בין פלפס ללוכטה: כל מה שצריך לדעת על שבוע השחייה בלונדון

שני הפנומנים יתפסו את מרבית הכותרות, אך עשרות כוכבים נוספים מחפשים את רגע התהילה שלהם באולימפיאדה. מי ישרפו את הבריכה האולימפית? מי השחיין שנקרא 'הטיל'? ומי יכול להשלים קאמבק ענק? קחו נשימה עמוקה, אנחנו צוללים

אופיר גולן
אופיר גולן   27.07.12 - 16:00

תגיות: לונדון 2012, שחייה

Getting your Trinity Audio player ready...

כדרך קבע השבוע הראשון של המשחקים האולימפיים הוא שבוע השחייה. זה שבוע של שיאי עולם, שבוע של דרמות מטורפות בתוך המים שפשוט אי אפשר להחמיץ. אם בבייג'ין 2008, מייקל פלפס היה כמעט הסיפור הבלעדי, שריכז את מירב תשומת הלב, הרי שהפעם התמונה שונה לחלוטין. בריכת השחייה לונדון 2012 הולכת לספק לנו שבוע אולימפי פסיכי. ובניגוד לבייג'ין, הפעם לא תהיה לכולנו בעיה לראות את השידורים ואת המשחים. המוקדמות יחלו ב-12:00 בצהריים ותחרויות הערב בשעה 21:00. אין יותר טוב מזה, באמת. רגע לפני הזינוק הראשון למים בשבת בבוקר בדיוק בצהריי היום, הגיע הזמן לבחון את המועמדים. אותם שחיינים שיעשו לנו את השבוע, את האולימפיאדה. קחו אוויר, יוצאים לצלילה עמוקה.

חופשי זה לגמרי לבד
מקצועות החתירה, להלן החופשי, מתחלקים לשלושה סוגים: הספרינטים (50, 100 מטרים), המרחקים הבינוניים (200, 400) והארוכים (800, 1,500). בגיל 31, 12 שנים אחרי שזכה במדליית הזהב בסידני ו-9 שנים אחרי שהודיע על פרישה מהשחייה, אנטוני ארווין שוב במים. ארווין הוא לא רק אחד הסיפורים המעניינים של האולימפיאדה, אלא גם אחד המועמדים לנצח ב-50 חופשי, במיוחד לאור היכולת שהציג במבחנים האמריקאיים, אותם צלח בקלילות. ארווין, שהוא ממוצא אינדיאני, יעלה לגמר בקלות ושם יתמודד מול אלוף העולם, או "השחיין הבכיין" כפי שקוראים לו, ססאר סייאלו. הברזילאי, שזכה בזהב אולימפי ב-100 מ' לפני 4 שנים, ינסה להשכיח את העובדה שנתפס עם חומרים אסורים בשנה שעברה (יצא באזהרה) ואין דרך טובה יותר מאשר ניצחון בגמר אולימפי. גם שני האוסטרלים, ג'יימס מגנוסן ואיימון סאליבן, נראים מאיימים מתמיד. שימו לב לסוס השחור האיטלקי, לוקה דוטו, באליפות העולם האחרונה סיים במקום השני, אחרי סייאלו.
 
המרחק הכפול, ה-100 מטרים חופשי, נחשב ליוקרתי ביותר בתוכנית השחייה האולימפית. המועמד המוביל לזכות בזהב כאן נושא את הכינוי המחייב - "The Missile", "הטיל". קבלו את ג'יימס מגנוסן. באליפות העולם שעברה הוא זכה בזהב במקצה הזה וגם הוביל את הרביעיה האוסטרלית לניצחון ב-100X4 חופשי. אתם יכולים להיות בטוחים שמגנוסן יגרום לאוסטרלים לשכוח את הקאמבק הכושל של איאן ת'ורפ, שנשאר בחוץ. סייאלו, שמחזיק בשיא העולם, יצטרך להתעלות על עצמו כדי לשמור על התואר מבייג'ין. התעלות שכמובן תוביל לבכי על הפודיום. גם ניית'ן אדריאן מארצות הברית, דנילה איזוטוב מרוסיה ויאניק אנייל ופביאן ז'ילו הצרפתים יכולים לגעת ראשונים בקיר, אבל נכון לעכשיו נדמה ש"הטיל" יפגע ראשון במטרה.
 
