"עשה לנו פורפרה". כשהנבחרת פגשה את דייגו מראדונה

מיוחד. חוסר הכבוד מהפועל תל אביב ("לא דרכתי בבלומפילד החדש") והזכרונות מבן שמעון ("תמיד ראה דברים שאחרים לא ראו"). האגדות יעקב אקהויז ואפרים דוידי בראיון

מוטי פשכצקי
מוטי פשכצקי   19.03.25 - 18:52

תגיות: אפרים דוידי, יעקב אקהויז, נבחרת ישראל בכדורגל

Getting your Trinity Audio player ready...
כשיעקב אקהויז ואפרים דוידי קיבלו טלפון מזיו סולומון, מנהל אגף התחרויות של ההתאחדות לכדורגל והאיש שאחראי על פרוייקט האגדות (הטסת שחקני העבר של נבחרת ישראל למשחקים של הבוגרת) הם התרגשו כמו שלא התרגשו הרבה זמן.

"בניגוד להפועל ת"א, שם לא יודעים לכבד שחקני עבר ואף לקחו לנו את המינויים, בפני ההתאחדות לכדורגל צריך להוריד את הכובע. כשקיבלתי את הטלפון להגיע לנסיעה להונגריה זה היה רגע מאוד מרגש עבורי. חיכיתי כמו ילד טוב לטלפון ואני שמח שהוא הגיע", מספר אקהויז, שנעלב עד עמקי נשמתו מהפועל ת"א לה נתן לא מעט במסגרת הקריירה שלו, "מועדונים לא יודעים לצערי לכבד, וחבל. לא דרכתי בבלומפילד החדש". דוידי הוסיף: "היו לי כמה שיחות עם זיו סולומון ומשה סיני וידעתי שיגיע גם הרגע שלי. אני בעננים מזה שלקחו אותי לנסיעה. איך אומרים, מי שלא זוכר את העבר שלו, אין לו עתיד".

אקהויז בן ה-67 ודוידי בן ה-65 עדיין בכדורגל. בלם הפועל ת"א מסתובב במגרשים ומגלה כישרונות צעירים משנתון 2015 עבור ההתאחדות ומורה בבית ספר בראשון לציון. דוידי עובד באצטדיון טרנר מרגע הקמתו ומשחק בוותיקים. שומר על עצמו כאילו הוא עדיין משחק. 

שניהם שיחקו יחד בנבחרת ישראל תחת יוסל'ה מרימוביץ' ז"ל. שניהם, באופן מפתיע, לא שיחקו בעמדות שלהם כבלמים, אלא דווקא כקשרים ושניהם שיחקו נגד אחד הגדולים אי פעם, אולי הגדול מכולם, דייגו ארמנדו מראדונה. "מרימוביץ' ז"ל אמר לי לפני המשחק מול בר"ג שאני שומר על מראדונה. הוא אמר לי את זה כבדרך אגב, כי מראדונה עוד לא היה כל כך מפורסם. אני זוכר שהוא עלה אחרון למגרש ולא הפסיק להקפיץ כדור. כבר אז ראית כמה קסם יש לו ברגלים. הוא נתן שואו אדיר. הקפיץ גולה, הקפיץ תפוז, הקפיץ כדור טניס. מצד אחד, הוא לא נראה שחקן כי הוא היה קצת שמנמן ומגושם, אבל בפועל היתה לו יציאה מהמקום שלא ראיתי בחיים. אתה רואה קוסם. תופעה, נעלם לך בשנייה. במשחק עצמו זרקתי לו מילה, נתתי לו איזה מכה קטנה, אבל לא הצלחתי לעצור אותו".
הנבחרת מול קולומביה. היינו מרחק ניצחון אחד מהעפלה (Getty)
הנבחרת מול קולומביה. היינו מרחק ניצחון אחד מהעפלה (Getty)
דוידי מוסיף: "הוא עשה לנו פורפרה במשחק הראשון. הפסדנו  7:2 כי זה יום למחרת משחק בליגה, המשחק השני היה צמוד. אם הוא לא היה עושה שטויות, היינו נהנים ממראדונה עוד כמה שנים. בחימום הוא רקד ונתן הצגה לקהל בזמן שהחברים שלו מתחממים. הסתדרתי עם זהאי ארמלי, גידי דמתי, ויקי פרץ, עם מראדונה אין סיכוי. מבחינתי התקופה הכי יפה היתה כשעברנו את אוסטרליה ואז היה מפגש מול קולומביה. רצינו תיקו, אבל הפסדנו. אני זוכר שבר"ג היו 50 אלף צופים ורוני רוזנטל החמיץ פעמיים אחרי שניר קלינגר הוציא לו כדור אדיר, אבל השוער היגיטה היה מצוין. היינו הכי קרובים להגיע למונדיאל ב-1989. הפספוס הכי גדול שלנו היה כשאלי אוחנה שיחק קצת בגלל הפציעה וניר לוין שיחק במקומו. אם אוחנה היה בכושר, היינו עולים". 

