תגיות: יורו 2013, מרקו וראטי, אלבארו מוראטה, אייל גולסה
מצטיינים
מרקו וראטי, קשר, איטליה
קשרה של פאריס סן ז'רמן הגיע ליורו כאחד הכוכבים של הנבחרת ביחד עם שני חבריו בעבר מפסקארה, לורנצו אינסינייה וצ'ירו אימובילה. למרות שהוא לא כבש או בישול עדיין כמו חבריו, וראטי הוא השחקן הטוב של האזוריני ביותר בטורניר. הקשר הפעלתן לוחם בהגנה, ומניע את כל שחקני הנבחרת. הוא השחקן שמסר הכי הרבה ב-2 המחזורים הראשונים – 260 מסירות, 240 מהן מדויקות! 92.3 אחוזים מדהימים. וארטי, שמוזכר כיורשו של אנדראה פירלו, יצטרך לעשות עוד דרך ארוכה כדי לזכות לתהילה כמו של האחרון, אבל הוא בדרך. צעד בכיוון יהיה לזכות ביורו וגם לקחת את השחקן המצטיין, בדיוק כמו פירלו לפני 13 שנים.
מרקוס פדרסן, חלוץ, נורבגיה
לפני המשחק נגד ישראל, רבים כאן זלזלו בנבחרת נורבגיה. אחרי כמה דקות היה ברור – זו נבחרת בכמה רמות מעלינו. ואכן, הנבחרת הסקנדינבית, למרות ששיחקה ב-10 שחקנים, עשתה בית ספר לחניכיו של לוזון. מי שבלט מעל כולם והביך את ההגנה הישראלית פעם אחר פעם הוא מרקוס פדרסן, שגם כבש את השער הראשון של נבחרתו בטורניר. חלוצה של אודנסה עשה מה שהוא רוצה על המגרש. גם נגד אנגליה הוא השתעשע עם מגניו, ונראה מצוין כשהוא מבשל למגנוס אייקרם את השלישי, ועם קצת יותר ריכוז גם כובש בעצמו מספר פעמים. פדרסן הוא אחד האחראים העיקריים לכך שביום שבת שוב נראה את נבחרת נורבגיה, ולא את אנגליה או את ישראל.
אלבארו מוראטה, חלוץ, ספרד
פעמיים חלוצה של ריאל מדריד נכנס כמחליף, ופעמיים כבש שער ניצחון. 2 שערים ב-44 דקות. ב-2 המשחקים הראשונים. אם אי פעם היה דבר כזה סופרסאב. במשחק השלישי על ראשות הבית החלוץ הצעיר כבר עלה בהרכב, ונחשו מה? הוא שוב כבש. והנה הסופרסאב הופך לחלוץ מטרה, שנמצא בודד בראש טבלת המבקיעים בטורניר עם שלושה. ספרד, למרות התוצאות, לא הרשימה (מלבד במשחק השלישי, בו הביסה הרכב משני של ההולנדים), אבל מוראטה – שרחוק מלהיות הכוכב הכי גדול בסגל – הוכיח שבינתיים, הוא הנשק הכי קטלני והכי יעיל בשורות האלופה. אז אחרים נחשבים שחקנים נוצצים או מפורסמים יותר. התפקיד שלו זה לכבוש שערים, ואז זה הוא עושה הכי טוב בטורניר עד כה.
ג'ורג'יניו ווינאלדום, קשר, הולנד
בגיל 21, יותר מ-200 הופעות ו-50 שערים בליגה ההולנדית, ווינאלדום הגיע ליורו הזה כאחד השחקנים המנוסים והמוכחים ביותר. והוא סיפק את הסחורה המצופה, כשכבש פעמיים ב-2 המשחקים הראשונים, אחרי פעולות אישיות מרהיבות. ווינאלדום עשה בשלב הבתים בית ספר לכל מגן או בלם שניצב מולו, והיה השחקן הכי מרשים ביורו ב-2 המחזורים הראשונים (זכה למנוחה נגד ספרד). כשהולנד זכתה בטורניר הצעירות ב-2007 היה זה קרוב משפחתו, רויסטון דרנטה, שזכה בתואר השחקן המצטיין. הקריירה שלו לא בדיוק נסקה אח"כ. ווינאלדום, בין אם יזכה כאן ובין אם לאו, כבר עשה יותר ממנו.
