דאלאס ב-2:2 עם 83:86 בבית על מיאמי

דירק נוביצקי עלה לשחק חולה והיה חלש, אבל חבריו לקבוצה ובראשם טרי וצ'נדלר לחמו בשבילו ובתום מותחן נוסף השיגו ניצחון, נותרו בחיים והבטיחו לנו משחק שישי. ערב ענק של ווייד (32 נק') לא הספיק

אייל גרוסברד  08.06.11 - 06:03
קיבל עזרה מהחברים. נוביצקי (gettyimages)

גבירותיי ורבותיי, יש לנו סידרת גמר. היא אולי לא משופעת בכדורסל גדול ואיכותי אבל מי זוכר מתי בפעם האחרונה הסתיימו בה שלושה משחקים רצופים בהפרש של עד 3 נקודות? הלילה היה זה משחק מסוג אחר: בערב בו דירק נוביצקי משחק חולה ומפגין יכולת חלשה ולברון ג'יימס חווה את אחד הערבים הרעים בקריירה, דווקא אז התעוררו יתר שחקני המאבריקס. מלחמה הירואית שלהם סיפקה קאמבק מפיגור 9 נק' לניצחון 83:86 ו-2:2 בפיינלס.

נוביצקי, שאחז את דאלאס בתמונה בשלושת המשחקים הראשונים עלה לשחק עם 38.5 מעלות חום וקיבל דקות מנוחה ארוכות מדי. אבל חבריו לקבוצה, שספגו ביקורות מכל כיוון על כך שאינם מופיעים ברגע החשוב בקריירה, היו שם הפעם לחפות: טייסון צ'נדלר הבריק בלחימה אפורה מתחת לסלים, עם 9 ריב' בהתקפה, 16 בסך הכל והגנה יוצאת מהכלל. ג'ייסון טרי, שלא קלע נקודה בשני רבעי 4 בהפסדי הקבוצה, לקח את הכדור עד הטבעת פעם אחר פעם ואף דייק מהקו בקור רוח במאני-טיים.

ונוביצקי, שחיכה בצד והמתין, קיבל את מבוקשו – הם הגיעו. 14.4 שניות לסיום, ביתרון נקודה בלבד, הוא גם חזר לרגע להיות הג'רמנייטור המוכר ואהוב כשלקח את יודוניס האסלם עד הסל וקלע סל ענק אחרי 8 דקות בהן לא קלע נקודה. את הערב סייים עם 6 מ-19 מהשדה ו-21 נק', כשעל הדרך הספיק לשבור את שיא קליעות העונשין הרצופות בסידרת גמר עם 26, והחטאה ראשונה מהקו אחרי 39 זריקות בפלייאוף.

למיאמי עוד הייתה אפשרות לנצח. בהתקפה האחרונה שלה היא הלכה לאיש היחיד שלה, למנהיג הבלתי מעורער, לדוויין ווייד. אך פלאש, במשחק עצום של 32 נק' ב-13 מ-20 מהשדה, חשב על הזריקה עוד לפני מסירת החוץ והכדור כמעט ואבד לו. הצלה שלו הגיעה לידיו של מייק מילר שניסה שלשה של ייאוש עם הבאזר ולא פגע בכלום.

ההיט יכולים להצדיע לווייד על ערב ענק, אבל שאלת השאלות היא להיכן נעלם לברון ג'יימס. 3 מ-11 מהשדה היו ללברון במשחק נוראי אותו סיים עם 8 נק' בלבד. אמת, הוא ניהל את התקפת הקבוצה, וסיים עם 9 ריב' ו-7 אס', אולם ברבע הרביעי הוא חשש לקחת זריקה. חדירה לסל הייתה במהלך כל המשחק מושג שאינו מכיר. זה היה לברון פאסיבי כמו בסידרת הגמר הראשונה שלו בקריירה לפני 4 שנים עם קליבלנד, בסיומה הושפל בסוויפ על ידי סן אנטוניו. ברבע הרביעי, בלי לברון וכשכריס בוש (24 נק', 16 במחצית הראשונה) לא מתפקד, מיאמי הייתה צריכה יותר מווייד. קצת יותר.

המנצח האמיתי של הערב הוא ריק קרלייל, מאמן דאלאס. הוא האיש שביצע את ההתאמות הנכונות. קרלייל הפתיע בתחילת הערב כשבחר בחואן חוסה באראה לעלות בפעם ה-3 העונה בחמישייה במקום דשון סטיבנסון, הוא בחר להשבית את פג'ה סטויאקוביץ' שקיבל שניות מועטות. הוא שינה הגנות והרכבים ולא חשש לתת לנוביצקי דקות מנוחה ארוכות מהרגיל אותן היה חייב. מהלך אדיר שלו ברבע האחרון, מעבר לאיזורית, שמר את ההיט ללא נקודה במשך חמש וחצי דקות.

דאלאס הייתה  ה"קבוצה" הפעם. מלבד נוביצקי קלעו ארבעה משחקניה במספרים כפולים, בעוד שההיט קיבלו בקטגוריה זו רק את ווייד ובוש. היא חזרה מפיגור 9 נק' בריצה בה נוביצקי לא היווה פקטור. היא הצליחה להוכיח כי היא תרים ידיים בקלות, בטח ובטח שלא תיתן להיט לחגוג אליפות בטקסס. ניצחונה הבוקר מבטיח לנו לפחות שישה משחקים בסידרה הזו, שהופכת כעת לטוב משלושה משחקים.

