המסקנה הבולטת מהקמת שלב הליגה בליגת האלופות היא שקשה מאוד להסיק מסקנות חותכות משינוי השיטה, בטח אחרי עונת הבכורה. פ.ס.ז`, שסיימה רק במקום ה-15 בעונה הרגילה, שייטה לזכייה היסטורית בגביע עם האוזניים הגדולות, תוך כדי שהיא מדיחה כבר בשמינית הגמר את ליברפול, מי שסיימה ראשונה וללא מתחרות בשלב הליגה. מה שכן אפשר לזהות, רגע לפני המחזור האחרון והדרמטי של עונת 2025/26, היא מגמה שהולכת ומתחזקת בשנתיים האחרונות - והיא מדברת על הדומיננטיות של הקבוצות האנגליות.רגע לפני שלבי הנוקאאוט, מדורגות לא פחות מ-5 קבוצות אנגליות בשמונה הראשונות. ארסנל (21 נקודות, מאזן מושלם) כבר הבטיחה את מקומה בשמינית הגמר, כאשר גם ליברפול (15) צפויה לעשות את זה וטוטנהאם (14) תלויה בעצמה. גם לניוקאסל (13), צ`לסי (13) והנציגה השישית - מנצ`סטר סיטי (13) יש סיכוי להעפיל אוטומטית לשלב 16 האחרונות. גם במקרה הפסימי ביותר, האנגליות שלא יעפילו ישירות לשמינית הגמר יסיימו בחלק העליון של שלב הנוקאאוט (מקומות 9 עד 16) ויקבלו ביתיות בשלב זה. וכל זה קורה כאשר לפחות מחציתן (ליברפול, ניוקאסל וטוטנהאם) חוות עונה מאכזבת מאוד בפרמיירליג. לא רק שהאנגליות מציגות מספר שיא של נציגות בעונה אחת באלופות (6), אלא שהן גם מראות עליונות מרשימה בליגה. סיטי היא הקבוצה שמדורגת במקום הנמוך ביותר מבין נציגות הפרמיירליג - מקום 11. לשם השוואה, אם תוציאו את באיירן מינכן, הנציגה השניה של גרמניה, דורטמונד מדורגת רק במקום ה-16. אטאלנטה היא הנציגה הכי בכירה של הסריה A ומדורגת רק במקום ה-13. להוציא את פ.ס.ז`, הקבוצה הצרפתית השניה בטיבה מארסיי מדורגת רק במקום ה-19. שתי הנציגות הספרדיות שאינן ממדריד או ברצלונה מקרטעות. בילבאו (מקום 23) עלולה להיות מודחת, ולהצטרף לוויאריאל (מקום 35) שצברה רק נקודה, למרות היותה מדורגת במקום הרביעי בלה ליגה.בעבר הלא רחוק עוד היתה תחרות בין הליגה הספרדית לליגה האנגלית על ההגמוניה האירופית. בין 2014 ל-2018 זכו הקבוצות הספרדיות בכל תארי ליגת האלופות וניצחו בשנים הללו כמעט במחצית המשחקים מול היריבות האנגליות (16 ניצחונות ב-33 משחקים). אבל בשנים האחרונות וביתר שאת לאחר הזכיה של ריאל מדריד בתואר ב-2024, המאזן התהפך לחלוטין. העונה רשמו קבוצות הפרמיירליג 9 ניצחונות ב-10 משחקים (!) על קבוצות ספרדיות, לעומת הפסד אחד (1:2 של ברצלונה על ניוקאסל). למעשה כל שש הנציגות האנגליות ניצחו לפחות פעם אחת יריבה ספרדית מאז תחילת שלב הליגה בספטמבר. 18 games kicking off simultaneously on Wednesday 🤯#UCL pic.twitter.com/NwkUz8XDgQ— UEFA Champions League (@ChampionsLeague) January 26, 2026 רבות דובר על הפערים הכלכליים שהלכו והוקצנו בין הפרמיירליג לשאר הליגות הגדולות באירופה, כתוצאה בעיקר מהכסף האדיר שמשולם מזכויות השידור. בקיץ האחרון הוציאו הקבוצות האנגליות סכום שיא ומטורף לחלוטין של יותר מ-3 מיליארד יורו על שחקני רכש. יותר מכל ארבע הליגות האחרות - ספרד, גרמניה, איטליה וצרפת. הדבר מאפשר להן לא רק להתחזק בשחקנים איכותיים יותר ולהתמודד טוב יותר עם סגלים גדולים במסגרות השונות, אלא גם לשמר את הכוכבים הגדולים אצלן ולהשתדרג עונה אחרי עונה באופן שאף קבוצה מאף ליגה אחרת כמעט לא יכולה לעשות.לכל זה אפשר להוסיף שינוי במדיניות של הפרמיירליג. העונה אישרה הליגה את המעבר לחוקים פיננסים חדשים הנקראים SCR (יחס עלות סגל). מדובר על שיטת פייר פליי החדשה שמאפשרת לקבוצות להוציא עד 85 אחוזים מההכנסות השנתיות שלהן על רכש, כאשר המשתתפות במפעלים האירופיים יכולות להוציא עד 70 אחוזים בגלל חוקי אופ"א. מאחורי ההליך ההוגן לכאורה של הפרמיירליג, מסתתר למעשה מנגנון שמחזק בפועל את המועדונים הגדולים ועוזר להן (ועוד יעזור בעתיד) לשמור על עליונותן הן בליגה המקומית ובעיקר במפעלים האירופיים. "אימוץ המגבלות הדומות לאופ"א חוסם את דרכן של קבוצות בינוניות וקטנות לצמצם פערים. כך נוצר מצב שבו הקבוצות האנגליות שולטות בליגת האלופות כמעט ללא תחרות, בעוד יריבותיהן מאיטליה, ספרד וגרמניה נחלשות, וכל זאת תחת מסווה של רגולציה הוגנת שבעצם מגנה על החזקים ומרחיקה את השוויון האמיתי", כתב עיתונאי הטיימס הלונדוני, מרטין סמואל. לא מפתיע לגלות שהקבוצות שהתנגדו למהלך הזה של הפרמיירליג הן קבוצות קטנות מימדים של הליגה כגון ברנטפורד, פולהאם, קריסטל פאלאס וברייטון. כל זה לא אומר כמובן שהקבוצות האנגליות יסתערו שנה אחר שנה על ליגת האלופות וישאירו לשאר אירופה את הפירורים. כל עוד ריאל מדריד, ברצלונה, פ.ס.ז` ובאיירן מינכן באיזור, וכל עוד מוחלת שיטת הנוקאאוט על המפעל, נכונו לנו מאבקים מרתקים על הגביע החשוב ביבשת. העניין הוא שהפחד הגדול ביותר של אופ"א מפני הקמת הסופר ליג (שכלל דאז 6 אנגליות מתוך 12 החברות), קורם עור וגידים במפעל החדש של ליגת האלופות. בשיטה זו ובהיעדר רגולציה לצמצום פערים, האנגליות ימשיכו להנות בכל עונה לפחות מחמש נציגות באלופות (בשלב דירוג אופ"א) ויתרגמו את עליונותן הכלכלית על רוב מוחלט של יריבותיהן ביבשת.