תגיות: בית"ר ירושלים, גביע המדינה ווינר
זה נגמר, כזכור, בפלופ מהדהד. בית"ר חטפה ארבע מבאר שבע שזכתה באליפות, ואחר כך שלוש מהחיפאים בגמר שהיא אירחה בטדי (ותודה לעיריית ירושלים על המנחוס). ככה זה בכדורגל - אם בית"ר היתה זוכה בגביע באותה שנה, כל הזיכרון הקולקטיבי של העונה הזאת היה נראה אחרת. אבל היא לא ניצחה. אגדה היא, ואגדה היא הוסיפה להיות.יש לבית"ר ירושלים כלים כדי לעשות משהו בלתי נשכח ביום חמישי בבלומפילד. למעשה, יש לה הרבה יותר כלים ממה שהיו לה לפני שנתיים כשהיא פגשה את רן קוז'וך עם מכבי נתניה. מיכה וירין לוי וסילבה קאני ובטח עומר אצילי - לא היו בגמר הקודם. יש לה מאמן טוב (אני עומד בדעתי שהוא כזה), ויש סביבה מועדון הרבה יותר חזק ממה שהיה לה לפני שנתיים - כשהיא עוד היתה חצי מפורקת. היריבה בגמר שלה הרבה יותר חזקה מפעם, ועדיין - היא הוכיחה העונה, בכל המשחקים מול ב"ש למעט אחד, שהיא מסוגלת להתעלות. לשחק כשווה בין שווים.ככה זה בכדורגל. הכל יקום וייפול על 90 הדקות (לפחות) בבלומפילד. ובית"ר ירושלים צריכה לזכור את הלקח ההיסטורי - ולהמשיך את ההליכה קדימה. או כמו שכתב פעם אהוד מנור ז"ל: "הלב רוצה להאמין, שדף חדש נפתח".