ההשפעה של מאמני כדורגל על המשחק השתנתה עם הזמן. הם יכולים לבחור שיטות ותבניות התקפה, אבל זה שונה דרמטית ממאמני כדורסל שיכולים להחליף את כל החמישייה כמה פעמים שהם רוצים באותו הערב. בסופו של דבר, לא משנה כמה נתפלסף, אין שום דבר משמעות יתור מחילופים - ברגע שאתה מוריד שחקן אחר ומעלה אחר כל הקבוצה משתנה.לכן אחד השינויים הגדולים ביותר מבחינה טקטית הגיע יחד עם הקורונה, כשמספר החילופים עלה משלושה לחמישה בהשפעת עומס המשחקים. המגפה מאחורינו, אבל החילופים נשארו. כשעומס המשחקים רק גדל. הם יצרו איתם תפקיד חדש, תפקיד ה"בלם-חלוץ". שחקנים מהעמדה הכי אחורית מבין שחקני השדה עולים דווקא מקדימה.ראינו ממש לאחרונה שני מועדוני ענק מנצחים ככה. ברצלונה העלתה את רונלד אראוחו מהספסל בדקה ה-82 בשביל שינצח את ג`ירונה, בזמן שהארי מגווייר כבש מול ליברפול אחרי שאמנם פתח במערך של שלושה בלמים, אבל עלה קדימה. מגווייר כבר מצא את עצמו מספר פעמים בחוד בעבר.מאמן מנצ`סטר יונייטד רובן אמורים הסביר באפריל האחרון, אחרי שמגווייר שעלה בדקה ה-88 כחלוץ ראה כדור שלו מורחק מקו השער היריב. "הגענו למצב שבו נוטינגהאם פורסט שמרה על הרחבה", אמר, "היה להם נוח. הצלחנו להגיע לשליש המגרש שלהם, אבל היינו צריכים להכניס את הכדור לרחבה. קשה לייצר צירופים, ומגווייר השחקן הכי טוב שלנו במצבים נייחים. בתוך הרחבה אתה חלוץ. העלנו את מי שהיה יכול להבקיע שם בצורה הטובה ביותר".מגווייר, 1.94 מ`, הבקיע שישה שערים מאז תחילת העונה הקודמת, כולל השער בדקה ה-121 מול ליון שהעלה את הקבוצה של אמורים לחצי גמר הליגה האירופית וקבע 4:5 בלתי נתפס. הוא אולי המייצג הבולט ביותר של התופעה הזאת, אבל ממש לא היחיד.❗️Ronald Araujo: "When I put the jersey on, I told everyone that I would come on as a striker and score the winning goal." pic.twitter.com/pxIQLUhXQt— Barça Universal (@BarcaUniversal) October 18, 2025 למה דווקא הם? התשובה מתחילה בפיזיות. חלוצי התשע של היום, ברוב המקרים, הם לא מה שהיו בעבר. אם לפני שנים היו לנו נפילים שלא צריכים ללחוץ יריבים אלא רק לחכות לכדורים או לנגוח פנימה, היום הרף הטכני שנדרש מכל שחקן כדורגל, בטח בהתקפה, גבוה יותר. גם שחקנים כמו ארלינג הלאנד הפכו למי שצריכים ללחוץ יריבים ולהשתלט על כדורים, בזמן שבעבר הוא היה יכול לחכות בשליש האחרון ולרוץ רק כשמגיע כדור. הבעיה היא שעדיין יש בהם צורך. לברצלונה למשל יש חלוץ טבעי אחד בדמות רוברט לבנדובסקי בן ה-37, "שחקן של פעם", שנעדר מול ג`ירונה בשל פציעה. למנצ`סטר יונייטד אין כאלה, ולא יהיה מופרך לטעון שהחלוץ הטבעי האחרון של הקבוצה היה כריסטיאנו רונאלדו. קבוצות ומאמנים מודרניים מעדיפים לשחק עם ווינגר שעולה למעלה, קשרים שנעים מקו שני או כל המצאה אחרת שהופכת את הכדורגל שלהם לחכם יותר וטקטי יותר. במשך הרבה דקות זה עובד, אחרת לא היו עושים את זה.