זה לא ריאלי: כך על הפועל תל אביב לפעול עם וסיליה מיציץ'

קצת יותר מחודש עבר מאז הפועל ומכבי ת"א נפגשו בערב שנצבע צהוב, והפעם זה עומד לקרות בליגה המקומית. לא מעט השתנה בכל צד מאז אותו מפגש גדול ביורוליג, ולמשחק הקרוב, שתי הקבוצות מגיעות במומנטום שונה כשלכל אחת יתרונות וחסרונות ברורים, ויש לא מעט תובנות ומחשבות לקראת המפגש הגדול.

מיציץ' - ואסילייה הוא הכדורסלן היקר ביותר שאי פעם ראינו בישראל, כסף מגדיר ציפיות, רזומה מגדיר ציפיות, השם מיציץ' מגדיר ציפיות, אבל אם הציפיות הן שהוא ייתן את מה שרוצים ממנו ב-38 משחקים ביורוליג ועוד 20 משחקי הכרעה בישראל, במצבו הגופני, זה לא ריאלי. הוא לא יכול לתת 25-30 דקות בערב, בשבוע של 4 משחקים בשבעה ימים (בדיוק השבוע שהסתיים עכשיו). בלי להקניט, יורוליג זה לא יורוקאפ.

אם נשווה לג'ארד הארפר, ששיחק ברביעי שעבר משחק חשוב ביורוקאפ, בשבת גמר גביע ווינר, ובשלישי משחק מאוד נוח ביורוקאפ, מוואסה מיציץ', שהיה צריך לשחק 4 משחקים בפחות זמן והרבה יותר קשים כמכלול, זה לא הוגן בכלל לצפות. את מה שעושה ירושלים עם הארפר צריך דימיטריס איטודיס לעשות עם מיציץ' - לשמור אותו למשחקים החשובים באמת או אפילו אנסח אחרת, למשחקים שבהם יש לו יכולת להשפיע, כי בקרבות מול אולימפיאקוס ופנרבחצ'ה ראינו שזה לא רק העומס, אלא גם היכולת לשחק בעצימות כזו בנובמבר, את ואסה הפועל צריכה בשיאו מפברואר ועד מאי, לא עכשיו.

תומר וים - בשבוע האחרון שמעתי כמעט את כל התוכן על גמר גביע ווינר ובכלל, דבר אחד מאוד בלט לי - הניסיון להקטין את עומק הנזק שהפציעה הכפולה של שניהם עושה להפועל בליגה הישראלית. 2 הישראלים הבכירים במכבי הם רומן סורקין ותמיר בלאט, 2 הישראלים הבכירים בירושלים הם קאדין קרינגטון ויובל זוסמן, ואם שניהם חסרים בליגה המקומית בחוקים של 5 זרים, זה חתיכת דבר. בור שאין כמעט לדרך לצאת ממנו.

אז להפועל יש יותר זרים טובים לבחור מהם 5 למשחק, אבל זה רק 5. העובדה שכל כך הרבה דוברים 'אובייקטיבים' ניסו לגמד את השפעת הנזק של הפציעה הכפולה במישור המקומי, היא עוד הוכחה לתפיסה שלי כלפי הפועל הנוכחית במישור הציבורי - ניסיון של הקטנת בעיות אמיתיות כדי להגדיל חוסר הצלחה נקודתי.

עמדה מספר 4 - עמדה מספר 4 היא העמדה הכי טובה של מכבי, שם יש לה הכי הרבה כישרון ועומק. עמדה מספר 4 היא העמדה הכי חלשה בהפועל מלכתחילה, בטח אחרי שתומר נפצע. נגיד זאת ככה, איש וויינרייט לבד לא יכול להיות הפתרון בדרבי, וייתכן ועדיף בכלל לרשום את ג'ונתן מוטלי וקולין מלקולם, אבל תהיה פה בעיה קשה מאוד.

בשום עמדה אחרת אין להפועל על מכבי את היתרון שיש לה בדרבי הקרוב. חלק גדול מזה זה בניית הסגל, וחלק מזה זו הפציעה של תומר. נגיד זאת כך: עד שלא ברור שתומר גינת חוזר כשיר להפועל, אסור לה לשרוף את הרישום מספר 10 - אם יש לה שאיפות לתואר.

הארפר – ג'ארד הארפר הוא הכדורסלן המשפיע ביותר בישראל מזה שנים. הפועל ירושלים בלעדיו היא קבוצה בינונית, ואיתו היא קבוצה אחרת לגמרי. הוא מופיע לכל המשחקים הגדולים, קולע המון, סוחט המון עבירות, משחק המון דקות, הוא נותן תפוקה במשחקים הגדולים בישראל (גמרים, פלייאוף) של 2 זרים טובים ולכן אמרתי את מה שכתבתי.

