מלך המרקאטו: המח מאחורי הצלחת אינטר

הוא חתום על כל העפלה של איטלקית לגמר האלופות מאז הזכייה ב-2010, בנה את המוניטין מהחתמות של שחקני על בחינם ואינטר שלו אפילו לא בטופ 50 בזבזניות באירופה. על ג'וזפה בפה מארוטה

דני פורת
דני פורת   31.05.25 - 13:14
Getting your Trinity Audio player ready...

בעשור האחרון, הכדורגל האיטלקי לא זכה לעדנה של ממש בליגת האלופות. כבר יותר מדי זמן, או 15 שנה למדייקים, עברו מאז הזכייה האחרונה של קבוצה מארץ המגף בגביע עם האוזניים הגדולות - זו היתה אינטר של ז'וזה מוריניו שקטפה את הטרבל המפורסם ב-2010. בשנים שלאחר מכן הצליחו שתי קבוצות בלבד להגיע למעמד השיא של הכדורגל האירופי, כאשר יובנטוס העפילה לגמרים של 2015 ו-2017 ואינטר עשתה זאת ב-2023 והעונה פעם נוספת. ורק שם אחד מחבר בין שתי הקבוצות הללו - קוראים לו ג'וזפה בפה מארוטה.

מי שהיה המנהל הספורטיבי בעשור האחרון, הוביל את יובה הגדולה לרצף היסטורי של תשע אליפויות (שבע מהן תחתיו) וכאמור שתי העפלות לגמר ליגת האלופות. ב-2018 הוא עזב את האימפריה מטורינו ועבר לתפקיד המקביל באינטר. ובזמן שהגברת הזקנה נמצאת בשקיעה מתמדת, מקצועית וכלכלית, וללא הסקודטו מאז 2020, הנראזורי הפכו לקבוצה הדומיננטית והמצליחה ביותר בכדורגל האיטלקי עם שתי אליפויות, שני גביעים, שלושה סופרקאפ מקומיים והזדמנות נוספת לזכות בליגת האלופות בפעם הרביעית בתולדות המועדון, וכן הדברים נכונים גם אחרי איבוד האליפות לנאפולי החודש.

מארוטה נולד לפני 66 שנה בעיר וארזה, 500 מטרים ליד האצטדיון המקומי אוסולה. לכן לא קשה להבין למה כבר כשהיה בן שמונה שימש כעוזר אפסנאי בקבוצת הכדורגל המקומית והתחיל להפוך את האהבה הגדולה שלו למשחק למקצוע של ממש. בגיל 21 קיבל את הג'וב הראשון שלו כמנהל מחלקת הנוער של המועדון ומשם עבר לשמש כמנהל מקצועי והעלה את הקבוצה לליגה השניה באיטליה. הוא המשיך לקדנציות דומות במונזה, קומו ורבאנה. לפני שלושים שנה בדיוק, הוביל את ונציה לעליה היסטורית לסריה A ועבד גם באטאלנטה שנתיים בסריה A.

מארוטה בנה את השם שלו בסמפדוריה, כאשר לקח אותה מהמקום העשירי בליגה השניה והחזיר אותה לליגה הבכירה. במועדון התובעני מגנואה הוא עבד כעשור והשיא היה כאשר החתים את אנטוניו קסאנו מריאל מדריד ואת ג'יאמפאולו פאציני מפיורנטינה והשניים הובילו את הקבוצה מגנואה להעפלה לליגת האלופות ב-2010. ההצלחה בסמפ לא נעלמה מעיני נשיא יובנטוס אנדראה אניילי, שהחליט להביא בקיץ 2010 את המנהל הספורטיבי המשובח והמדובר כל כך לטורינו. יובה היתה אז בשנים של שיקום אחרי פרשת הקאלצ'יופולי והחזרה לליגה הבכירה באיטליה. מארוטה הביא את פאביו פראטיצ'י לתפקיד ראש מערך הסקאוטינג ושנה לאחר מכן הוחתם אנטוניו קונטה, אז מאמן צעיר, ומשם נכתבה ההיסטוריה מחדש.

