אצטדיון וינטר ידע לא מעט רגעים היסטוריים ודרמות על כר הדשא לאורך השנים, אבל נראה שההיסטוריה האמיתית הסתתרה דווקא מתחתיו. מתחם תעשייתי ומסחרי מתוכנן קדום בן יותר מ־1,000 שנה, ובו רחובות, כבשנים, מתקני תעשייה ותנורי אפייה רבים, נחשף בחודשים האחרונים בחפירות רשות העתיקות בחניון האצטדיון הרמת גני. החפירות נערכו לקראת הקמת מסוף אוטובוסים גדול במקום על ידי חברת נתיבי איילון."אמנם, בעבר כבר התגלו באזור מבנים וממצאים מתקופות קדומות, אבל תוצאות החפירה הנוכחית עלו על כל המצופה", אומרים ד"ר יואב ארבל וליאור ראוכברגר, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "בחפירה התגלה מכלול מאורגן ומתוכנן הכולל רחובות ישרים ומצטלבים. לאורך הרחובות נחשפה סדרת חדרים ששימשו כחנויות או מחסנים, מתקני תעשייה מטויחים, כבשני יוצר ועוד. השלב העיקרי באתר תוכנן מראש לפרטיו בידי מהנדסים, ונבנה בידיעתם של השלטונות האזוריים, ואולי אף ביוזמתם ובמימונם. גם מיקומו של האתר לא היה, כנראה, מקרי, שכן בקרבת הדרך הראשית שקישרה בין יפו, רמלה - בירת המחוז באותם ימים - וירושלים. ייתכן שהוא ניצב על דרך משנית שהסתעפה מנתיב מרכזי זה .באזור היו גם אדמה חקלאית פורייה ומקורות מים זמינים". לדברי החוקרים, ייתכן שהמתחם שימש תחנת מסחר ותעשייה גדולה; אפשרות אחרת, היא שהוא היה חלק מיישוב סמוך, שטרם נחשף.המכלול, שהוקם במאה ה־7 או ה־8 לספירה, פעל במשך כ־150 שנה לפני שננטש, בנסיבות שבשלב זה נותרו עלומות. במאה ה־10 לספירה יושב האתר שנית. נבנו בו בתי מגורים ומתקני ייצור והותקנו בו טאבונים - תנורי אפייה מחרס - רבים. בשלהי המאה ה־11, לפני הכיבוש הצלבני, נעזב האתר ולא יושב שוב.מלבד שרידי הבנייה המרשימים, נמצאו עשרות כלי חרס ונרות שמן שלמים, כלי שולחן וכלי איפור רבים עשויים ברונזה, ראשי מכושים, מגל ומסמרים רבים מברזל, עשרות מטבעות, וכמות גדולה של שברי כלי חרס וזכוכית מקומיים ומיובאים, המשקפים היטב את תרבות התקופה, המסחר בה וכלכלתה.המתחם המתוכנן בן ה-1,300 שנה מתוארך לתקופות האומיית והעבאסית, בעוד שיישוב המגורים המאוחר יותר התקיים בתקופה הפאטימית. אוכלוסיית ארץ ישראל בתקופות אלה הייתה מגוונת, וכללה קהילות מוסלמיות, נוצריות, יהודיות ושומרוניות. ברמלה, בירת המחוז, חיה קהילה מוסלמית, ואילו באזור הירקון חיו, כנראה, שומרונים רבים - צאצאי אוכלוסייה ענפה שפרחה באזור בתקופה הביזנטית, שקדמה לכיבוש המוסלמי במאה ה־7 לספירה. עם זאת, בחפירות עצמן לא התגלו ממצאים המצביעים בבירור על זהותם האתנית או הדתית של תושבי המקום.