היו מעל כולם: לי קורזיץ ויעקב טומרקין הם ספורטאי השנה

פספוס המדליה האולימפית בלונדון לא מוחק שנה של קאמבק מטורף וזכייה ב-2 אליפויות עולם מבחינת גולשת הניל פרייד, שלימדה את כולנו על משמעות החיים. השחיין הצעיר נולד לגדולות והגמר האולימפי היה רק עוד שלב בדרך. סיכום שנה

אופיר גולן
אופיר גולן   16.09.12 - 19:00

תגיות: לי קורזיץ, יעקב טומרקין

Getting your Trinity Audio player ready...

השנה האחרונה הייתה שנה מדהימה בספורט העולמי. אוסיין בולט שוב שרף את המסלול במשחקים האולימפיים בלונדון והוכיח שהוא באמת חבר מעולם אחר. מייקל פלפס פרש מהבריכה כמו מלך עם צרור מדליות נוסף. רוג'ר פדרר זכה בווימבלדון בפעם השביעית והראה לכולנו שקריירה לא נגמרת בגלל כמה הפסדים בודדים. צ'לסי הגדירה מחדש את הביטוי "נגד כל הסיכויים" וזכתה בליגת האלופות. מנצ'סטר סיטי הגדירה מחדש את הביטוי "בדקה התשעים" וזכתה באליפות אנגליה. ריאל מדריד השאירה לברצלונה אבק ב"לה-ליגה", לברון סוף סוף לקח אליפות והדרים-טים שוב היו גדולים על פאו ומארק גאסול.

טוב, הבנתם. הייתה שנה אדירה. כזו שמספרים עליה לנכדים, כזו שזוכרים לזמן רב מאוד. רק חבל שדווקא הדגל שלנו, דווקא הנציגות הישראלית נותרה במרבית המקרים מחוץ לתמונה. בליגת האלופות לא הייתה השנה נציגה ישראלית, באולימפיאדה נותרנו מחוץ לטבלת המדליות, מכבי ת"א נעצרה רגע לפני הפיינל פור ביורוליג ובכדורגל המקומי סבלנו מבעיות קשות של אלימות במגרשים. טוב הבנתם, השנה האחרונה לא היטיבה עם הספורט הישראלי.
 
אבל בכל זאת ולמרות הכל היו כמה שהצליחו להתעלות ולזהור, גם אם לרגע קט. גם אם לא תמיד בעיתוי הכי נכון שיש. אנחנו לא בוחרים את ההצלחות שלנו בספורט, רק מברכים אותן. המדליות של אלכס שטילוב ונטע ריבקין באליפויות העולם בהתעמלות והתעמלות אמנותית ריגשו אותנו, הניצחון של נבחרת ישראל על סרביה בכדורסל הקפיץ אותנו וגם לאליפות ההיסטורית של הפועל קרית שמונה לא נותרנו אדישים וכמובן שאי אפשר לשכוח את מדליית הזהב המרגשת של נועם גרשוני במשחקים הפראלימפיים. ומעל כולם היו לנו שני ספורטאים שחרטו את שמם על דגלה של השנה הזו. לי קורזיץ ויעקב טומרקין. ספורטאית וספורטאי השנה.
 
ספורטאית השנה: לי קורזיץ
"הגוף מפורק, האדרנלין עוד זורם, הלב פועם חזק, אבל המוח עוד לא מעכל – פעם שלישית אלופת עולם!". המילים הללו פותחות את האתר הרשמי של גולשת הרוח לי קורזיץ. ובכן, השם "לי קורזיץ" חתום, חקוק ונצור על השנה הזו, תשע"ב. כל הדברים שקורזיץ עברה השנה יכולים להוות בסיס לסדרת סרטים נוספת של סילבסטר סטאלון (כנראה, בכיכובו). ההתאוששות מהפציעה הקשה, השיא הראשון של הקאמבק - זכייה במדליית זהב באליפות העולם באוסטרליה בדגם ניל פרייד, השיא השני - זכייה שניה ברציפות באליפות העולם בניל פרייד, הפעם בקאדיס. הפספוס - החמצה של מדליה אולימפית ביום השיוטים האחרון בוויימות' והווידוי על המחלה הכרונית ממנה היא סובלת כבר שנים.
 
