורוליג עשה לו טוב. ווקר הגיע בפעם הראשונה בתור שחקן מוביל, הגיע עם אשראי לזרוק בצרורות והראה הרבה ביטחון, כולל חגיגת "קטן מדי" בדאנק על אדי טבארס. 

"כולם חכמים כאן ביורוליג", אמר. "אף אחד לא משחק כדורסל לא נכון. זה כדורסל אמיתי, אין שני שחקנים שלוקחים את כל הזריקות". ווקר לקח את הרוב המוחלט של הזריקות, בעונה מורכבת, וב-19 משחקי יורוליג במדי ז'לגיריס הוא קלע 13.6 נקודות ב-38.7% מהשדה. 

היו ללוני ווקר משחקים בהם הכל נכנס, למשל כשקלע 24 נקודות מול פנאתינייקוס או 26 נקודות מול פרטיזן בלגרד. הוא נראה כמו שחקן שיכול לנצח לבד קבוצה שלמה, אבל היו לו משחקים של 5 מ-17 מהשדה מול מכבי ת"א או 0 מ-5. יחד עם שמועות חוזרות ונשנות על העתיד ב-NBA בסופו של דבר הוא עזב, ומצא את עצמו בפילדלפיה 76'. 

אחרי הקדנציה הקצרה בז'לגיריס קובנה ווקר חזר הביתה ולליגה הטובה בעולם כשחתם בפברואר האחרון על חוזה בפילדלפיה (יליד פנסילבניה) תמורת 3.7 מיליון דולר לשנתיים, אבל הסיקסרס החליטו לא לממש את האופציה על העונה השנייה. 

ווקר אמנם הגיע לסיטואציה אישית נהדרת שאפשרה לו לקבל לא מעט קרדיט, אבל פילי, שסבלה משלל פציעות, מהר מאוד החלה ב"טנקינג" אינטנסיבי שבסופו של דבר סידר לה את הבחירה השלישית בדראפט 2025, בו לקחה את הגארד המבטיח וי ג'יי אדג'קום. 

ווקר שותף ב-20 משחקים במדי פילדלפיה, קיבל 23.9 דקות בממוצע למשחק וקלע 12.4 נקודות ב-42.0% מהשדה, 35.4% משלוש ו-80.0% מהעונשין לצד 3.2 ריבאונדים ו-2.5 אסיסטים. במשחק האחרון של העונה, מול שיקגו, הוא הפגיז 31 נקודות. 

ווקר הפסיד 17 מתוך 20 משחקיו בפילי, ובמהלך התקופה שלו בקבוצה רק ארבעה שחקנים (ששיחקו יותר מ-5 משחקים) העמידו ממוצע נקודות גבוה ממנו: קוונטין גריימס, קלי אוברה ג'וניור, ג'סטין אדוורדס וג'ף דאוטין ג'וניור. הוא קושר למספר קבוצות NBA בקיץ האחרון, אך בסופו של דבר בחר לחתום במכבי ת"א, הקבוצה שהשאירה לו סעיף יציאה של שבוע עד ה-1 באוגוסט.

יותר מסקורר?
לוני ווקר מגיע למכבי ת"א כדי להיות האופציה הראשונה. זה חד משמעי. הוא היה כזה גם בז'לגיריס, למרות שקלע "רק" 13.6 נקודות למשחק, אבל מדובר באחד הסקוררים הטובים באירופה. שחקן שהגיע לכמות נקודות דו ספרתית ב-NBA, גם השנה.

סגנון המשחק של ווקר סוליסטי ברמה מסוימת, אבל מתאים ליורוליג. הוא זרק לא מעט שלשות ב-NBA, רובן מכדרור, וביורוליג כשהקשת קצרה יותר יהיה לו יתרון. הפעם הוא מגיע ויעבור מחנה אימונים מסודר, בשונה ממה שקרה בז'לגיריס, כשלקח לו כמה משחקים כדי להתחמם.

ווקר אתלט אדיר שיכול להשתמש ביכולת שלו גם במשחק הפתוח וגם בפיק-נ'-רול, כשהוא יכול לסחוט זריקות עונשין והראה את היכולת לעשות כן בז'לגיריס. העונה האחרונה בקבוצה של אנדראה טרנקיירי התאפיינה במשחק פחות מסודר, בלשון המעטה, והקבוצה הפסידה שמונה מעשרת משחקיו האחרונים, כשהניצחונות היו רק על אלבה ועל וירטוס בולוניה, שתי הקבוצות החלשות במפעל.

ווקר סיים את הקריירה ביורוליג עם 13.6 נקודות למשחק ב-11.7 זריקות מהשדה ו-1.6 אסיסטים למשחק, נתונים שהיו גורמים גם לקובי בראיינט להחוויר. כאן השאלה הגדולה ביותר במקרה של הצהובים, והיתרון של זה ששחקן ברמה של ווקר מגיע ביולי - כמה עודד קטש יוכל לאלף אותו?

ווקר הראה פוטנציאל גדול יותר בהגנה בימיו ב-NBA ובפרט בלייקרס ולא מוסר את הכדור, כשגם במכבי לא סביר שנראה אותו משמש כמוביל כדור הראשי, אבל כן בתור האופציה הראשונה בהתקפה ומי שקולע. יהיה מעניין לראות אותו משתמש בפרט בג'יילן הורד וברומן סורקין בהתחשב ביכולת של השניים לקלוע בסוג של פיק-נ'-רול, אבל הוא צריך להיראות כאילו הוא חלק מהשיטה. גם אם הוא לא יחפש מסירות בהכרח וגם אם הוא לא ינעל את הכוכב של היריבה, הוא יכול לנצל את האורך שלו בהגנה ולמשוך שחקנים בהתקפה. אם ישחק יותר בלי הכדור, אחרי ש-8.4% מזריקותיו בלבד ביורוליג היו בקאץ' אנד שוט, זה סיפור אחר. מכבי עדיין צריכה לכל הפחות רכז וסנטר.

זה יהיה המבחן הגדול של קטש, מאמן מתודי יותר מטרנקיירי בפרט בהתקפה - אם הוא יהפוך את ווקר לחלק מהקבוצה, התקרה אחרת לגמרי. תמיר בלאט ואפילו ג'ימי קלארק יכולים לשמש בתור "אלטרנטיבות" לניהול משחק. יש מצב שווקר רוצה לראות את זה בעצמו. הוא בעצמו דיבר על היורוליג בתור "משחק יפה" והחמיא לתשוקה, אבל שיחק בסגנון הרע של ה-NBA. האם זה רק מס שפתיים? נחיה ונראה.

קשה להגיד שראו את זה באופן ממשי בעונה האחרונה בז'לגיריס, וזה סימן השאלה הגדול סביב ווקר, שחקן שתמיד הרגיש כאילו הוא טוב יותר ממה שראו. אם הוא מחובר לקבוצה, משקיע בהגנה ומוכן למסור? יש מצב שמכבי החתימה את אחד השחקנים הכי טובים באירופה. אם לא? יש מצב שנזכור אותו בתור סייבן לי 2.