מעקב הליגיונרים שלנו נכנס לחודש ספטמבר. חלון ההעברות מאחורינו, ועכשיו זמן להתעמק במה שקורה בקבוצות של נציגינו השונים מעבר לים. נתחיל, איך לא, ממנור סולומון.ליגיונר השבוע: מנור סולומון (ווסטהאם)77 דקות ב-0:3 על דרבי, 32 דקות ב-2:3 על בולטון. בשקט יחסי, ווסטהאם הפכה לקבוצה הטובה בצ`מפיונשיפ. הפטישים עם שמונה נקודות בארבעת המשחקים האחרונים ובראשות הטבלה בליגה קשה. מגיע כאן קרדיט גם לסולומון, בתפקיד שונה ממה שראינו ממנו בלידס או בקדנציות הקצרות בוויאריאל ופיורנטינה. הישראלי אמנם עם שער אחד בשישה משחקים, אבל תפס מקום בהרכב (ועלה מהספסל במשחק האחרון, באמצע השבוע, משיקולי עומס).סולומון מתבקש לשחק בתפקיד שונה ממה שראינו לאורך הקריירה, כשווסטהאם משחקת עם קו של ארבעה שחקנים בקישור. סולומון לעתים קרובות יותר "מבודד" באגף ומסתמך על הדריבל שלו יותר מאי פעם. הישראלי השלים עד כה 2.3 דריבלים למשחק העונה ומסר 1.7 מסירות מפתח, מספרים נהדרים.בעונה ההיא בלידס היו לו 1.7 מסירות מפתח ו-1.8 דריבלים, באחוז הצלחה נמוך יותר. בפיורנטינה היו לו 1.6 ו-1.6, בשני המקרים הוא נגע יותר בכדור. כאן הפטישים מצפים מסולומון להיות מי שמושך את ההתקפה אליו, מנצל שטחים פתוחים ובכך מעורב בהתקפה הקבוצתית של ווסטהאם. לצד כוכב על (במונחי צ`מפיונשיפ) כמו ג`ארוד בואן, זה בדיוק מה שהקבוצה צריכה. שחקן שיהפוך את השלם לגדול מסכום חלקיו.מעט יותר מזל וסולומון היה מגיע לשערים ובישולים, גם בשבוע האחרון. הספקנו ללמוד בשנים האחרונות שמשחק אחד טוב יכול להפוך אותו לשחקן שמנפק מספרים באופן עקבי, והוא מייצג את הפוטנציאל שווסטהאם עדיין לא מימשה עד הסוף, של שחקן שיכול לשנות משחקים ולנצל את זה שההגנה במקום אחר.ווסטהאם הגיעה לצ`מפיונשיפ כדי לעזוב אותה. היא קבוצת פרמייר ליג, ובמשחקים האחרונים היא משחקת כמו אחת. היכולת של סולומון להשתלב במרקם הקבוצתי כבר עכשיו, כשהוא עדיין לא חד לחלוטין ועדיין לא בשיאו, מעידה על כך שיהיה לו מקום גם בליגה הבכירה של הממלכה.הליגיונר בסימן שאלה: עומרי גנדלמן (לצ`ה)דקה אחת בשני המשחקים האחרונים. לצ`ה כמעט ירדה ליגה בשנה שעברה, ועדיין לא יודעת מה היא רוצה מעצמה בעונה הנוכחית. הקבוצה ניצחה עד כה רק את ונציה החלשה, כשעומרי גנדלמן כמעט לא שיחק.מצד אחד, הוא נרכש ב-3 מיליון יורו בחורף האחרון ועבר קדם עונה עם הקבוצה. מצד שני, הוא לא משחק. באיטליה מספרים שהמאמן אוזביו די פרנצ`סקו, שהשאיר את הקבוצה בליגה והחתים את גנדלמן, מסתכל עליו בתור קשר קדמי.המבט הזה מפספס את היכולת החזקה ביותר של גנדלמן, תנועה קדימה מקו שני. הוא לא פליימייקר קלאסי וכנראה כבר לא יהיה, אבל שחקן שיודע לרוץ קדימה בזמן הנכון ולשים את הכדור בשער. אם הוא יתופקד כקשר 50/50, תפקיד שמזכיר מעט את ימיו בנתניה, סביר שנראה אותו במקום טוב יותר.גנדלמן עצמו דחה הצעה גדולה מה-MLS, כפי שפרסם כתבנו יגאל גולדשטיין, ומוכן להילחם על מקומו. גם אם עד ינואר הוא לא יקבל דקות ממשיות, סביר שיהיו מספיק קבוצות אירופאיות שירצו אותו בהשאלה או העברה. גנדלמן הראה שהוא מספיק טוב כדי להשפיע לטובה בכדורגל האירופי, לפחות בקבוצות שמוכנות לשחק בדרך שלו. הליגיונר המפתיע: רוי רביבו (אלצ`ה)עשר דקות בהופעת הבכורה מול סוסיאדד.מה כבר אפשר ללמוד מעשר דקות? בכנות, לא הרבה. רביבו עלה בדקה ה-81 במקום חרמן ולרה במשחק בו אלצ`ה הייתה ב-2:2 כשעלה וספגה שער כואב בדקה ה-90, מה שהופך את משימת ההישארות שלה לקשה עוד יותר.ובכל זאת, יש מקום לאופטימיות. רביבו כבר עכשיו הראה ביטחון ושיחק יותר קרוב לרחבת היריב מאשר לרחבה שלו, מה שאולי לא הייתה ההחלטה החכמה ביותר של הקבוצה במצב של 2:2 מול יריבה טובה ממנה, אך הניע כדור וניסה לדחוף כמה שיותר לרחבה. רוב המסירות שלו היו על סף רחבת ה-16 והוא אפילו בעט לשער בדקה ה-92.קבוצה שנלחמת על חייה צריכה שחקנים אגרסיביים ובעיקר שחקנים מעזים. רוי רביבו, כפי שראינו במכבי ת"א, לא מפחד משום דבר. עצם העובדה שהוא עשה זאת גם במשחקו הראשון בליגה הספרדית, בקבוצה חדשה ואחרי זמן אימונים מצומצם, יכולה למלא אותנו באופטימיות. יהיה מספיק זמן לדבר על עמידה טקטית, תרומה הגנתית וכן הלאה. בעשר דקות מה שחשוב זאת האנרגיה, ורביבו בהחלט הראה אותה. אחרי שתי אליפויות וגביע, הרכש שבא ביום האחרון של החלון בא רעב.