השנה לי קורזיץ הייתה הדמות המרכזית, דמות המשנה, העלילה, הרקע, המוטיב וכל אלמנט ספרותי אחר שאנחנו זוכרים מהתיכון. לרגע היה נדמה שמדובר במעין סרט של "דיסני". השנה כולה היא סרט שמתכונן לסוף הטוב - המדליה האולימפית בלונדון 2012. כמה רצינו שהכל יתחבר. מהילדה שאיכזבה בעיקר את עצמה באתונה 2004, שעברה תאונת גלישה קשה, התאוששה וחזרה למים ועד הסופר-ספורטאית עם כובע האריה על הראש שחוצה ראשונה את קו הסיום בשיוט המדליות ומרימה מדינה שלמה באוויר.אז נכון, בסופו של דבר קורזיץ יצאה מהמים בוויימות מאוכזבת כשהיא מרימה את הגלשן על ראשה והוא מסתיר אולי דמעות של פספוס, של אכזבה. הפספוס הזה מנע ממנה את מקומה המוצדק בהיכל התהילה של הספורט הישראלי לצד יעל ארד, אריק זאבי ואחרים אבל את השנה הזו אף אחד לא ייקח ממנה. שנה שבה כולנו הפכנו למומחי ניל פרייד, חזאים שדואגים למצב הרוח, שונאי גולשות אנונימיות מפינלנד וגרמניה ומכורים ל-GPS ולפייסבוק של "ocean nation".
 
אז לי קורזיץ היא ספורטאית השנה של אתר ערוץ הספורט, אבל מה עם העתיד? בחודש נובמבר הקרוב יחליט איגוד השייט העולמי האם יש לגלשני הרוח מקום בתוכנית האולימפית בריו 2016. אם הגלשנים יישארו בתוכנית, אז לקורזיץ שוב תהיה הזדמנות לנפח לכולנו את החזה ולעלות על הפודיום. אבל מה לא? תהיו בטוחים שעבורה זה לא סוף העולם. היא כבר תמצא מה לעשות ובמה להקסים אותנו. אה, ובטוח שזה יהיה בים. "הגוף מפורק, האדרנלין עוד זורם, הלב פועם חזק, אבל המוח עוד לא מעכל – פעם שלישית אלופת עולם!".
 
הישגים בשנה האחרונה
מדליית זהב, אליפות העולם בפרת' (אוסטרליה)
מדליית זהב, אליפות העולם בקאדיס (ספרד)
מדליית כסף, אליפות אירופה בבורגס (בולגריה)
מדליית ארד, תחרות קדם אולימפית בוויימות' (אנגליה)
מקום 6, המשחקים האולימפיים בלונדון (וויימות', אנגליה)ספורטאי השנה: יעקב טומרקין
בשנים האחרונות אפשר לראות מגמה די ברורה בספורט האולימפי הישראלי. ענפים כמו האתלטיקה, הקיאקים והטקוואנדו הולכים אחורנית בצורה משמעותית ואילו השחייה וההתעמלות לא מפסיקים להתקדם. טומרקין בסך הכל בן 20 אבל כבר יש לו ברזומה הישגים שעד לא מזמן היינו חולמים שיהיו לשחיין ישראלי או כל ספורטאי אחר בגילו.
 
