"תמיד אשמור על המדינה ואצא נגד כל מי שמדבר נגדה"

אלי דסה בראיון פתוח לערוץ הספורט לקראת איטליה: על נושא החטופים ("אם הקצת שאני יכול לתרום זה דרך זה, מי אני שלא אעשה זאת?"), ההרגשות אחרי אתמול ("קשה לעכל את מה שקרה בשנתיים האחרונות"), והמטרה הגדולה ("לא להעפיל לטורניר גדול זה פספוס עצום")

מוטי פשכצקי, שליח ערוץ הספורט לאיטליה   14.10.25 - 17:52
Getting your Trinity Audio player ready...

הרגע הגדול מגיע. נבחרת ישראל עומדת לפגוש הערב (שלישי) את נבחרת איטליה למשחק מרתק במסגרת מוקדמות מונדיאל 2026. כזכור, רק לפני חודש שתי הקבוצות נפגשו, והציגו כדורגל התקפי אדיר, כשהמשחק הסתיים בניצחון 4:5 איטלקי. לפני המשחק, דיבר קפטן הנבחרת, אלי דסה עם שליח ערוץ הספורט לאיטליה.

לפני הכל, אין ספק שמה שעסקה בו נבחרת ישראל אמש היה שחרור החטופים מעזה. לאורך כל השנתיים האחרונות , קפטן הנבחרת היה קול בולט בכל מסיבת עיתונאים, כאשר דיבר על הנושא. על כך הוא סיפר: "אני חושב שהייתי קול בולט בגלל שאני קפטן, וביטאתי את התחושות והמחשבות של ההתאחדות, של הנבחרת, ושל העם. אני לא יודע אם לקרוא לזה זכות, כי אלו לא הזכויות שאנחנו רוצים".

"כל פעם שיכולתי להעלות את זה לסדר היום יותר מול נבחרות ואנשים שלא היה נוח מולם במסיבות העיתונאים, עשיתי את זה. בסוף אתמול היה יום שמח אך מהול בעצב, כי אנחנו כל הזמן זוכרים את הנופלים ואת אלו שעדיין שם".

"בתור אזרח שאוהב את המדינה תמיד אמרתי שאני אגן ואשמור על המדינה שלי בכל פעם שיוצאים כנגדה. אני אמנם לא הייתי בשדה הקרב אבל אם הייתה לי האפשרות הייתי עושה זאת בלי ספק, ובלי לחשוב על זה בכלל. אם הקצת שאני יכול לעשות זה דרך המזגן ו'החדר הנוח', אז מי אני שלא אעשה את זה".

"בסוף זה קשה לעכל מה שעברנו בשנתיים האחרונות. אנחנו נקלוט בקרוב מה קרה פה, כי האירועים לא נגמרים. רגע אחד זו שמחה ענקית ורגע סיפור כואב. זה אירוע מטורף שעוד לא נגמר. המשימה הקשה שעומדת לפנינו היא מבפנים. אנחנו נצטרך לאחות את השברים של העם", סיכם המגן הימני הוותיק.

בעניין הכדורגל. יש הרבה קולות שאומרים שהגיע הזמן שהשחקנים הוותיקים ייקחו צעד אחורה. על כך אמר דסה: "לכל אחד יש דעה והיא לגיטימית. בסוף זה החלטה של המאמן ואיתה אי אפשר להתווכח. לדעתי חשוב שיהיו שחקנים ותיקים שינהיגו את הקבוצה על ומחוץ לדשא. המטרה שלי להוביל שחקנים צעירים ואני תמיד אתן את הלב והנשמה עבור הנבחרת".

בנוסף, דיבר על ההחלטה שלו לעשות את המעבר דווקא להולנד, למרות ההצעות שקיבל מארה"ב: "אלו היו שיקולים כאלו ואחרים. זה לא היה קיץ ראשון שאני מתנהל לפי הדרך שלדעתי היא הכי נכונה עבורי. בסוף גם אני איש משפחה בקיץ הזה. אני אדם מאוד מסודר שלא תמיד לוקח החלטות טריוויאליות, אבל זו הקריירה והחיים שלי, וכך תמיד התנהלתי".

"איך קמים אחרי נורבגיה? בסוף זה מה שטוב בכדורגל, שתמיד אפשר לתקן במשחק הבא. חטפנו סטירה כואבת, מצלצלת, ולא היינו במשחק בשום פרמטר. הוכחנו בעבר שיש לנו מה לתת מולם, אבל זה יהיה משחק שונה לגמרי, ונצטרך לעשות את ההתאמות".

לסיכום, אמר אלי דסה: "אם לא אגיע עם הנבחרת לטורניר גדול זה חד משמעית יהיה הפספוס הכי גדול שלי בקריירה. מאוד הייתי רוצה שזה יקרה כשאני עוד כאן. בסוף לכל אחד בקריירה יש חלום והוא לעשות משהו גדול עם המדינה, ואני אתן את כל כולי כדי להגשים אותו. בסוף, העיקר שזה יקרה לנו כמדינה, ואני אשמח בדיוק באותה מידה גם אני לא אהיה חלק מזה כשזה יקרה".