הקדנציה של צ`אבי אלונסו בריאל מדריד הייתה אמורה להיראות אחרת לגמרי, במה שנראה היה בהתחלה כמו זיווג משמים. אגדת מועדון שחוזר לבירת ספרד אחרי שהפך למאמן המבוקש בעולם, מכיר היטב את הסנטיאגו ברנבאו אך מביא איתו כדורגל מודרני, ומגיע לאמן סגל נוצץ שגם קיבל חיזוק מרשים בקיץ. אלא שהחלום הפך בסופו של דבר לסרט אימה, שהסתיים בהודעה הרשמית שיצאה הערב (שני) ממשרדי סנטיאגו ברנבאו על סיום דרכו של המאמן ומינויו של אלברו ארבלואה. אותה הודעה שלמעשה הייתה רק קצה הקרחון של חודשים מלאי חילוקי דעות, פוליטיקה פנימית וקרע עמוק בין פילוסופיה של מאמן לכוכבים. אז מה באמת הוביל לכך?אחת מנקודות השבר המרכזיות, שנחשפה ב"מארקה", נוגעת לבניית הסגל. אלונסו זיהה מוקדם מאוד שהקבוצה שלו חסרה "מוח" במרכז השדה, דבר שבלט גם בעידן קרלו אנצ`לוטי אחרי פרישתו של טוני קרוס. הוא דרש להשאיר את לוקה מודריץ` כמבוגר האחראי וכבעל בית, אך המועדון קיבל החלטה להיפרד מהאגדה בניגוד לדעת המאמן.בנוסף, אלונסו סימן את מרטין זובמינדי כרכש קריטי לניהול המשחק. במקום זאת, פלורנטינו פרס בחר להשקיע 60 מיליון אירו בפרנקו מסטנטואונו הצעיר והקשר הבאסקי עבר לארסנל. התוצאה: קישור פיזי ועוצמתי עם אורליאן טשואמני, אדוארדו קמאבינגה, ופדה אלוורדה, אך כזה שמתקשה להניע כדור, לבנות התקפות ולשלוט בקצב. ג`וד בלינגהאם, שנאלץ לנדוד בין תפקידים כדי למלא את החלל, הלך לאיבוד, בעוד ארדה גולר שפתח טוב את העונה התגלה כצעיר מדי לשאת עליו את העול.ולא מדובר רק בנושא המקצועי. חדר ההלבשה, שהתרגל במשך ארבע שנים לחופש ולאווירה המשוחררת עם קרלו אנצ`לוטי, התקשה להתרגל למאמן שהגיע מלברקוזן עם הקפדות על משמעת, אימוני וידאו ארוכים ודרישות טקטיות מדוקדות. אצל חלק מהשחקנים זה התקבל בבוז, ואחד השמות הבולטים היה ויניסיוס ז`וניור. הברזילאי, שהגיע לעונה כאחד הכוכבים הגדולים של הקבוצה, התקשה להכיל את הספסולים של המאמן, את שינוי התפקוד לעיתים והדבר הגיע לשיאו בקלאסיקו בליגה, אז החלוץ התפוצץ עם מחאה פומבית על החלטת המאמן. כזכור, המועדון בחר שלא לגבות את המאמן, שתמורתו הוא שילם 15 מיליון יורו לבאייר לברקוזן. ההחלטה הייתה שלא להעניש את ויניסיוס (בדומה למשל למה שעשתה ליברפול עם מוחמד סלאח), או אפילו להביע בו תמיכה פומבית כמו שעשתה ריאל מדריד עצמה אחרי ההפסד לפריז סן ז`רמן בגביע העולם למועדונים ולמעשה, כאן המעמד של אלונסו נסדק סופית.לברזילאי הצטרפו שחקנים נוספים במה שכונה בציניות "משרד הבכיינים", כאשר חלקם התמרמר על הדקות שקיבל, בעוד אחרים לא כל כך ידעו מה הם חושבים על השיטות של אלונסו. למאמן היו גם תומכים בולטים, כמו קיליאן אמבפה, אדר מיליטאו, אורליאן טשואמני וטיבו קורטואה. בהמשך, נראה שגם רודריגו שלא ממש נספר על ידי המאמן ופדה ואלוורדה התחברו לשיטה, אך זה כבר היה מאוחר מדי.