לחזור לבסיס: המעמד שאוסקר גלוך איבד באייאקס

הישראלי נראה טוב כקיצוני ימני, אך הפך לקשר מחליף שמתקשה להשפיע על המשחק. מה קרה? מעקב הליגיונרים מנסה לענות. וגם: הבשורה המעודדת מכיוונם של חלאיילי ועבדה

רועי ויינברג
רועי ויינברג   25.02.26 - 15:15

תגיות: אוסקר גלוך

Getting your Trinity Audio player ready...
ANP via Getty Images
ANP via Getty Images

שבוע נוסף של כדורגל מאחורינו ומעקב הליגיונרים כאן כדי לסכם. נתחיל עם שניים מהבכירים ביותר שלנו, כשאחד בישל לראשונה העונה בליגה והשני איבד את מעמדו בהרכב, ונקנח במי שהיה בין הבכירים בשנים האחרונות ומתקשה למצוא את עצמו. למרות זאת, אפשר להיות אופטימיים.

הליגיונר המצטיין: ענאן חלאיילי (סן ז'ילואז)
90 דקות ובישול מול אנטוורפן

כתבנו בהרחבה על חלאיילי לפני פחות מחודש. על השיפור במיקום, העבודה הפיזית, ההתקדמות וזה שהוא היה אחד המגנים הטובים בליגת האלופות. הכל נכון, ואין טעם לחזור על הדברים. שחקן כדורגל, גם אם הוא מגן ימני, צריך מספרים. חלאיילי בעונה אדירה, אבל אין לו מספיק מהם. הבישול מול אנטוורפן היה הראשון שלו העונה. אשתקד היו לו שניים בעונה הסדירה ושלושה בפלייאוף.


אנחנו יודעים למה חלאיילי מסוגל. גם פיזית וגם מקצועית, עם מהירות יוצאת דופן ואינסטינקטים מצוינים. הוא יכול להעז יותר. הפעם, עם ההרמה לרוס סייקס, זה עבד. לאחרונה הוא התראיין בהרחבה בבלגיה ונשאל דווקא על הרגעים הגדולים בקריירה. ככה זה עובד. זוכרים שערים ובישולים, לא סגירות אלכסוניות. זה טבע הכדורגל.

לזכותו של חלאיילי יאמר שהוא סובל מחוסר מזל, כשהוא עם בישול אחד לעומת 4.58 בישולים צפויים, כמות הבישולים שהייתה לו אם היו מסיימים בצורה ממוצעת. מסתכלים גם על המדד הזה, אבל בדרך לצעד הבא (שבהחלט יכול לקרות בקיץ הקרוב) יסתכלו גם על המספרים הכי בסיסיים שיש לכדורגל להציע. הבישול מול אנטוורפן היה פנטסטי. כעת אפשר לקוות שיהיו עוד אחריו.

הליגיונר שבסימן שאלה: אוסקר גלוך (אייאקס)
13 דקות מול ניימיכן

גלוך איבד את מקומו בהרכב, דווקא אחרי חצי עונה טוב מבחינה אישית. אחרי שמעמדו סבל מחוסר יציבות תחת ג'וני הייטינחה נראה שהוא מצא את עצמו בתור קיצוני ימני שנכנס פנימה אצל פרד גרים, אך במשחקים האחרונים ריאן בונאדיה הצעיר מועדף עליו.

אוסקר עלה כקשר גם מול ניימיכן וגם מול אלקמאר. היו מי שביקרו אותו על משחק מופקר ויותר מדי איבודי כדורים או דריבל חסר תכלית, וכנראה פרד גרים מסכים איתם. המספרים היבשים אומרים לנו שגלוך נוגע בכדור 40 פעמים במשחק, מאבד 9.8 ומצליח ב-43% מהדריבלים שלו. לא מדהים.

כשהולך לגלוך, הוא השחקן הטוב על הדשא. ראינו את זה בלא מעט משחקים בליגה ההולנדית ובטח בליגת האלופות העונה. כשלא הולך לו, אוסקר נוטה ללכת עם הראש בקיר. בהולנד דיברו על כך שאיבוד שלו ב-6:0 מול אלקמאר הוביל לספסולו, אך זהו רק סימפטום. ברגע שהוא יכסה יותר שטח, יתרום יותר בהגנה ויתאים לפילוסופיה של גרים, סביר שהוא יחזור להרכב. 

אייאקס עדיין משחקת עם חלוץ גדול באמצע, ואוט וחהורסט, כששחקני הכנף נועדו להכניס אלמנט של מהירות והנעת הכדור להגיע מהאמצע. פתרון הביניים עם גלוך כווינגר עבד עד שלב מסוים, כשהוא איבד ממהירותו לאחר שחלה בשפעת שפגעה בצורה קשה בקבוצה. סביר שנראה אותו חוזר לשיאו.

ובכל זאת, גלוך טוב מדי כדי להיראות ככה. פרד גרים מאמן זמני, ויכול להיות שיורשו יבנה 4:2:3:1 שמתאים יותר לאוסקר ונותן לו את החופש הזה, בדומה לזלצבורג. העמדה הזאת כמעט ולא קיימת בכדורגל המודרני היום. גם בהולנד, כך נראה, לא הבינו את העמדה של גלוך עד הסוף.

לכן חזרנו לפרשן ערוץ הספורט, ישראלי שהצליח בהולנד ועבר דבר או שניים בקריירה שלו - ערן זהבי. "אמרת שאתה עושה הרבה הגנה ושיחקת בעמדה שאתה לא אוהב. אתה צריך לשחק בכל עמדה ולעשות את המקסימום למועדון ולעצמך. כשיגיעו המספרים, יגיעו הפריבלגיות ותוכל לעשות הרבה יותר. כל עוד לא השגת את זה, תשיג את המעמד בדרך הקשה". כל מילה נוספת מיותרת.
חומר למחשבה (ANP via Getty Images)
חומר למחשבה (ANP via Getty Images)
הליגיונר המפתיע: ליאל עבדה (שרלוט)
71 דקות מול סנט לואיס

עונת ה-MLS חזרה! עידן טוקלומטי, תאי בריבו, רן בנימין ודור תורג'מן הולכים לככב במעקב בשבועות הקרובים, אך הפעם בחרנו להתמקד דווקא בעבדה. לאחר שהיה בדרכו החוצה מהקבוצה הוא פתח בהרכב ושיחק 71 דקות בהפסד לסנט לואיס.

ליאל עבדה רק בן 24. הוא אחד הליגיונרים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מטבח השבעה באוקטובר, שכן באמצע תקופה טובה בסלטיק הוא התמודד עם גל שנאה אנטי ישראלי ובסופו של דבר עזב את הקבוצה והקהל שלה.

הוא עבר תקופות טובות יותר ופחות בשרלוט, והפעם פתח ושיחק 71 דקות במשחק הראשון של העונה. אשתקד, לשם ההשוואה, הוא פתח פעם אחת בעשרת המשחקים האחרונים.

האמון של דין סמית' בעבדה, מהמשתכרים הבכירים בקבוצה (והבכיר מבין הישראלים בליגה לצד בריבו), עשוי להשתלם בענק. גם לעבדה עצמו, גם לשרלוט וגם לכדורגל הישראלי. מגיע לנו להרוויח אותו מחדש.