במרחק הכפול (200 מטרים חופשי), הסיפור סגור. אתם יכולים כבר לרשום בטבלת המנצחים שלכם את השם של ראיין לוכטה (ותתרגלו לכך). כרגע, לא נראה שיש מישהו שמסוגל לעצור אותו. המועמדים לקטוף את המקומות הנותרים על הפודיום: ריקי ברנס (ארה"ב), פארק טאיי-וואן (קוריאה הדרומית), פול בידרמן (גרמניה), אנייל ואיזוטוב. בכל מקרה, כולם יהיו לבטח בגמר. באשר למרחקים הארוכים יותר, הגיע הזמן לערוך היכרות עם יאנג סון. הסיני, שמחזיק בתארים העולמיים ב-800 ו-1,500 מטרים כבר נחשב לאייקון בסין ואחרי לונדון מעמדו רק יטפס. הוא הפייבוריט לזכייה ב-400 ו-1,500 חופשי. כאשר יריבו העיקרי הוא הטוניסאי אוסמה מלולי. פארק טאיי-וואן הקוריאני יהפוך את הדו-קרב הזה לתלת ראשי ב-400 חופשי.
 
גם אצל הנשים יש כמה שמות בולטים. הראשון שבהם שייך לבריטה שטפן, האלופה האולימפית ב-50 ו-100 חופשי. הגרמנייה לא נראתה טוב באליפות העולם אשתקד, אך באליפות אירופה האחרונה הפגינה יכולת לא רעה. היא בהחלט יכולה לשמור לפחות על אחד התארים, אבל בספרינט הקצר היא תצטרך להתמודד עם השבדית הוותיקה והחיננית טרז אלשהאמר, בגיל 34 ובהופעה האולימפית האחרונה שלה, זוממת לשים את היד על הזהב. כמוה גם ג'סיקה הארדי מארה"ב ומרלין וילדהויס מהולנד וג'נט אוטסן הדנית. כאן אנחנו הולכים עם שטפן, אך במרחק הכפול באמת שקשה להכריע מכיוון שהזירה העולמית צמודה ביותר. בשדה שכולל בין היתר את אוטסן ואלכסנדרה הרסימניה מבלארוס (השתיים אלופות העולם בצוותא), את ילדת הפלא האמריקנית מיסי פרנקלין ואת היורשת של אינגה דה ברוין בעלת השם הארוך, ראנומי קרומוואידיויו.ב-200 מטרים, פרנקלין כבר מועמדת ברורה לקטוף את הזהב, לא לפני שתיאבק באיטלקייה היפייפיה, פדריקה פלגריני, שמחזיקה בתואר העולמי, האולימפי ובשיא העולם. פרנקלין תצטרך לתת 200 אחוזים בכל מטר מתוך ה-200 כדי להוציא את מדליית הזהב מהידיים החזקות של פלגריני. במרחקים הארוכים (400, 800 מטרים) המאבק על השליטה יהיה בין רבקה אדלינגטון המקומית, קיילי פאלמר האוסטרלית ולוטה פריס הדנית. ההימור שלנו: זהב לאדלינגטון ב-400 ולפריס ב-800.
 
בחצי היום, עם החזה מתוח
המשחים ל-100 ו-200 מטרים חזה הולכים גם הם להיות צמודים יותר מאי פעם. האלוף האולימפי בשני המרחקים - בשתי האולימפיאדות האחרונות - הוא קוסוקה קיטאג'ימה, שחוזר להופעת הדרן במשחקים האולימפיים כשהיעד שלו הוא ברור להשלים דאבל שלישי ברציפות, דבר פשוט מדהים. ב-100 הוא יתמודד עם תחרות מצד ריוסוקה איירי היפני וברנדן האנסן ואריק שאנטיו האמריקניים, שלמרבה ההפתעה לא יתחרו במרחק הכפול (הפסידו במבחנים). האנסן, שחזר בשנה שעברה למים אחרי שלוש שנים בחוץ, ינסה סוף סוף לשים קץ לשליטה של היפני, שניצח אותו גם באתונה וגם בבייג'ין. דווקא כאן אנחנו הולכים עם שם אחר - פאביו סקוצולי, שבגיל 23 נראה בשל לתפוס את הפסגה אחרי שבאליפות העולם הקודמת לקח את מדליות הכסף ב-50 ו-100 חזה.
 
סקוצולי גם הצהיר כי יקדיש את המדליה, אם יזכה בה, לחברו ואחד משחייני הטובים בעולם, אלכסנדר דלה אואן, שהלך לעולמו רק לפני מספר חודשים לאחר אירוע לב. תהיו בטוחים שאם דלה אואן היה עדיין בחיים הוא היה המועמד הטבעי כאן לזהב. במרחק הכפול השליטה אמורה להיות של קיטאג'ימה, כאשר השאלה היא רק באיזה כושר הוא יגיע למשחקים האולימפיים.
 
