תגיות: לואיס אנריקה, פ ס ז'
כנראה שלא משנה מה לואיס אנריקה יעשה בקריירה שלו, הוא תמיד יחסה בצילו של פפ גוורדיולה. כי פפ היה שם תמיד לפניו. הוא היה קפטן ברצלונה לפניו, זכה עם בארסה בליגת האלופות לפניו וגם בדירוג ההיסטורי הוא נמצא לפניו, וככל הנראה גם יישאר שם.
הערב פסז' של לואיס אנריקה תשחק במינכן בגמר ליגת האלופות מול אינטר, ואם היא תנצח זו תהיה הפעם השנייה שהמאמן הספרדי ישלים זכייה בטרבל עם שתי קבוצות שונות. ומי היה הראשון? נכון, פפ גוורדיולה.
אז נכון, פפ גוורדיולה השפיע על הכדורגל העולמי יותר מכל מאמן אחר ב-30 השנים האחרונות, ומהבחינה הזו לואיס אנריקה לא מתקרב אליו. למעשה חלק משיטות המשחק שלו הוא לקח מפפ. וזו כמובן לא בושה, שהרי זה נכון לגבי כמעט כל מאמן אחר בעולם.
אבל צריך לתת ללואיס אנריקה את הקרדיט שמגיע לו, על מה שהוא עשה העונה בפסז', וזה כבר ממש לא קשור לגוורדיולה. ואם מרקיניוס, הקפטן הברזילאי של הקבוצה מעיר האורות, אכן יניף הלילה את הגביע במינכן, זה יהיה אחד הסיפורים הגדולים של השנים האחרונות.
לואיס אנריקה הוא אדם מיוחד. הוא חובב נלהב של ספורט אתגרי שבעברו כמה ציוני דרך מרשימים. חוץ מריצות מרתון "רגילות", הוא השתתף ב-2007 בתחרות "איש הברזל" של פרנקפורט, שכללה שחייה של 4 ק"מ, רכיבה על אופניים למרחק 200 ק"מ וריצת מרתון. שנה לאחר מכן הוא השתתף ב"מרתון החולות" במדבר סהרה – מירוץ של 250 ק" שנמשך שישה ימים.
אבל לא מדובר רק באתגרים פיזיים ומנטאליים אדירים. הנה למשל לפני כל אימון של פסז' הוא חולץ את נעליו ומתהלך יחף על הדשא. לא מדובר באמונה טפלה אלא ברצון שלו "להרגיש את האדמה".
החלוץ שגדל בספורטינג חיחון הקטנה, פרץ בריאל מדריד ואז עבר לברצלונה והפך לקפטן שלה, הפך ברבות הימים למאמן מצליח. השיא היה כמובן ב-2015 כשהוליך את בארסה לזכייה בטרבל: אליפות, גביע וליגת אלופות, עם ניצחון 1:3 בגמר ברלין על יובנטוס.
10 שנים בדיוק לאחר מכן "לוצ'ו" שוב מגיע לגמר ליגת האלופות שמתקיים על אדמת גרמניה והיריבה היא שוב איטלקית. האם תהיה סגירת מעגל? את זה נדע הלילה.
מה שבטוח זה שלואיס אנריקה הצליח לעשות בפסז' את מה שאף מאמן אחר לא הצליח לעשות לפניו בעידן הקטארי: לבנות קבוצה שאין בה סופרסטארים מורמים מעל, שחזקים יותר מהמאמן. שכן זה בדיוק היה המצב בשנים האחרונות, ובמיוחד בתקופה שבה שיחקו בקבוצה לאו מסי, ניימאר וקיליאן אמבאפה.
לואיס אנריקה אמר בתחילת העונה, אחרי שאמבאפה עבר לריאל מדריד: "אני משוכנע שעכשיו תהיה לנו קבוצה טובה יותר".
אז נכון, בתחילת הדרך זה ממש לא נראה כך, עם 4 נקודות בחמשת המשחקים הראשונים בליגת האלופות. אבל אז הגיע הניצחון המדהים 2:4 על מנצ'סטר סיטי, אחרי שסיטי של פפ גוורדיולה כבר הובילה 0:2 במחצית השנייה.
מאותו רגע פסז' הפכה לקבוצה בלתי ניתנת לעצירה. ואת זה למדו על בשרן האימפריות של הפרימייר ליג, ליברפול, ארסנל ואסטון וילה.
לואיס אנריקה בנה קבוצה שלוחצת על כל המגרש, שכל שחקניה מחוייבים להגנה ולהתקפה. והוא עושה זאת עם אחת הקבוצות הצעירות ביותר באירופה.הגיל הממוצע של הסגל של פסז' הוא 23.6. אגב הגיל הממוצע של הסגל של אינטר הוא 29.6 – וההבדל הזה של 6 שנים עשוי להיות קריטי בגמר, בטח אם המשחק ייכנס להארכה.
אבל זה הרבה יותר מאשר גיל צעיר, רגליים קלות ורעב אדיר להצלחה. לואיס אנריקה לא מקבל מספיק קרדיט גם על היותו טקטיקן בחסד. וזה קשור גם לפרפקציוניזם שלו.
ברבים מהאימונים של פסז' הוא מטפס על מנוף, כדי לצפות בביצועים של שחקניו מלמעלה. כשהוא רואה משהו חשוב הוא עוצר את האימון, יורד מהמנוף, מסביר את מה שצריך לשחקנים – ואז שוב עולה למעלה כדי לראות הכל ממבט על.
הרבה בזכות השאיפה הזאת לשלמות הוא הצליח להמציא מחדש את עוסמן דמבלה, שחקן שעד השנה נחשב לכישרון ענק – אבל מבוזבז.
מי שנתפס כדריבליסט מדהים, אבל כזה שלא יודע לתעל את הכישרון המולד שלו לשערים ובישולים, הפך למוציא לפועל מספר אחד של פסז' העונה, ולמועמד מספר אחד לזכות בכדור הזהב. והכל בזכות לואיס אנריקה, שהוציא אותו מהאגף, העביר אותו למרכז וגרם לו לשפר את קבלת ההחלטות.
בעונה שעברה, הראשונה של לואיס אנריקה בקבצה, פ.ס.ז' הגיע לחצי גמר הצ'מפיונס והפסידה לבורוסיה דורטמונד. העונה היא עשתה עוד צעד קדימה והעפילה לגמר. כל מה שנשאר זה לנצח בגמר ולהביא את גביע האלופות בפעם הראשונה לבירה הצרפתית
אם זה יקרה, לואיס אנריקה יהפוך לאחד המאמנים הגדולים בהיסטוריה של הכדורגל האירופי. ואם לא? אז לא יקרה שום אסון, כי אחרי מה שלואיס אנריקה עבר בחייו, הוא לוקח הכל בפרופורציות.
כמו שהוא אמר פעם: "אני לא מפחד מהדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות בכדורגל. אם יפטרו אותי, אין בעיה. ביום שלאחר מכן אעלה על האופניים ואצא למסע בדרכים".