אבל הארפר יכול לעשות את זה בליגה המקומית, כי הוא נדרש להרבה פחות מאמץ באירופה ובמשחקים הפחות גדולים,. מות המשחקים ביורוקאפ היא כחצי מהיורוליג, שלב הבתים ביורוקאפ נוח בהרבה מהתקופה המקבילה ביורוליג, בשנה שעברה ירושלים הודחה בשלב רבע הגמר מה שהוריד ממנו עומס של 2 סדרות וגם את הסדרות בפלייאוף הוא העביר בשיטת הטוב מ-3 (השנה היא הטוב מ-5).

לחדי הזיכרון פה נזכיר כי שיטת הפלייאוף בשנה שעברה הייתה משחק, שבוע חופש, משחק ושבוע חופש וכך הלאה – העומס עליו היה נמוך ונשאר נמוך ומאפשר לירושלים לנהל את העומסים עליו בצורה טובה. השנה הגדילו והביאו להארפר, תואם הארפר, הכל כדי לנהל נכון את העומסים ולהגיע למשחקים החשובים. כשהארפר טרי, וכשהוא טרי, הכי משפיע שראינו פה.

בחירת הזרים - אם בגמר גביע ווינר איטודיס הלך עם הסגל הכי נוצץ של הזרים בלי התאמה לעומסים וליריבה, פה, אין לו את הפריביליגה לטעות שוב. הפועל צריכה 5 זרים שיכולים להחזיק 120-130 דקות במצטבר, לתת כ-75 נקודות, ומילת המפתח פה היא ורסטיליות. מלקולם הוא ורסטילי, אלייז'ה ברייאנט הוא היפר ורסטילי, מוטלי יכול לשחק כ-5 וגם ליד ה-5 ולכן הם חייבים להיות על המגרש, לעמדה מספר 5 חייבים לרשום עוד גבוה זר וכמובן שצריך רכז זר, עדיף טיילר אניס, כן, העסק מתכנס לזה שאנטוניו בלייקני לדעתי לא יירשם וכן, זו עד כמה הבעיה של תומר וים גדולה במישור המקומי.

הסגל הישראלי - אני חושב שהפועל בנתה סגל ישראלי טוב לליגה, יש פה 8 שחקנים (כולל תומר וים), שחמישה מהם היו בסגל נבחרת ישראל ביורובאסקט האחרון. נכון שבלי גינת ומדר איכות הסגל הישראלי יורדת משמעותית (בלעדיהם אני חושב שהסגל של מכבי טוב בהרבה, וגם זה של ירושלים יותר טוב) אבל עדיין, אי אפשר לנצח דרבי בלי 80 דקות ואולי יותר של הישראלים. אין מקום להשאיר על הספסל את יפתח זיו לדוגמא, ושוב זה מתכנס לבחירת הזרים, בחירת הזרים צריכה לתת לאיטודיס את האפשרות להשתמש בכל הסגל הישראלי שלו (אפילו קצת סנדי כהן) ולכן הוא צריך לחשוב ציוותים ולא שמות.

מכירת כרטיסים - ההיגיון השיווקי ברור, התעדוף שהפועל רוצה לתת למנויים הוא ברור. צריך גם להגיד שמכירת כרטיסים בודדים הייתה מביאה להיכל עוד 1,000-1,500 אוהדים בצהוב שהיו משיגים את הדרך להיכנס פנימה יותר בקלות. ועדיין, אפשר לנסות ולהחליט שממציאים פחות דברים בשיווק העונה. היוזמות השיווקיות של הפועל הם בדרך כלל נגמרות רע ומשיגות את האימפקט ההפוך, יש 1,500 אוהדים שלא באים ליד אליהו ויש עוד 2,000 שממש רוצים לבוא ליד אליהו לדרבי או לירושלים אבל הם לא יקנו מנוי שנתי מכל מיני סיבות וכולם מוצדקות - כי הלקוח תמיד צודק.

ניסוי וטעיה - בשנה שעברה, בדיוק היום (שבת), הודיעה הפועל על ההחתמה של איטודיס. שבועיים קודם חתם בלייקני, שבועיים אחרי חתם ים מדר, ואחרי זה פטריק בברלי עזב. הפועל שלקחה את היורוקאפ באפריל הייתה קבוצה שונה לחלוטין מהפועל של אוקטובר ונובמבר, וזה נכון גם היום.

רציתי לקחת גביע ווינר, אני רוצה לקחת את הדרבי, אבל עונה מושלמת עבורי תהיה אליפות והבטחת כרטיס לעונה נוספת ביורוליג. עיניים על הכדור, המשחקים האלה - בין אם ילמדו את הפועל מה היא צריכה לעשות כדי להתקרב למטרה - חשובים בכל תסריט. מצד שני, כמו בסעיף הקודם, זה של הכרטיסים, לפעמים נראה שקשה ללמוד.