דוידי הוא סיפור חריג ככדורגלן. בגיל 18, וכשהוא משחק בליגה ג' במכבי ב"ש, הפועל ב"ש ראו אותו בווסרמיל והחליטו להמר עליו. היתר היסטוריה. הוא גם היחיד ששיחק בשלוש הקבוצות בעיר - מכבי, בית"ר וכמובן הפועל ב"ש, שם עשה את השנים הכי יפות שלו. אקהויז היה כוכב מהרגע הראשון: "פעם לא הייתי יכול לעבור ברחוב, אבל היום זה דור אחר. בוולפסון, כשאני מגיע לעקוב אחרי צעירים, אז יש מי שמכיר, אבל מאמנים ושחקנים בוודאי שלא". 

שניהם יעלו בשישי לטיסה כשהלב עם משפחת גריאני אחרי הליכתו בטרם עת של מי שהיה חבר קרוב שלהם, מושיקו גריאני. "זה רגע לא פשוט ואנחנו שולחים תנחומים למשפחה שלו", אמרו. 

נגד המאמן הלאומי רן בן שמעון הם שיחקו במסגרת הליגה. מהרגע הראשון הם טוענים שידעו שכשיפרוש, יהפוך למאמן. "גם כלפי חוץ וגם על המגרש הוא תמיד היה מאוד אינטליגנט, מבין את המשחק, רואה דברים שאחרים לא", הם מספרים, "צורת משחק שהנבחרת הבוגרת משחקת היום תחתיו היא שונה ונותנת ביטחון לעתיד טוב יותר", אומר אקהויז, "בלי פחד להניע כדור, המון אומץ בהחלטות". דוידי מוסיף: "לרן היתה רק בעיה אחת - שהוא לא היה מספיק מהיר. הוא היה שחקן מצוין, גם בבעיטות חופשיות כמעט כל בעיטה כזאת היתה נגמרת בשער". 

כשני שחקני הגנה, הם מנסים להבין מה לא עובד לנו, למה הנבחרת סופגת כל כך הרבה שערים, למה אנחנו לא מצליחים לייצר שחקני הגנה איכותיים כמו פעם. "כל הורה רוצה שהבן שלו יהיה מסי, רונאלדו, אמבפה או האלנד", הם אומרים, "אבל הורים חייבים להבין שגם מתפקיד הבלם אפשר להגיע למקומות גבוהים".

רגע לפני אסטוני ופגישה עם נורבגיה, לדוידי יש משימה שהוא קיבל מהבית, או יותר נכון מהנכדים. "הם ביקשו שאצטלם עם האלנד. אני מוכן לוותר על תמונה כדי שנחזור הביתה עם שש נקודות, זה חשוב יותר מתמונה איתו".