עם קונטה. השתלטו על הליגה האיטלקית (Getty)
עם קונטה. השתלטו על הליגה האיטלקית (Getty)
מארוטה בנה את המוניטין שלו בכדורגל האיטלקי כאסטרטג העברות מצליח בסדרה מרשימה של שחקנים חופשיים שהביא לקבוצות שלו. בראש ובראשונה, עומד הסיפור של אנדראה פירלו, שקיבל צ'אנס להחיות את הקריירה שלו אחרי שהגיע ממילאן בהעברה חופשית וקיבע את מעמדו כאחד הקשרים הטובים בעולם שוב ביובנטוס. גם פטריס אברה (מנצ'סטר יונייטד), דני אלבס (ברצלונה), סמי חדירה (ריאל מדריד) וכמובן פול פוגבה (מנצ'סטר יונייטד) הגיעו בשיטת הבוסמן. האחרון הפך לסמל השיטה לאחר שנמכר לאותה קבוצה מאולד טראפורד ב-110 מיליון יורו לאחר שהוביל את יובה להצלחות. שחקנים כמו אנדראה ברצאלי (600 אלף יורו מוולפסבורג) וקרלוס טבס (9 מיליון יורו ממנצ'סטר סיטי) גם נכללים במציאות.

לאחר חילוקי דעות על ההעברה הגדולה של כריסטיאנו רונאלדו למועדון, שכאילו היתה צעד מנוגד למדיניות של יובה ועליה היא משלמת עד היום, החליט מארוטה לשנות כיוון בעצמו. באינטר הוא מצא את המקום שבו הוא יוכל להעתיק את השיטה ולהחזיר את המועדון המילאנזי לפסגה האיטלקית ולצמרת האירופית. שוב הדגש היה על חיפוש השחקנים החופשיים בעלי ניסיון כמו סטפן דה פריי (לאציו), האקן צ'הלאנולו (שהגיע מהיריבה מילאן), הנריק מיקיטריאן (רומא), אנדרה אונאנה (אייאקס), ולאחרונה גם מרקו תוראם (מנשנגלדבך), פיוטר ז'לינסקי (נאפולי) ומהדי טהרמי (פורטו). בכלל, אם בוחנים את הסגל הנוכחי של אינטר מגלים שרק שני שחקנים - ניקולו בארלה (קליארי) ובנז'מן פאבר (באיירן מינכן) עלו לה יותר מ-30 מיליון יורו. כל היתר היו מציאות של ממש, כולל פדריקו דימרקו (5 מיליון יורו מסיון השוויצרית) ופרנצ'סקו אצ'רבי (4 מיליון יורו מלאציו).

למעשה, הרכש הכי גדול של אינטר בתקופה של מארוטה היה רומלו לוקאקו, שנקנה ב-74 מיליון יורו, עד היום סכום שיא של המועדון, אבל לאחר שהביא לאינטר אליפות ב-2021 הענק הבלגי נמכר ב-113 מיליון יורו לצ'לסי, רק כדי לחזור בהשאלה פחות מ-12 חודשים לאחר מכן בסכום זעום ולקחת את הנראזורי עד לגמר ליגת האלופות ב-2023. דוגמא נוספת לערמומיות של מארוטה היתה בעסקה עם אונאנה, שנתן עונת שיא ונמכר לאחר ההפסד למנצ'סטר סיטי באיסטנבול ב-50 מיליון יורו למנצ'סטר יונייטד. הקמרוני נחשב לפלופ באולד טראפורד, בזמן שאינטר הביאה מחליף סופר ראוי בדמותו של יאן זומר מבאיירן מינכן ב-6 מיליון יורו בלבד. השוער השוויצרי הוא אחד הגורמים המרכזיים לאליפות של אינטר ב-2024 ולהעפלה שלה לגמר האלופות העונה.