הסיבה לכך היא שמבחינה מקצועית, אלונסו לא באמת אימן את ריאל מדריד ואפשר לומר שמאז ה-1 בנובמבר, הוא בעיקר עסוק בהישרדות ופחות בהטעמת השיטה שלו, שבלטה יותר בגביע העולם למועדונים ובתחילת העונה. עד אז, ריאל הציגה לחץ גבוה וקטלני, אך ה-5:2 המשפיל בדרבי לאתלטיקו גרם למאמן לסגת. וה"רוקנרול" שהבטיח במסיבת העיתונאים שבה הוצג, הוחלף בכדורגל נסוג והססני.בטורניר הסופרקופה שהגיע אמש לסיומו עם הפסד בקלאסיקו, בהנהלה לא ממש אהבו את העובדה שקורטואה נאלץ לבעוט כ-40 כדורים ארוכים במשחק מול אתלטיקו. בעיני פלורנטינו פרס, ריאל מדריד נראתה כמו "קבוצה קטנה" וחסרת מעוף, וכשהתוצאות הפסיקו להגיע (3 ניצחונות בלבד ב-9 משחקים), גם "נקודות הזכות" מהניצחון 1:2 בקלאסיקו בליגה נמחקו. השבועות האחרונים היו "מוות קליני" לפרויקט, גם אם המשבר מול חדר ההלבשה דעך ונראה היה שהיחסים בין המאמן לסגל חיוביים יותר. ריאל מדריד סבלה ממכת פציעות קשה, כשהיא היה המשחק נגד דפורטיבו אלאבס אליו הקבוצה הגיע בלי תשעה שחקנים. עם זאת, במועדון בחרו להפנות את האצבע המאשימה לצוות האימון ולעבודה הפיזית הלקויה. בספרד נטען כי ההדלפות על "פיטורים במקרה של הפסד" היו מהלך מתוכנן של ההנהלה כדי להכשיר את הקרקע לסיום ההתקשרות, ללא קשר לנסיבות האובייקטיביות של הסגל החסר.בסופו של דבר, אחרי עונת הסיום הפחות מוצלחת של אנצ'לוטי, בריאל מדריד חלמו על מאמן בדיוק בפרופיל של צ'אבי אלונסו, אך אחרי התחלה מבטיחה, חלקים גדולים מדי מהמועדון, מההנהלה ועד הסגל, לא באמת היו מוכנים לקבל את הדרך החדש והגישה שהביא איתו. מנגד, אחת הסיבות העיקריות שאלונסו פוטר היא כי הוא הפסיק להיות "צ`אבי אלונסו". הוא ניסה להתגמש, הפחית את אסיפות הווידאו וניסה להתחנף לחדר ההלבשה בדצמבר, אך זה נתפס כחולשה.כעת, המושכות עוברות דווקא לאחד מחבריו הטובים ביותר של אלונסו - אלברו ארבלואה. בניגוד למאמן שהגיע מלברקוזן, ארבלואה הוא איש של המערכת. מי שגדל במחלקת הנוער של המועדון, חזר אליו כשחקן ובוגרים ואחרי הפרישה נבנה במשך שנים ארוכות כמאמן העתיד, אימן במחלקת הנוער ומכיר כל פינה במתחם האימונים בוולדבבאס.על פניו, נקודת הפתיחה שלו לא רעה מדי. הוא מקבל קבוצה במקום השני, רגע לפני שמינית גמר ליגת האלופות, אבל עם חדר הלבשה לא פשוט לצד ופציעות וחוסרים בסגל, ואחד האתגרים הגדולים שיעמדו בפניו יהיה להוכיח שהסמל על החולצה חשוב יותר מהאגו של הגלאקטיקוס. השאלה הגדולה תהיה אם יצליח לעשות זאת, ולא פחות חשוב מכך, אם הפעם המועדון יבחר לנהוג אחרת ביחס למאמן.