האמת שכבר מזמן איבדתי את הספירה למספר הפעמים בהם ביקרתי בסנטיאגו ברנבאו, שממנו שידרתי הערב (22:00, 5SPORT) את משחק הגומלין של חצי גמר ליגת האלופות, כשריאל מדריד תארח את באיירן מינכן.

האצטדיון המיתולוגי עבר בשנים האחרונות עבודות שיפוצים בקנה מידה מטורף ושינה את חזותו החיצונית והפנימית, אבל דבר אחד לא השתנה: הוא נשאר אחד האצטדיונים המרגשים ביותר בעולם.

כשדון סנטיאגו ברנבאו, נשיא במועדון במשך כמעט 35 שנה, החל את בנייתו של האצטדיון ב-1944, אף אחד לא יכול היה אפילו לדמיין גג שנסגר מלמעלה ומשטח דשא שאפשר לגלגל מתחת לאדמה כדי שטיילור סוויפט תקיים כאן הופעה.

כשהאצטדיון הוקם, הוא נקרא צ'מרטין, על שם השכונה שבה הוא נמצא. כשסנטיאגו ברנבאו הלך לעולמו ב-2 ביוני 1978, היה ברור שהאצטדיון ייקרא על שמו. והאמת היא שהיום כשמישהו אומר את השם "ברנבאו", כולם חושבים על האצטדיון ולא על הנשיא לשעבר.

מי שלא שכח ותמיד מציב את עצמו כדמות היסטורית לא פחות לצידו של סנטיאגו ברנבאו הוא כמובן הנשיא הנוכחי, פלורנטינו פרס, שבעיני רוחו הוא היורש הראוי של סנטיאגו ברנבאו. איל הנדלן הספרדי בנה הרבה בניינים במדריד ובעולם כולו, אבל מבחינתו פאר היצירה זה הברנבאו החדש והמחודש.

26 שנה (ועוד חודש) עברו מאז הביקור הראשון שלי באצטדיון הזה, במשחק שלא אשכל לעולם. גם אז זה היה חצי גמר ליגת האלופות, וצחוק הגורל, ריאל מדריד שיחקה אז מול.... בורוסיה דורטמונד – שאולי מולה היא תשחק ב-1 ביוני בוומבלי בגמר הצ'מפיונס ליג של 2024.

פרס. רואה עצמו כיורש של סנטיאגו ברנבאו (Getty)

ריאל מדריד השתלטה על התואר היוקרתי ביבשת (Getty)

המשחק ההוא, ב-1 באפריל 1998, ייזכר לעד כזה שבו אוהדי ריאל הפילו את השער הדרומי וגרמו למשחק להיפתח יותר משעה אחרי המועד המקורי. כי לקח יותר משעה עד שאנשי המועדון הצליחו להביא שער חלופי ממגרש האימונים שנמצא בחלק אחר של העיר.

ריאל ניצחה באותו משחק, שהסתיים הרבה אחרי חצות, 0:2. למי ששכח, דורטמונד הייתה אז אלופת אירופה.

חודש לאחר מכן, כשריאל ניצחה בגמר באמסטרדם את יובנטוס מהשער המפורסם של פרדראג מיאטוביץ', זו הייתה הזכייה השביעית בלבד שלה בתואר – והגיעה אחרי 32 שנות בצורת.

מאז ריאל מדריד זכתה בגביע עם האוזניים הגדולות עוד 7 פעמים ובעצם הכפילה את כמו הזכיות שלה.

ריאל מדריד מודל 2024 היא קבוצה שונה לחלוטין מזו של 1998, זו שבה שיחקו ראול ופרננדו היירו. היום זו הקבוצה של ג'וד בלינגהאם, ויניסיוס, רודריגו, צ'ואמני וקמבינגה, חבר'ה שעוד לא נולדו אז. אבל כמו שהברנבאו נראה שונה לגמרי מאיך שהוא נראה לפני 26 שנה, יש קו מחבר בין שני הסיפורים, של הקבוצה ושל האצטדיון.

כן, הכל נראה צעיר יותר, חדיש ומודרני יותר, מתכתב עם העשור השלישי של המאה ה-21 – ועדיין ריאל מדריד זה קודם כל ולפני הכל מסורת מפוארת של עשרות שנים, של סיפור שמתגלגל מדור לדור.

מערב
קבוצה	נצ'	הפס'	רצף
מערב
1. ת'אנדר	64	13	L 1
2. רוקטס	51	27	W 2
3. לייקרס	47	30	W 1
4. נאגטס	47	31	L 3
5. ווריירס	46	31	W 5
6. טימברוולבס	45	32	W 4
7. גריזליס	45	32	W 1
8. קליפרס	45	32	W 3
9. מאבריקס	38	40	L 1
10. קינגס	37	40	W 1
11. סאנס	35	42	L 5
12. טרייל בלייזרס	34	44	L 1
13. ספרס	32	45	L 1
14. פליקנס	21	56	L 2
15. ג'אז	16	62	L 8
מזרח
קבוצה	נצ'	הפס'	רצף
מזרח
1. קבאלירס	62	15	W 3
2. סלטיקס	57	20	W 1
3. ניקס	48	28	L 1
4. פייסרס	46	31	W 3
5. פיסטונס	43	34	W 1
6. באקס	42	34	W 2
7. מג'יק	38	40	W 2
8. הוקס	36	40	L 2
9. היט	35	42	L 1
10. בולס	35	42	W 2
11. ראפטורס	28	50	L 3
12. נטס	25	52	L 1
13. סיקסרס	23	54	L 10
14. הורנטס	19	58	L 2
15. וויזארדס	17	60	L 1

עם מסורת לא מתווכחים: הסוד של ריאל מדריד