לי ולחברי הכותבים פה יש אובססיה לדירוגים. זה ברור, אבל גם ברור שאנחנו לא לבד בזה. זה אחד הדברים הכי כיפיים בלהיות חובב ספורט. ואתם, בתגובות, אומרים לנו לא פעם – ובצדק לא מבוטל – "חכו! אין מה לדרג שחקנים לפני שהם פרשו". ובכן, לפחות במקרה הזה אין יותר מה לחכות. שאקיל אוניל פרש מכדורסל, אז בואו נדרג!
כשבאים למקם את שאקיל אוניל בהיסטוריה של הכדורסל, השאלה הראשונה שעולה, ושנשאלה רבות בימים האחרונים, היא האם הוא מיצה את מלוא הפוטנציאל שלו על הפרקט. והתשובה הברורה – לא – היא שהופכת את דירוג שאק לחמקמק. כי בשיאו, שאקיל היה הפנים של הליגה, הדמות שקישרה בין עידן ג'ורדן לעידן קובי, כל המשחק סבב אותו, חוקים השתנו בגללו ואף אחד לא יכול היה לעצור אותו. מרבית האנשים החיים לא ראו שחקן יותר בלתי-עציר משאק בשיאו. סטטיסטית, בחמש השנים הכי טובות שלו, שאק היה הכי דומיננטי בהיסטוריה בהשוואה לתחרות שעמדה מולו.
ואתמול גם אפשר היה להבין את סדר העדיפויות של שאק מכך שכשהודה למאמנים שהכי השפיעו עליו הזכיר את דייל בראון, מאמנו בקולג' אותו מכיר מגיל 13, פיל ג'קסון, איתו זכה ב-3 אליפויות בלייקרס, ואת דוק ריברס, תחתיו שיחק רק בעונה האחרונה. הוא הסביר שדוק לימד אותו המון על המשחק ועל מה שחשוב באמת בחיים, ושוב גילה לנו מה באמת חשוב לו. תארים זה אחלה, אבל יש דברים אחרים קודם.לכן, עוד לפני שמדרגים את שאקיל על סולם הכדורסל, תואר אחד חייבים לתת לו, ובהנאה גדולה: המבדר הכי גדול בתולדות הליגה. שאקיל היה החולייה האחרונה בשרשרת שהתחילה בהארלם גלוב טרוטרס, נמשכה בבוב קוזי, טייני ארצ'יבאלד וד"ר ג'יי, הוקסמה על ידי מג'יק ג'ונסון, מוסחרה עם מייקל ג'ורדן, והגיעה לגדולתה אצל שאק, שהיה החבילה השלמה: חדוות משחק וקלילות על הפרקט, חיוך כובש ומנצח ולוגו בדמותו שמכר נעליים בכל רחבי העולם. אלא שכמו כל ענק אמיתי, אלמנט אחד הוא פיתח ולקח לרמה חדשה – המולטי-טאלנט שמופיע בכל מקום אפשרי.בימים האחרונים התפרסם נתון משוגע: שאקיל הופיע בלמעלה מ-100 סרטים, סדרות ותכניות אירוח שונות! היו לו שתי תכניות משל עצמו, הוא היה הדמות הראשית בשלושה סרטים באורך מלא והוא אפילו הקליט ארבעה אלבומי ראפ. ואיכות הסרטים והמוסיקה שלו כמובן לא משנה – כי זה רק היה ביטוי לכמויות הפאן העצומות שזורמות לו בעורקים, ומשם ישר אלינו. התואר שלו, רק חבל שאין יורש באופק.
אבל מה קורה כשמניחים את הפאן בצד ורוצים להתפנות למלאכת דירוג השחקנים הכי גדולים אי פעם, או הסנטרים הגדולים של המשחק? אז נזכרים בשנותיו הראשונות ובכמות הביקורת שכל הפעילויות שלו הסבו לו ("אם יש לו זמן לשטויות, למה הוא לא מתאמן מהקו?").