מאכזבים
ברנד לנו, שוער, גרמניה
אחרי עונה מוצלחת מאוד בין הקורות בלברקוזן, הגיע לנו ליורו כאחד השוערים המוכחים ביותר. בבונדסליגה הוא החזיק במספר הספיגות הכי נמוך, למעט השוער בנבחרת הבוגרת – מנואל נוייר. אלא שמה שעבד מצוין בליגה הגרמנית לא כל כך הצליח בישראל. לנו ספג נגד הולנד במחזור הפתיחה 3 שערים. אומנם לא כולם באשמתו, אך 2 מהם לדעת רבים הוא יכול היה למנוע. גם במשחק הגורלי נגד ספרד הוא היה אשם יחסי בשער של מוראטה, שהגיע מזווית לא קלה בכלל. כל הנבחרת הגרמנית כשלה ביורו, ולא יהיה נכון להפיל זאת רק על השוער הצעיר, אבל יש לו כמובן חלק מכובד באשמה.
ג'ורדן הנדרסון, קשר, אנגליה
אולי באמת הנדרסון תורם המון בחדר ההלבשה, ונחשב למאמן על המגרש כמו שתיאר כאן ניצן פלד, אבל כל זה לא סייע לנבחרת האנגלית ביורו הזה. והנדרסון, בתור המנהיג והשחקן המנוסה והמוכח ביותר, נושא באשמה. גם כי לא הצליח לשנות את גורלה של הנבחרת של סטיוארט פירס, ולו במעט. אנגליה הגיעה זחוחה כתמיד, והמנהיג שלה היה צריך להיות מי שיוריד את החבר'ה לקרקע. זה לא קרה. האחריות לחוסר התכליתיות במשחק ההתקפה האנגלי נופל על כתפיו. אחרי תצוגות חלשות מול איטליה ונורבגיה, ובמחצית השנייה נגד ישראל, המחצית בה שותף ובה ישראל כבשה, אנגליה שלו נראתה עוד פחות טוב ולא סיכנה את שערו של קליימן כלל.
טאראס בורלאק, בלם, רוסיה
בורלאק הוא לא השם הכי נוצץ שהגיע לישראל מבין שחקני הנבחרת הרוסית. ספק אם מישהו שהוא לא מעכברי הכדורגל ידע במי מדובר לפני הטורניר. למרות זאת, הבלם בנבחרת של פיסארב היה אמור להיות חומה בצורה שתיקח את רוסיה לחצי הגמר. ככה לפחות קיוו שם בטרם החל הטורניר. אז נגד ספרד הם ספגו ממצב נייח, אבל את ההשפלה נגד הולנד (5:1) לא ישכחו במחנה הרוסי. בורלאק בן ה-23 וחצי, הוותיק מבין שחקני ההגנה עם הופעה גם בנבחרת הבוגרת, ראה מקרוב את הפיאסקו במחזור השני. ההגנה הרוסית ספגה הכי הרבה בטורניר – 8.
אייל גולסה, קשר, ישראל
לפני הטורניר כולם אמרו לנו שאייל גולסה של הנבחרת זה שחקן אחר מאייל גולסה של מכבי חיפה. מכרו לנו שאצל גיא לוזון הוא פורח. דאגו להזכיר שבמשחקי האימון הוא היה כוכב גדול. ומה בסוף קיבלנו? משחק חלש מאוד נגד נורבגיה כשהיא ב-10 שחקנים. ועוד 37 דקות בלבד נגד איטליה, מהן יזכרו בעיקר את 2 העבירות שלו – בראשונה פצע את אינסינייה, בשנייה גלש עם שתי רגליים קדימה כמו חובבן וקיבל אדום ישיר. ההרחקה קבעה שבזה תם ונשלם הטורניר שלו. במקום למנף את הטורניר ולמצוא קבוצה באירופה, היורו הזה עשה שירות רע מאוד לגולסה.