קלעו לדאלאס: נוביצקי 21 ו-11 ריב', טרי 17, מריון 16, צ'נדלר 13 ו-16 ריב', סטיבנסון 11, באראה 8.

קלעו למיאמי: ווייד 32 ו-6 ריב', בוש 24 ו-6 ריב', ג'יימס 8, 9 ריב' ו-7 אס', מילר 6, צ'למרס 5, האסלם 4, אנתוני 4 ו-8 ריב'.

מהלך המשחק
קרלייל פתח עם באראה, קיד, מריון, נוביצקי וצ'נדלר בעוד שספולסטרה העלה את ביבי, ווייד, לברון, בוש ואנתוני. נוביצקי פתח מצוין ודייק ב-3 הזריקות הראשונות שלו מהשדה כדי לקבוע 0:6 מהיר. בצד השני היה זה כריס בוש שהגיב ראשון ועם 6 נק' רצופות שלו הישווה. סל נהדר של לברון מריבאונד התקפה העלה אותו על הלוח הקלעים אחרי 8 דקות במשחק וההיט צימקו ל-10:12. טרי נשלח למערכה ועם חמש נק' גדולות שבר שוויון וקבע 16:17 למארחים.

מספר שריקות של השופטים עיצבנו את קרלייל, שמחה וספג עבירה טכנית. חצי דקה לסיום הרבע הפותח דייק לברון מהקו והעלה את ההיט ליתרון ראשון, 19:21. נק' מהקו של באראה קבעו שוויון 21:21 בסיום 12 הדקות הראשונות.

פתיחת הרבע השני מצאה את נוביצקי נח על הספסל ואת מיאמי מנצלת זאת לריצת 0:7 אותה חתם מייק מילר בשלשה שקבעה 28:21. שתי שלשות של סטיבנסון החזירו את הטקסנים לחיים, אבל בוש ונק' של אנתוני מריב' ההתקפה ה-10 של ההיט ב-16 הדקות הראשונות העלו ל-29:34. המאבס הגיבו בריצת 0:9 משלהם, אותה פתח נוביצקי בסל ראשון שלו אחרי 16 דקות עקרות, והחזירו את היתרון אליהם, 34:38. בוש, שסיים מחצית ראשונה מצוינת עם 16 נק', החזיר את ההיט ל-47:45 בהפסקה.

הרבע השלישי המשיך את מגמת הנדנדה אליה הורגלנו בסידרה, כשהיתרון עבר מצד לצד. באראה בצד המארח ובוש את ווייד מנגד נטלו את ההובלה וראו אותו עובר מיד ליריבה. סל גדול של פלאש קבע 60:59 לאורחים, קצת פחות משש דקות לסיום הרבע. ווייד נכנס לעניינים, ועם סל נוסף וחטיפה שהובילה לדאנק קל של לברון עזר למיאמי לעלות ל-65:64. ווייד כבר אמרנו? לברון המשיך בתצוגת האימים והחטיא פעמיים מהקו, ופלאש היה שם כדי לקבל מסירת אלי-הופ ולהמשיך את המומנטום. מיאמי עלתה ליתרון של 5 נק' ו-69:65 בסיום הרבע השלישי.

תנופת ההיט נמשכה ברבע ה-4. מילר והאסלם רצו 0:4 ועלו ליתרון שיא של 9 נק', 74:65, כשנוביצקי מחטיא ומאבד כדורים ונראה לא בפוקוס. טרי התעורר וקלע 4 נק' רצופות וצימק את ההפרש ל-5 בלבד, דבר שגרם לספולסטרה להזעיק פסק זמן. ווייד להט, עם חסימת ענק על צ'נדלר וסל גדול בצד השני ושוב מיאמי מצאה עצמה ביתרון של 5 נק'. טרי לא ויתר: האיש שלא קלע נקודה בשני רבעי 4 במשחקים 1 ו-3 חדר פעם אחר פעם לסל ועם ליי-אפ מושלם הפך את התוצאה וקבע 78:79 למאבריקס, 4:48 דקות לסיום המשחק.

שתי הקבוצות נכנסו ללחץ ככל שהשעון רץ אחורנית, ו-4 החטאות רצופות של המאבס השאירו להיט סיכוי. ההיט נכנסו לפיגור 4 נק' אך קליעות עונשין מהקו, נק' ראשונות אחרי 5:30 דקות, איפשרו להם להישאר בחיים. במצב של 80:82 למאבס, חצי דקה לסוף המשחק, נשלח ווייד לשתי זריקות מהקו אך קלע רק את הראשונה. סל ענק של נוביצקי בחדירה על האסלם העלה את המארחים ל-81:84, 14.4 שניות לסיום. ווייד לקח אחריות, חדר לסל והטביע, ומיאמי מיהרה לבצע עבירה על טרי שקלע פעמיים  ל-83:86, 6.7 שניות לסיום.

ההיט יצאו להתקפה החשובה במשחק והלכו לווייד, אך רגע של חוסר ריכוז גרם לכדור לפגוע ברגלו ולפלאש לזנק לעבר מחצית המגרש ולהצילו. הכדור הגיע איכשהו לידי מילר, שניסה עם הבאזר שלשה נואשת וחסרת כל סיכוי שלא פגעה בכלום. 83:86 לדאלאס בתום עוד 48 דקות מרתקות, ו-2:2 בגמר.