בוועד האולימפי ובאיגוד השחייה בנו על טומרקין רק למשחקי ריו 2016, אבל כבר בשנה שעברה באליפות העולם בשנחאי היה ברור שהילד מוכן לדבר האמיתי. מוכן להסתכל לשחיינים כמו ראיין לוכטה בלבן של העיניים. טומרקין קבע אז את הקריטריון ללונדון ב-200 מטרים גב ולנו היה ברור שהפריצה שלו החלה. ההצלחה הבאה הגיעה באליפות אירופה בבריכות ארוכות בדברצן שבהונגריה, שם הוא קטף שתי מדליות ארד ב-100 ו-200 גב. בארץ הייתה נטייה לזלזל בהישגים של המשלחת הישראלית באליפות ההיא משום שלא מעט שחיינים בכירים ביבשת החליטו לוותר על התענוג ולא הגיעו להונגריה. אבל כשבוחנים היטב את רשימת המשתתפים שהייתה ב-200 מטרים גב, אז חייבים להסיר את הכובע ולהתנצל. המדליה ההיא של טומרקין הייתה איתות ראשון - הבחור יגיע לאולימפיאדה בכושר שיא. טוב, בלונדון כולכם כבר זוכרים מה קרה. טומרקין שבר את השיא הישראלי, העמיד אותו על 1:57.33 דקות והעפיל לגמר אולימפי. השחיין הישראלי הראשון שמגיע לשם מאז איתן אורבך ב-100 גב באולימפיאדת סידני בתחילת המילניום. אבל זה היה רק הפינאלה לשנה הנהדרת של טומרקין, 14 החודשים ליתר דיוק, שהתחילה אי שם בשנחאי.
 
בכלל, יש משהו קסום בדרך שעבר יעקב טומרקין עד עכשיו. הוא עלה לתודעה עם שתי מדליות כסף במשחקים האולימפיים לנוער בסינגפור ב-2010, המשיך להתקדם בווינגייט, הצליח בהופעתו הראשונה באליפות העולם וכבר עמד פעמיים על הפודיום באליפות אירופה. עכשיו הוא גם סימן "וי" על גמר אולימפי. אז מה המטרות שעוד נותרו לו? מדליה באליפות עולם, ומי יודע, אולי גם מדליה בריו 2016, שש שנים שלמות אחרי אולימפיאדת הנוער. זו הדרך שכל ספורטאי אולימפי ישראלי צריך לעבור. אתם יכולים לתפוס את הראש ולחשוב שהשתגענו, שאין לו שום סיכוי לעלות על הפודיום בברזיל, אבל עוד לפני המשחקים האולימפיים היינו בטוחים שאם יש מישהו שיכול להפתיע את כולנו בלונדון זה טומרקין. הוא עוף מוזר בספורט שלנו, כזה שבאמת מגיע למאני-טיים בשיאו. שיא היכולת.העתיד של טומרקין ושל ענף השחייה כולו נראה באמת מבטיח, אבל עכשיו השאלה שעומדת על הפרק היא האם קברניטי הספורט הישראלי יצליחו לדעת למנף את ההצלחה שהושגה בלונדון 2012? טומרקין וחבריו צריכים לקבל את המסגרת הכוללת. תנאים שיאפשרו להם להגיע לאליפויות הבאות, כולל אליפות העולם בחודש יולי 2013 בברצלונה, ולמשחקים האולימפיים בריו 2016 בשיא הכושר, בשיא המוכנות. זה הזמן "לנצל" את ההישג של טומרקין כדי להביא עוד כספים לענף השחייה, עוד ילדים לתוך המים, לגרום למתבגרים המתלבטים, אלו שלא בטוחים האם הם רוצים להמשיך לשחות (משבר גיל 14), לשים את מבטחם "על הפס" בבריכה. אימפריה לא בונים ביום אחד, אבל אפשר לבסס אותה על כוכב אחד. תשאלו את יוליוס.
 
"יש לי הרבה מטרות, לא רק אלו החשופות אלא גם כמה סודיות, שאותן אני באמת שומר רק לעצמי. אבל ברור שאין ספורטאי שלא חולם על מדליה", את המשפט הזה אמר לנו טומרקין בראיון לפני לונדון 2012. מבחינתנו, אין בעיה. שישמור את המטרות שלו לעצמו, אנחנו יודעים שהן הכי גבוהות שיש ואנחנו גם יודעים שאם יש מישהו שמסוגל להשיג אותן זה טומרקין. הנה, גם לנו יש טורפדו בבריכה.
 
הישגים בשנה האחרונה
מדליית ארד ב-100 גב, אליפות אירופה בדברצן (הונגריה)
מדליית ארד ב-200 גב, אליפות אירופה בדברצן (הונגריה)
מקום שביעי בגמר אולימפי ב-200 גב, אולימפיאדת לונדון 2012