"החלום? ליברפול". צפו בראיון המיוחד עם ליאל עבדה

רחוק מהמשפחה, רחוק מהחברה, רחוק מהמדינה בה נולד, ליאל עבדה חגג ביום ראשון יום הולדת 20. בלונים ירוקים-לבנים של סלטיק קישטו את הבית. ככה זה שאתה נחשב לשחקן שתולים בו תקוות, גם מקצועיות אבל גם כלכליות.

ניר ביטון היה אחראי על חגיגות היום הולדת ומתפקד על תקן האח הגדול. אשתו של ביטון, בר, הכינה עוגה והילדים שלהם שרו לו שירי יום הולדת. עבדה לא חושש להיות לבד. בניגוד לאחרים שאולי היו מתגעגעים הביתה, הוא שם את הקריירה במקום הראשון. בינתיים צריך להתרגל למבטא הסקוטי ולנהיגה בצד שמאל.

"בהתחלה לקח לי זמן עד שהבנתי איך נוהגים בצד שמאל", הוא אומר בחיוך אופייני ומבויש, "לאט לאט מתרגלים". ברכב שירים של עומר אדם, בבית סוני פליסטיישן ונטפליקס. מהאימון הוא חוזר ב-3 בצהריים ובמקרר שלו לא תמצאו שום ממתק או משקה מוגז. השמירה על הגוף, הוא אומר, הובילה אותו למקום הזה.

מעבר לשיחות עם המשפחה והחברה, מי שמכוון אותו לאורך כל הדרך הוא סוכן השחקנים, דודו דהאן. השניים מדברים בוידאו כמעט כל יום. "אתה יודע איפה ידעתי שאתה משהו מיוחד?" אומר לו דהאן בשיחה, "כשהיינו בלונדון, באוקספורד וחיכינו במתח שהעסקה תושלם ותקבל רישיון עבודה. לא חיפשת ללכת לקניות, או למסיבות, או לברים בלונדון. רק חיפשת איפה יש פארק קרוב כדי לרוץ ב-7 בבוקר ובערב בדקת איפה יש חדר כושר כדי שתעשה עוד יחידת אימון. אמרת לי שאתה חייב לישון לפני חצות ולא הסכמת לשתות כלום חוץ ממים. פה ידעתי שתגיע רחוק".

דהאן ארגן את החתימה בסלטיק כמו במבצע חשאי. השניים טסו ללונדון, חיכו לאישור, והמריאו לגלאזגו שם כבר חיכתה לעבדה החולצה מספר 11. "אמרתי לחברים שלי במכבי פ"ת שאני לא מרגיש טוב, שיש לי קלקול קיבה, כי סלטיק ביקשו שלא נדבר על העסקה. אני זוכר שהגעתי למסעדה של אביב לוזון ושם דודו הראה לי את החוזה. תפסתי את הראש. ידעתי שהחלום שלי מתגשם", אומר עבדה בראיון לערוץ הספורט מסקוטלנד.

סלטיק מבינים מה יש להם ביד. בכניסה למתחם האימונים של הקבוצה הוא מתקבל בכבוד של מלכים. אחרי הניצחון על אברדין, כולם כאן מחייכים, על אף שהקבוצה שלו בתקופה האחרונה לא מרשימה במיוחד. 15 פאונד עולה סיור באצטדיון. הוא כולל את חדרי ההלבשה, חדרי האירוח ועוד חדרי היסטוריה של המועדון הפאר הסקוטי. מחשש לפריצה של אוהדים, לא פחות מ-8 אנשים מאבטחים את המקום 24 שעות.

עבדה יושב בחדר ההלבשה ליד הקפטן של הקבוצה, קולין מקרגור, שהחל את השנה השמינית שלו בסלטיק. מצידו השני יושב המגן הימני הקרואטי, יוסיף יוראנוביץ' שהגיע העונה מלגיה ורשה. הכישרון הצעיר מישראל כבר רשם העונה 6 שערים ב-15 הופעות והוסיף ארבעה בישולים. "החלום שלי היה ונשאר לשחק באנגליה, באחת הקבוצות בפרמיירליג", אומר עבדה, "החלום הכי גדול זה ליברפול, אבל אני צריך להמשיך לעבוד קשה פה, להוכיח את עצמי, לא חשוב יותר מדי רחוק. צעד צעד".

אז סאלח צריך לדאוג?
"ממני? לא (צוחק), זה שחקן על".

בנבחרת משום מה עבדה כרגע הוא רק אופציה רביעית אחרי ערן זהבי, מואנס דאבור ושון וייסמן. "מגיע לי יותר קרדיט, אבל אני אחכה בסבלנות לדקות שלי ולזמן בו אני יוכל להוביל את הנבחרת. אני עובד קשה באימונים כדי להוכיח שמגיע לי לשחק ולא משנה כמה דקות המאמן ייתן לי, אנסה להוכיח שהמקום שלי על המגרש".

בשבת, עבדה יפגוש חלק מהחברים שלו מהקבוצה בהאמפדן פארק. "עוד לא הייתי שם, אמרו לי שהאווירה היא יוצאת דופן, אבל מי שלא היה בסלטיק פארק, לא מבין מה זה אווירה", הוא אומר ומזמזם את השיר שחיברו לו אוהדי סלטיק. "אתה לא מבין איזה צמרמורת זה עושה לי. גם השיר שלי, גם כשהם צועקים YOU WILL NEVER WALK ALONE. קשה לי אפילו להסביר במילים".

אז מה יהיה בשבת?
"המשחקים נגדם תמיד צמודים. אני חושב שאנחנו לא נופלים מהם. יהיה משחק קשה, עם קהל רועש ונלהב, אבל אנחנו צריכים לשחק את המשחק שלנו ואני מאמין שנוכל לנצח".