כאן, איך לא, נכנס ה"בלם-חלוץ". שחקני ההגנה לרוב פיזיים יותר משחקני ההתקפה, גם הטובים שבהם, ובעיקר חושבים כמו שחקני הגנה. הם יודעים איך למצוא את עצמם ברחבה בעמדות נוחות, ולכן אנחנו רואים יותר ויותר קבוצות שבונות תרגילי נייחים שמסתיימים בראשו של בלם. גבריאל, בלמה המצוין של ארסנל, הבקיע חמישה שערים בכל המסגרות אשתקד. הוא יכול לפתוח באופן תיאורטי על הספסל כדי להעניק למיקל ארטטה כלי טקטי נוסף ואפשרות לשינוי מערך בפן ההגנתי, וגם להכריע משחקים בהתקפה כשיש לצידו מספיק שחקנים שיכולים לשלוח כדורים לרחבה.הגישה של אמורים נכונה. בדקות הסיום משחקים יוצאים לרוב מתבניות טקטיות קלאסיות, בטח אם בבירור יש קבוצה אחת שרוצה להגן על התוצאה ואחת שרוצה לשנות אותה. כל אוהד יודע לזהות מתי הקבוצה שלו "תקועה" בהתקפה, אז הנוכחות של בלם בתור חלוץ יכולה לשנות דברים. גם מבחינת הכדורים שמגיעים אליו, וגם מבחינת כל התנועה ברחבה.🚨🗣️ 𝗡𝗘𝗪: De Ligt: "With Harry Maguire we have a new striker option up front!" pic.twitter.com/yq1F79yA9f— The Touchline | 𝐓 (@TouchlineX) October 19, 2025 למה דווקא הם? התשובה מתחילה בפיזיות. חלוצי התשע של היום, ברוב המקרים, הם לא מה שהיו בעבר. אם לפני שנים היו לנו נפילים שלא צריכים ללחוץ יריבים אלא רק לחכות לכדורים או לנגוח פנימה, היום הרף הטכני שנדרש מכל שחקן כדורגל, בטח בהתקפה, גבוה יותר. גם שחקנים כמו ארלינג הלאנד הפכו למי שצריכים ללחוץ יריבים ולהשתלט על כדורים, בזמן שבעבר הוא היה יכול לחכות בשליש האחרון ולרוץ רק כשמגיע כדור. שחקנים כמו דאבור שוקר ומירוסלב קלוזה, טנקים, כבר לא נמצאים ברמות הגבוהות ביותר.הבעיה היא שעדיין יש בהם צורך. לברצלונה למשל יש חלוץ טבעי אחד בדמות רוברט לבנדובסקי בן ה-37, "שחקן של פעם" שנעדר מול ג`ירונה בשל פציעה. למנצ`סטר יונייטד אין כאלה, ולא יהיה מופרך לטעון שהחלוץ הטבעי האחרון של הקבוצה היה כריסטיאנו רונאלדו. קבוצות ומאמנים מודרניים מעדיפים לשחק עם ווינגר שעולה למעלה, קשרים שנעים מקו שני או כל המצאה אחרת שהופכת את הכדורגל שלהם לחכם יותר וטקטי יותר. במשך הרבה דקות זה עובד, אחרת לא היו עושים את זה.כאן, איך לא, נכנס ה"בלם-חלוץ". שחקני ההגנה לרוב פיזיים יותר משחקני ההתקפה, גם הטובים שבהם, ובעיקר חושבים כמו שחקני הגנה. הם יודעים איך למצוא את עצמם ברחבה בעמדות נוחות, ולכן אנחנו רואים יותר ויותר קבוצות שבונות תרגילי נייחים שמסתיימים בראשו של בלם. גבריאל, בלמה המצוין של ארסנל, הבקיע חמישה שערים בכל המסגרות אשתקד. הוא יכול לפתוח באופן תיאורטי על הספסל כדי להעניק למיקל ארטטה כלי טקטי נוסף ואפשרות לשינוי מערך בפן ההגנתי, וגם להכריע משחקים בהתקפה כשיש לצידו מספיק שחקנים שיכולים לשלוח כדורים לרחבה.הגישה של אמורים נכונה. בדקות הסיום משחקים יוצאים לרוב מתבניות טקטיות קלאסיות, בטח אם בבירור יש קבוצה אחת שרוצה להגן על התוצאה ואחת שרוצה לשנות אותה. כל אוהד יודע לזהות מתי הקבוצה שלו "תקועה" בהתקפה, אז הנוכחות של בלם בתור חלוץ יכולה לשנות דברים. גם מבחינת הכדורים שמגיעים אליו, וגם מבחינת כל התנועה ברחבה.