יותר מכל קבוצה: עד כמה גדול העומס על שחקני מכבי תל אביב?

בין הליגה, הנבחרת ואירופה, המספרים מוכיחים: השחקנים של ז'ארקו לאזטיץ' משחקים יותר משחקני הקבוצות האחרות. מה המשמעות והאם הפתרון של המאמן הסרבי נמצא מעבר לפינה?

רועי ויינברג
רועי ויינברג   28.11.24 - 13:59

תגיות: ליגה אירופית, מכבי תל אביב

Getting your Trinity Audio player ready...
הפגרות מאחורינו. עונת 2024/25 בעיצומה, ורק עכשיו סוף סוף אנחנו נכנסים לתקופה רצופה. אחרי משחקי ליגת האומות ופגרת השזרוע שהובילו להפסקה בין חודש לחודש, עכשיו יש כדורגל ללא הפסקה עד מרץ. מאמנים אוהבים להגיד שהעונה הסדירה היא מרתון, אבל עכשיו הוא סוף סוף מתחיל.

הקבוצות שיחקו לא מעט משחקים עד עכשיו והספקנו לגבש דעות מפותחות יותר ופחות על שחקנים ומאמנים שנכנסו לחיינו, אבל כל פעם עם הפסקה. קבוצות שיחקו כמה משחקים, עצרו שבועיים לנבחרת וחוזר חלילה. היכולת הזאת להתניע ולעצור כל פעם מחדש היא דבר חשוב לקבוצה, אך כעת הפוקוס יהיה על דבר אחר לגמרי - העומס.

במקרה של הכדורגל הישראלי ב-2024/25, העומס הזה משפיע על קבוצה אחת יותר מהאחרות. מכבי ת"א היא היחידה שמשחקת באירופה השנה, כשמדובר בשמונה משחקים בשלב הבתים של הליגה האירופית. ארבעה מתוכם מאחוריה, והשחקנים שלה עברו לא מעט. 

למעשה, לפי נתוני Transfermarkt (שלא כוללים את גביע הטוטו), הצהובים שיחקו הרבה יותר מהשאר. 4 מ-6 השחקנים הישראלים ששיחקו את כמות הדקות הגבוהה ביותר העונה בכל המסגרות הם שחקני האלופה, כשמדובר ברז שלמה, דור פרץ, רועי משפתי וגבי קניקובסקי. 

עידן נחמיאס (9) ודור תורג'מן (12) נמצאים ברשימה לפני כל שחקן שדה של אחת היריבות לאליפות, מה שמשאיר אותנו עם חמישה שחקני שדה שמשחקים יותר מהשאר. הרשימה הזאת, אגב, לא כוללת את אושר דוידה או שגיב יחזקאל שהפכו לשחקנים משמעותיים יותר בין הפגרות האחרונות.. 

בינתיים, יש לציין, הם מתמודדים איתו היטב. הקבוצה מרחק הפרש שערים מהפסגה בליגת העל למרות עומס המשחקים ולמרות הגבלות הקהל על בלומפילד, ולא מתמודדת עם כמות פציעות חריגה. הפצוע היחיד בקבוצה הוא רוי רביבו שחוזר מיד לאחר הפגרה, והם מגיעים אחרי מנוחה בת 18 ימים ואחרי שפגשו כבר את הפועל באר שבע, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים בסיבוב הראשון של ליגת העל. הם עוד יכולים לסיים את הסיבוב במקום הראשון.
שאלת העומס יכולה להכריע את המרוץ לאליפות. בשנה שעברה כתבנו כאן על הרוטציה הקצרה של רובי קין סמוך לסגירת הפער של מכבי חיפה ממכבי ת"א, רק כדי שהצהובים יסגרו אותו ויזכו באליפות. המאמן האירי כבר לא כאן, רוב השחקנים המשיכו והפעם השאלה הפוכה: מכבי ת"א קבוצה עמוקה, אפילו מאוד, אבל מה יקרה אם העומס על שחקני המפתח שלה (שלמה, פרץ, קניקובסקי, נחמיאס ותורג'מן) ימשיך? כמה אנחנו צריכים לדאוג?

מכבי א', מכבי ב'
העומס כאמור מושפע בעיקר מהליגה האירופית, בה נשארו למכבי ארבעה משחקים - בשיקטאש (לפני ריינה), ריגה (לפני הפועל י-ם), בודה/גלימט (לפני מכבי חיפה) ופורטו (לפני בית"ר). ולאזטיץ' נוטה לבצע כמה שינויים בין שתי המסגרות. עידן נחמיאס, למשל, שותף במשחק אחד בלבד באירופה. דור תורג'מן המצוין עלה פעמיים מהספסל ב-3 המחזורים הראשונים בליגת העל. איסוף סיסוקו פתח בכל משחק באירופה, אבל היה על הספסל ב-3 מ-6 המשחקים האחרונים של מכבי במסגרת הליגה.

זה עדיין לא פותר את הבעיה של השחקנים שמקבלים את כמות הדקות המרכזית, רז שלמה, דור פרץ וגבי קניקובסקי. חזרתו של שגיב יחזקאל עשויה להקל משמעותית על הראשון, כשזה יאפשר לעידן נחמיאס, טייריס אסנטה וסתיו למקין לקבל דקות בתפקיד הטבעי שלהם.