אצל הנשים התמונה שונה לחלוטין. רבקה סוני האמריקנית היא בכמה רמות מעל כולן ב-100 ו-200 מטרים. היחידה שיכולה לסכן אותה, וגם זה רק ב-100 מטרים, היא ברייה לרסון מארצות הברית, שמחזיקה בסיפור די מעניין. לרסון כיום בת 20 ועבורה מדובר בתחרות בינלאומית ראשונה (!), לאחר שרק בגיל 17 החלה לשחות בצורה מקצוענית. גם אם היא תיקח כסף או ארד, זה עדיין יהיה מדהים.נשכב על הגב, מתהפך על הבטן
במבחנים האמריקאיים האחרונים מת'יו גריברס היה רחוק כעשירית וחצי בלבד משבירת שיאו של הגביסט האגדי ארון פירסול. ההישג הזה הפך אותו מיידית למועמד מספר 1 לזכייה בתואר האולימפי ואפילו למחוק את פירסול מהטבלה כבר עכשיו. גריברס ייאבק בחברו לנבחרת ניקולאס ת'ומאן ובאלוף העולם הצרפתי, קאמיל לאקור, שיעשה הכל כדי להשלים דאבל. יחד איתם יש לא מעט שחיינים שיעשו הכל כדי לגנוב מקום על הפודיום. שימו לב לארשווין ווילדבור הספרדי, ליאם טנקוק הבריטי וריוסוקה איירי. אנחנו הולכים כאן על פודיום שמרני: גריברס; לאקור; ת'ומאן.
 
במרחק הכפול הקרב יהיה למעשה רק על מדליות הכסף והארד. הסיבה? הזהב כבר עמוק בכיס של ראיין לוכטה. ההערכה שלנו היא שהוא ינצח בפער שגדול משנייה אחת שלמה. לגבי המקום השני אנחנו מסמנים כאן הפתעה בדמותו של בנג'מין סטסיוליס, שדחק החוצה מהמשלחת הצרפתית את אלוף העולם ב-100 מ' (בצוותא עם לאקור), ג'רמי סטראביוס. ריוסוקה איירי ייאבק גם כאן על מדליה יחד עם מיץ' לרקין (אוסטרליה) ורדוסלב קבצ'קי (פולין). אגב, כאן אנחנו מוסיפים הימור שאפתני במיוחד - יעקב טומרקין ישחה לצידם בגמר האולימפי. מוגזם? נחכה ונראה. אצל הנשים, יש לנו רק פייבוריטית אחת. מיסי פרנקלין. כל תסריט מלבד זכייה מוזהבת כפולה של האמריקנית בת ה-17 ייחשב להפתעה גדולה.
 
פרפר נחמד
4 שנים חיכינו למפגש המחודש בין מייקל פלפס ומילוראד צ'אביץ' במשחקים האולימפיים. בבייג'ין פלפס ניצח את הסרבי באלפית השנייה בדרמה מטורפת. האמת היא שצ'אביץ' נגע ראשון בקיר, אך לא בעוצמה מספקת כדי לעצור את השעון. מדליסט הכסף מסין יחפש נקמה, אבל הפנומן האמריקני צפוי לחגוג שוב בראש הפודיום. להערכתנו, צ'אביץ' בכלל יסיים רק במקום השלישי אחרי בן ארצו של פלפס, טיילר מקגיל. אמנם הוא לא צפוי בכלל להעפיל לגמר האולימפי, אך שווה לצפות במוקדמות באגדה השבדית, לארס פרולאנדר. בגיל 38, האלוף האולימפי מסידני 2000 ב-100 פרפר, חוזר להופעה שישית (!) במשחקים האולימפיים. זה כבר באמת נדיר. שמות נוספים ששווה לעקוב אחריהם בפרפר: ייבגני קורוטישקין (רוסיה) וצ'אד לה קלוס (דרום אפריקה). אגב, פלפס כבר פינה מקום בקיר המדליות שלו בשביל מדליית הזהב ב-200 פרפר. ניק דארסי האוסטרלי, פאבל קורז'ניובסקי הפולני ולאסלו צה ("הסגן של בר-כוכבא"), כבר מחממים מנועים למאבק ביניהם על הפודיום.בגזרה הנשית הכל פתוח. הגמר ל-100 מטרים פרפר לנשים טומן בחובו את האפשרות להפוך לאחד הצמודים בהיסטוריה, שבסופו תזכה זו שציפורנייה הן הגדולות מכולן. אנחנו הולכים עם דיינה וולמר האמריקנית, שנמצאת בכושר נפלא, כזה שיכול לאיים על שיא העולם של שרה שיוסטרום השבדית מ-2009. שיוסטרום עצמה, שעדיין לא חגגה יום הולדת 19, תיאבק על הזהב וכך גם פרנצ'סקה האלסול ואלן גאנדי הבריטיות ואלישיה קאוטס וג'סיקה שיפר האוסטרליות. בתוך כל זה נמצאת עמית עברי, שחולמת על הגמר, אך נראה שתצטרך לתת את כל כולה רק כדי לצלוח את המוקדמות. במרחק הכפול אנחנו עם שיפר. ג'סיקה, לא קלאודיה.
 
