צפו לעליית שערים: כך תיראה ליגת האלופות

אחרי שנת התאקלמות, הלקחים משינוי השיטה הופקו. המפסידות הגדולות: הקבוצות הקטנות. נדב יעקבי מכין אתכם לשריקת הפתיחה החגיגית של הצ'מפיונס

נדב יעקבי
נדב יעקבי   16.09.25 - 15:17
Getting your Trinity Audio player ready...

העונה ה-71 של ליגת האלופות תצא הערב (שלישי) לדרך, אבל לפני שהמשחקים הראשונים יוזנקו, צריך לזכור עד כמה מפעל הכדורגל הגדול, החשוב והיקר ביותר בעולם ברמת הקבוצות, שינה את פניו לאורך השנים.

בתחילת הדרך ב-1955, המפעל נקרא גביע אירופה לאלופות והשתתפו בו רק אלופות המדינות השונות. אנגליה, אגב, לא שלחה את האלופה צ'לסי לטורניר, שכן בהתאחדות האנגלית סברו שמדובר ב"משחקים שיפגעו בליגה". הזוי? כך באמת חשב מאט באזבי, מנג'ר מנצ'סטר יונייטד, ששנה לאחר מכן בחר להתעלם מהמלצת ההתאחדות האנגלית ושלח את הקבוצה שלו לשחק בגביע אירופה.

השינוי הגדול הגיע ב-1992 כאשר אופ"א החליטה לשנות את מתכונת הטורניר ולקרוא לו "ליגת האלופות". אלו היו הימים בהם החלו לדבר באירופה על ה"סופר-ליג" בפעם הראשונה, כאשר סילביו ברלוסקוני, נשיא מילאן, עמד בראש החזית. אופ"א הבינה שהיא חייבת ללכת לקראת המועדונים הגדולים, להבטיח להם יותר משחקים ובעיקר שלא יהיה מצב שהקבוצות הבכירות ביבשת יודחו כבר אחרי סיבוב אחד או שניים.

בהתחלה זה עדיין היה טורניר שבו שיחקו רק אלופות המדינות (בתוספת לזוכה מהעונה שעברה), אבל די מהר הוחלט להגדיל את מספר הקבוצות המשתתפות – ובעיקר לעוד קבוצות מחמש הליגות הגדולות. כניסת ערוצי הטלוויזיה בתשלום וערוצי הלוויין והכבלים לעולמנו בתחילת שנות ה-90 הפכו את ליגת האלופות למכרה זהב. סכומי הכסף קפצו באופן דרמטי, ומאחר והכסף הגדול הגיע מהמדינות הגדולות והעשירות (אנגליה, גרמניה, איטליה, ספרד וצרפת), הן גם אלו שקיבלו ייצוג גדול יותר במפעל.

ב-18 באפריל 2021 עולם הכדורגל הוכה בהלם כאשר הוכרז על הקמת הסופר-ליג: ליגה אירופאית שתפעל באופן עצמאי ולא תחת המטרייה של אופ"א, ובה ישתתפו 20 קבוצות. ריאל מדריד, ברצלונה ויובנטוס עמדו בחזית המהלך, והצליחו לשכנע להצטרף אליהן גם את ליברפול, מנצ'סטר יונייטד, מנצ'סטר סיטי, צ'לסי, ארסנל, טוטנהאם, אתלטיקו מדריד, מילאן ואינטר. באיירן מינכן, בורוסיה דורטמונד ופאריז סן ז'רמן הוזמנו להצטרף, אבל סירבו.

צ`פרין. נאלץ לבצע שינויים (Getty)
צ`פרין. נאלץ לבצע שינויים (Getty)

במשך יומיים היה נראה שה"מרד" באופ"א הצליח. אבל אז החלו אוהדים, בעיקר באנגליה, למחות ולהפגין כנגד המהלך. אליהם הצטרפו פוליטיקאים בכירים. 48 שעות לאחר ההכרזה, הודיעו הקבוצות האנגליות שהן פורשות. היה ברור שבלי קבוצות הפרמייר ליג אין שום תוחלת למהלך. בהמשך הודיעו כל יתר הקבצות, למעט שלוש המייסדות, על פרישה.

אלכסנדר צ'פרין, נשיא אופ"א, הצליח לשרוד את המשבר הגדול ביותר בתולדות ההתאחדות האירופית, אבל הבין שהוא חייב לפעול כדי להציל את ליגת האלופות. וכך יצאה לדרך המהפכה השנייה הכי גדולה בהיסטוריה של גביע אירופה לאלופות, זו שהחלה בעונה שעברה. שלב הבתים בוטל, במקומו הוקמה ליגה אחת גדולה של 36 קבוצות, כאשר לכל אחת מהן מובטחים 8 משחקים במקום 6. מספר המשחקים הכולל גדל מ-125 ל-189. המשמעות: הרבה יותר כסף מזכויות שידור, הרבה יותר כסף לקבוצות. תרצו או לא תרצו, אופ"א בעצם הקימה סופר-ליג משלה, אבל כזו שלא מוותרת על שלבי הנוק אאוט הדרמטיים.

לחלק מהקבוצות הפורמט החדש לא היה מספיק ברור, מה שהוביל לטעויות אסטרטגיות ותחושה של "יהיה בסדר", גם אם התוצאות במשחקים הראשונים לא היו מספיק טובות. הגישה הייתה ש"יש הרבה משחקים, אז יהיה זמן לתקן". טעות! בשיטה החדשה רק 8 הראשונות בסיום שלב הליגה עולות אוטומטית לשמינית הגמר, ונמנעות משלב הפלייאוף החדש. ואף קבוצה לא רוצה את המטרד של עוד שני משחקים באמצע העונה, שגם מוסיפים עומס מיותר וגם יוצרים סכנת הדחה.

 

 

עכשיו כל הקבוצות כבר מודעות לחשיבות של כל נקודה וכל שער. ולכן גם העונה אנחנו צפויים לראות הרבה שערים ותוצאות גבוהות. מי שכנראה יסבלו מכך הן הקבוצות הקטנות, כמו קרבאח וקייראט. כשהגדולות ישחקו מולן הן יחפשו להבקיע עוד ועוד, ולא יורידו את הרגל מהדוושה אחרי שיבקיעו ארבעה או חמישה שערים.

כשליגת האלופות יצאה לדרך במתכונת החדשה בעונה שעברה, נכבשו במחזור הפתיחה 61 שערים, ממוצע של 3.38 למשחק. אבל זה היה בשלושת הימים הראשונים. ביום המשחקים הראשון, 17 בספטמבר 2024 נכבשו לא פחות מ-28 שערים בשישה משחקים – 4.6 בממוצע לכל משחק. שנה פחות יום לאחר מכן ליגת האלופות יוצאת לדרך לעונה חדשה, ומגמת עליית השערים צפויה להימשך.