מאז שמארוטה הגיע לסן סירו, הספרים של אינטר כמעט מאוזנים בדוח רווח-הפסד בשוק ההעברות. לפי אתר ההעברות הגדול טרנספרמרקט הפיינליסטית של גמר ליגת האלופות הוציאה 70 מיליון יורו בלבד על שחקני רכש (קנתה ב-689 מיליון יורו שחקנים ומכרה ב-618 מיליון) והיא אפילו לא בטופ 50 הבזבזניות באירופה, כאשר יריבותיה מבית יובנטוס ומילאן במאזן שלילי של למעלה מ-400 מיליון יורו בתקופה המדוברת שבין 2018 ל-2025. אפילו נאפולי, רומא, לאציו, מונזה, פארמה וקומו הוציאו יותר כסף (כמובן ביחס למכירות שלהם). אגב, פ.ס.ז' הנוצצת הוציאה בתקופה הזו פי 10 בתחום הרכש מאשר היריבה שלה בגמר ליגת האלופות.
ההעברה ששינתה את מאזן הכוחות באיטליה (Getty)
ההעברה ששינתה את מאזן הכוחות באיטליה (Getty)

כל העסקאות החכמות האלה לא היו באות לידי ביטוי, אלמלא היה מארוטה מביא למועדון מאמן שידע להוציא מהשחקנים שלו יותר ממה שהם היו שווים בשוק. ההחלטה למנות את סימונה אינזאגי מלאציו אחרי עונת האליפות של אנטוניו קונטה ב-2021 הובילה את אינטר לאי של יציבות ברמה המקצועית, גם אם העונה הקבוצה הפסידה את האליפות לאחר יותר מדי נפילות. הקבוצה כאמור הוסיפה לעצמה עוד סקודטו ושתי העפלות לגמר ליגת האלופות. מעבר לכך שאינזאגי הצליח להערים על קבוצות התקפה אדירות כמו באיירן מינכן וברצלונה בשלבי הנוקאאוטים הקודמים, הוא הפך את הקבוצה שלו ליחידה שקשה מאוד לנצח אותה בכל המסגרות, עם שיטת משחק ברורה, סגל עמוק שבו לכל שחקן יש תפקיד ומנטליות של מנצחים.

בליגה שבה המאמנים מתחלפים כמו גרביים, וקבוצות פאר כמו יובה ומילאן יוצאות לשוק ונואשות למאמן על, האתגר הגדול של מארוטה ואנשי אינטר הוא לנסות ולהשאיר את אינזאגי ולהחתים אותו על חוזה לטווח ארוך. על פי הדיווחים האחרונים, אל הילאל הסעודית מציעה למאמן האיטלקי חוזה שאי אפשר לסרב לו, אבל כאמור היו דברים מעולם ונצטרך לראות איך הסאגה האחרונה תתפתח, כנראה רק לאחר גמר ליגת האלופות במינכן. 

בקיץ שעבר, עם החלפת הבעלות של אינטר, מונה מארוטה לעמדה הבכירה ביותר במועדון והוא משמש כנשיא של האימפריה בכחול-שחור. גם ממקום מושבו החדש של מארוטה, הקבוצה ממילאנו עדיין ממשיכה לחפש מציאות בשוק ההעברות ולהתחרות על כל התארים ברמה המקומית והאירופית ואין סיבה שלא ימשך כך גם בשנים הבאות, כל עוד המנהל המקצועי לשעבר מנחיל את הערכים שלו לתוך המועדון ואינזאגי הוא האוטוריטה המקצועית על הקווים בג'וזפה מיאצה. עכשיו אחרי כל כך הרבה הישגיים מקומיים, מארוטה רוצה להניף את התואר הכי חשוב ולכתוב את שמו בדברי הימים של הצ'מפיונס ליג. כל מה שנותר לו הוא לנצח את פריז סן ז'רמן בגמר במינכן ולשבור את המנחוס האישי והלאומי אחרי שלושה הפסדים בגמרים.