מעורב ירושלמי
יש לנו חלום שבו גל נבו מהפועל ירושלים נמצא בגמר האולימפי ב-400 מטרים מעורב אישי ואף מנסה לדגדג את הפודיום, אך בעידן של מייקל פלפס וראיין לוכטה החלום הזה נדחק לצד. כבר כתבנו על הדו-קרב המרתק הצפוי בין שני הפנומנים מארצות הברית ב-200 ו-400 מעורב ונראה שהם יתחלקו בתארים ביניהם. כל מה שייוותר הן שתי מדליות ארד. האחת תלך ללאסלו צה והשנייה לצה לאסלו, שכבר התרגל למעמדו הנחות בפודיום. בנשים צפוי ב-20 מאבק בין הספורטאית הגדולה ביותר בהיסטוריה של זימבבואה (ויסלח לי ברוס גרובלאר), קירסטי קובנטרי, לבין אריאנה קוקורס מארה"ב, סטפאני רייס (האלופה האולימפית מאוסטרליה) ושי-וון הי מסין (אלופת העולם). הלב רוצה קובנטרי, הראש אומר שי-וון הי. במרחק הכפול אנחנו שומרים אמונים לאלופה האולימפית, סטפאני רייס ואת המקומות הנותרים על הפודיום אנחנו משריינים לאמריקניות אליזבת' בייזל וקייטלין לברנץ.
 
מירוץ שליחים
בבייג'ין 2008 הגמר ל-100X4 חופשי היה המשחה הדרמטי ביותר אי פעם בעולם השחייה. המהפך של ג'ייסון ליזאק, שהביא לפלפס את מדליית הזהב, היה ויישאר אחד הגדולים ביותר בהיסטוריית הקאמבקים. ואם יש לכם זמן פנוי (והגעתם עד הנה בכתבה), אז תיכנסו ליוטיוב ותוכלו להתרגש פעם נוספת. למרות הנוכחות של פלפס ולוכטה, קשה להאמין שארצות הברית תצליח להוציא משהו שהוא יותר ממדליית ארד. הסיבה? אוסטרליה וצרפת פשוט יותר טובות ומסתמן שהקרב על הזהב יהיה ביניהן. "הטיל", ג'יימס מגנוסן, יעשה את העבודה שלו, אבל ייתכן שזה הזמן של צרפת סוף סוף להסיר את התדמית הלוזרית. במרחק הכפול, 200X4 מטרים, ארצות הברית למעשה כבר ניצחה. כך גם ב-100X4 מעורב. אצל הנשים אנחנו מסמנים טרבל לארצות הברית ומיסי פרנקלין בכל מקצי השליחים. רק הולנד יכולה באמת לאיים על ההגמוניה ב-100X4 חופשי, כשתנסה יחד עם ראנומי קרומוואידיויו, מרלן ווילדהויס, פמקה הימסקרק ואינגה דקר, לשמור על התואר מבייג'ין.
 
שבוע שלם של שחייה, ברמה הגבוהה ביותר שיכולנו לבקש, כבר ניצב לפנינו. סיפורי-העל של מייקל פלפס, ראיין לוכטה ומיסי פרנקלין, ירחפו מעל המים ב"בריכת הלוויתן" בלונדון, אבל יש עשרות על גבי עשרות של שחיינים שרוצים לזכות בתהילה. הראש הרציונאלי מכוון לשליטה אמריקנית, אבל הלב הרומנטי מכוון לכל הכיוונים, מאוסטרליה ועד זימבבואה. בואו להתמכר לבריכת השחייה, יהיה ענק. תהיה היסטוריה. שבוע השחייה האולימפי הדרמטי והעצום אי פעם, כזה שכל הסופרלטיבים כבר מחכים בתור כדי לפאר אותו.