מה שעשוי להיות משמעותי יותר וקשור לשני השחקנים האחרים הוא המשחק של ווסלי פטאצ'י מול בני סכנין. הברזילאי תופקד לראשונה כמספר 10 והראה מדוע מכבי הייתה מוכנה לשלם עליו כל כך הרבה בהופעה מחשמלת, לא פחות, שעשויה להעניק לו מקום כקשר ההתקפי גם במשחקים באירופה. ראינו את פרץ עולה מהספסל ב-0:4 על הדראפיצ'ים בזמן שקניקובסקי פתח בתפקיד אחורי יותר, ויהיה מעניין לראות את פטאצ'י כ-10 בזמן שמאחוריו שני קשרים הגנתיים בדמות ואן אובריים וסיסוקו. 

מוקדם לדעת אם הוא האופציה הטובה ביותר עבור מכבי ת"א בעמדה הזאת, אבל הוא אופציה שקיימת ויכולה להוריד עומס, בטח באירופה. פציעה של פרץ או קניקובסקי והיעדרותם מול יריבות חשובות עלולה להיות הרסנית, עם כל הכבוד למחליפיהם. 

שאלה מעניינת יותר תקפה בקשר לשני המשחקים האחרונים, מול בודה/גלימט ופורטו. שניהם לפני משחקים חשובים בהרבה בליגה (חיפה ובית"ר בהתאמה) ובמצב בו ייתכן ויישאר לקבוצה של לאזטיץ' סיכוי מתמטי בלבד לעלות, גם הוא אם הם ינצחו את פורטו בדרגאו. הקבוצה אמורה לנצח את ריגה, מה שימנע קמפיין אפס נקודות, והספיקה לפני הפגרה להפסיד לקריית שמונה במשחק בו סתיו למקין, הנרי אדו ויוריס ואן אובריים פתחו בהרכב, לחטוף חמישייה מאייאקס ואז להתאפס מול בני סכנין. האם עדיף לעשות את הרוטציה במשחקים שעשויים להיות לפרוטוקול, ולהשיג נקודות יקרות מול חיפה ובית"ר?

בהילוך אחר
קשה למדוד עומס בכדורגל. הדקות הן כמובן האינדיקטור הטוב ביותר, ובתחום הזה מכבי ת"א מובילה בהפרש עצום על שאר ליגת העל, אבל שאלה אחרת היא שאלת האינטנסיביות. הקבוצה של לאזטיץ' התל אביבים מחזיקים בכדור ב-56.9% מהזמן לפי מנהלת הליגה, מקום רביעי בליגה אחרי ב"ש (64.01% גבוה מאוד), בית"ר וחיפה, אך יודעים להעלות הילוך כשצריך. שני שערים בשש דקות נגד סכנין, שניים בחמש דקות מול מכבי חיפה, שניים בתשע דקות מול אשדוד ושניים ב-11 דקות מול מכבי פתח תקווה. היכולת הזאת להבקיע במקבצים אולי לא תעבוד בכל פעם, אבל היא מאפשרת להם להכריע משחקים.

מכבי ניצחה 0:4 את סכנין במשחק בו סכנין החזיקה יותר בכדור, בעטה יותר פעמים והשלימה יותר מסירות. מכבי, לעומתה, נגעה בכדור יותר פעמים ברחבה היריבה. אותו דבר קרה גם מול חיפה, במשחק עונה בו חיפה החזיקה כמעט פי שתיים בכדור, בעטה יותר לשער והשלימה 496 מסירות לעומת 259. הכדורגל של לאזטיץ' עבד. 

מכבי רחוקה מאוד מבית"ר ומחיפה בפרמטרים כמו תיקולים מוצלחים או חילוצי כדור, פרמטרים שאולי יכולים להגדיר את "רמת המאמץ" בצורה טובה יותר. הקבוצה שלו מתאמצת ומשחקת כדורגל טוב, אבל מה שהופך אותה לכל כך טובה הוא היכולת להפוך אותו לכדורגל מצויין תוך דקות ספורות. הסגנון הזה מאפשר לצהובים להצליח להיות מרחק הפרש שערים מהמקום הראשון גם לאחר שעברו מספר פציעות של שחקנים לאורך העונה, התמודדו עם המון משחקים והמון טיסות ועשו זאת בלי מגרש ביתי של ממש.

החצי השני של העונה יראה אחרת. מכבי ככל הנראה לא תשחק באירופה, תקבל בלומפילד מלא ותוכל להעלות את השחקנים הכי טובים שלה בכל שבוע, מה שגם כנראה ישפר את רמת הכדורגל הגבוהה ממילא. השאלה היא איך הם מחזיקים עד אז בלי פציעות משמעותיות ובלי שבית"ר, חיפה או ב"ש יפתחו פער משמעותי, וזה עוד לפני הדיון המנטלי על הנפילה מאירופה חזרה רק לליגה (שכנראה תהיה פחות כואבת ממה שעבר על הצהובים ועל הירוקים בשנה שעברה). העומס הזה עשוי להגדיר את העונה של מכבי ת"א, אבל בינתיים הולך לה טוב יותר ממה שהיה אפשר לחשוב. השילוב בין שיטת המשחק, הרוטציה ואולי גם "ויתור" על משחקים בהמשך בהחלט יכול להביא אותה רעננה למאני טיים.